ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 4: ׳וישלח פרעה ויקרא את יוסף׳ - עליית יוסף והעת הממונה על כל מעשה › פיסקה 24 (קצה ע"ב)

עתו של המעשה נעלמת - כדגים וצפרים בפח

מקץ · ׳וישלח פרעה ויקרא את יוסף׳ - עליית יוסף והעת הממונה על כל מעשה · מאמר 4 · פיסקה 24 · דף קצה ע"ב

לשון הזוהר

וְכָל דָּא מְנָלָן, דִּכְתִיב, ׳(קהלתט) כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ, כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאוֹם׳ - ׳כִּי גַּם לא יָדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ׳ - מַאי עִתּוֹ, עִתּוֹ דְּהַהוּא עוֹבָדָא דְּקָא עָבִיד. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְּעִתּוֹ׳ - וּבְגִין כָּךְ אִינוּן כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפָּח. וּבְגִין כָּךְ זַכָּאִין אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וְיָדְעֵי אוֹרְחוֹי וּשְׁבִילוֹי דְּאוֹרַיְיתָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, לְמֵיהַךְ בָּהּ בְּאֹרַח קְשׁוֹט.

תרגום

וְכָל זֶה מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאוֹם׳ (שם ט) - ׳כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ׳ (קהלת ט, יב) - מַה זֶּה עִתּוֹ? עִתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעוֹשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ׳ (קהלת ג, יא) - וּמִשּׁוּם כָּךְ הֵם כַּצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח. וּמִשּׁוּם כָּךְ אַשְׁרֵי אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה וְיוֹדְעִים דַּרְכֵי וּשְׁבִילֵי הַתּוֹרָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן לָלֶכֶת בָּהּ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכל דא מנלן, דכתיב, ׳(קהלתט) כי גם לא ידע האדם את עתו, כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאום׳ - ׳כי גם לא ידע האדם את עתו׳ - מאי עתו, עתו דההוא עובדא דקא עביד. כמה דאת אמר, ׳את הכל עשה יפה בעתו׳ - ובגין כך אינון כצפרים האחוזות בפח. ובגין כך זכאין אינון דמשתדלי באורייתא, וידעי אורחוי ושבילוי דאורייתא דמלכא עלאה, למיהך בה בארח קשוט.

התרגום: וכל זה מנין לנו? שכתוב ׳כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאום׳ (שם ט) - ׳כי גם לא ידע האדם את עתו׳ (קהלת ט, יב) - מה זה עתו? עתו של אותו המעשה שעושה, כמו שנאמר ׳את הכל עשה יפה בעתו׳ (קהלת ג, יא) - ומשום כך הם כצפרים האחזות בפח. ומשום כך אשרי אותם שמשתדלים בתורה ויודעים דרכי ושבילי התורה של המלך העליון ללכת בה בדרך האמת.

מן המפרשים

הסולם: וכל דא מנלן וכו': שואל, מאין לנו כל זה, דהיינו שהאדם הוא בלי ידיעה, ומשיב, כי כתוב, כי גם לא ידע האדם את עתו, כדגים הנאחזים במצודה רעה, וכצפרים האחוזות בפח וכו'. ושואל, כי גם לא ידע האדם את עתו, מהו עתו. ומשיב, עתו, של אותו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: