מעשה ברבי ייסא סבא הממתין למזונו מלפני המלך
מקץ · ׳ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם׳ - סוד החלום ומתן התורה לאדם · מאמר 9 · פיסקה 13 · דף קצט ע"ב
לשון הזוהר
תוּ פָּתַח וְאָמַר קְרָא אֲבַתְרֵיהּ, ׳אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת׳ (משלי כח, כ) - דָּא הוּא בַּר נָשׁ דִּמְהֵימְנוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּיהּ, כְּגוֹן רִבִּי יֵיסָא סָבָא, דְּאַף עַל גַּב דְּהֲוָה לֵיהּ מֵיכְלָא דְהַהוּא יוֹמָא לְמֵיכַל, לָא הֲוָה מַתְקִין לֵיהּ עַד דְּשָׁאִיל מְזוֹנֵיהּ קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. לְבָתַר דְּצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ וְשָׁאִיל מְזוֹנֵיהּ קַמֵּי מַלְכָּא, כְּדֵין הֲוָה מְתַקִּין. וְהֲוָה אָמַר תָּדִיר: לָא נְתַקִּין, עַד דְּיִנָּתְנוּן מִבֵּי מַלְכָּא. ׳וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶה׳ - בְּגִין דְּלָא בָּעָא לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהִי חַיִּין דְּעַלְמָא דֵין, וְחַיִּין דְּעַלְמָא דְאָתֵי. הַשְׁתָּא דְאִיהִי שַׁעְתָּא לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, נִשְׁתַּדֵּל.
תרגום
עוֹד פָּתַח וְאָמַר פָּסוּק אַחֲרָיו, ׳אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת׳ (משלי כח, כ) - זֶהוּ אָדָם שֶׁבּוֹ אֱמוּנַת הקב"ה, כְּמוֹ רַבִּי יֵיסָא סָבָא, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהָיָה לוֹ מַאֲכָל שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם לֶאֱכֹל, לֹא הָיָה מַתְקִין אוֹתוֹ עַד שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ מְזוֹנוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. אַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ וּבִקֵּשׁ מְזוֹנוֹ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אָז הָיָה מַתְקִין, וְהָיָה תָמִיד אוֹמֵר: לֹא נַתְקִין עַד שֶׁיִּנָּתְנוּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ. ׳וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶה׳ (משלי כח, כ) - מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָצָה לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, שֶׁהִיא הַחַיִּים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה וְהַחַיִּים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא. עַכְשָׁו שֶׁהִיא הַשָּׁעָה לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה - נִשְׁתַּדֵּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תו פתח ואמר קרא אבתריה, ׳איש אמונות רב ברכות׳ (משלי כח, כ) - דא הוא בר נש דמהימנותא דקודשא בריך הוא ביה, כגון רבי ייסא סבא, דאף על גב דהוה ליה מיכלא דההוא יומא למיכל, לא הוה מתקין ליה עד דשאיל מזוניה קמי מלכא קדישא. לבתר דצלי צלותיה ושאיל מזוניה קמי מלכא, כדין הוה מתקין. והוה אמר תדיר: לא נתקין, עד דינתנון מבי מלכא. ׳ואץ להעשיר לא ינקה׳ - בגין דלא בעא לאשתדלא באורייתא, דאיהי חיין דעלמא דין, וחיין דעלמא דאתי. השתא דאיהי שעתא לאשתדלא באורייתא, נשתדל.
התרגום: עוד פתח ואמר פסוק אחריו, ׳איש אמונות רב ברכות׳ (משלי כח, כ) - זהו אדם שבו אמונת הקב"ה, כמו רבי ייסא סבא, שאף על גב שהיה לו מאכל של אותו היום לאכל, לא היה מתקין אותו עד שהיה מבקש מזונו לפני המלך הקדוש. אחר שהתפלל תפלתו ובקש מזונו מלפני המלך, אז היה מתקין, והיה תמיד אומר: לא נתקין עד שינתנו מבית המלך. ׳ואץ להעשיר לא ינקה׳ (משלי כח, כ) - משום שלא רצה להשתדל בתורה, שהיא החיים של העולם הזה והחיים של העולם הבא. עכשו שהיא השעה להשתדל בתורה - נשתדל.
מן המפרשים
אור החמה: דלא הוי פרודא וגו' ששתיהן נקראות אנכי דהיינו שבהיות זו היא זו ולפי' יצדק בשתיהן מלות שוות: מעביר פשעיך הוא העברה מלפני ה' שלא יזכרו לשעה:
הסולם: תו פתח ואמר וכו': עוד פתח ואמר, המקרא שלאחר המקרא, עובד אדמתו, איש אמונות רב ברכות, זהו אדם שיש בו אמונת הקב"ה. כגון רבי ייסא הזקן, שאף על פי, שהיה לו סעודת אותו היום לאכול, לא היה עורך השלחן עד שבקש על מזונותיו לפני מלך…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: