כל אותיות האלף בית עמדו לפני הבריאה - סוד הדבר
מקץ · ׳ולוסף ילד שני בנים׳ - סוד ימי הטוב והרע וסתימת מעין הברית · מאמר 15 · פיסקה 2 · דף רד ע"א
לשון הזוהר
אֶלָּא אִינוּן כְּמָה דְאִתְּמָר, דִּכְתִיב, ׳וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה׳ (קהלת יב, א) לָאו אִינוּן יוֹמִין דְּסִיבוּ. אֶלָּא רָזָא דְמִלָּה - כַּד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמָא, בָּרָא לֵיהּ בְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל אָת וְאָת עָאֳלַת קַמֵּיהּ, עַד דְּאִתְקָיְימוּ כֻּלְּהוּ אַתְוָון בְּאָת בֵי"ת. וְכָל אִינוּן אַלְפָא בֵּיתוֹת דְּאִתְגַּלְגְּלוּ אַתְוָון, כֻּלְּהוּ קָיְימֵי (כלהו) לְמִבְרִי עָלְמָא.
תרגום
אֶלָּא הֵם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, שֶׁכָּתוּב ׳וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךְ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךְ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה׳ (קהלת יב, א) - אֵינָם יְמֵי הַזִּקְנָה. אֶלָּא סוֹד הַדָּבָר - כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, בָּרָא אוֹתוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְכָל אוֹת וְאוֹת נִכְנְסָה לְפָנָיו, עַד שֶׁהִתְקַיְּמוּ כָּל הָאוֹתִיּוֹת בָּאוֹת בֵּי"ת. וְכָל אוֹתָן אַלְפָא בֵּיתוֹת שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ הָאוֹתִיּוֹת, כֻּלָּן עוֹמְדוֹת (כֻּלָּן) לִבְרֹא הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא אינון כמה דאתמר, דכתיב, ׳וזכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה׳ (קהלת יב, א) לאו אינון יומין דסיבו. אלא רזא דמלה - כד ברא קודשא בריך הוא עלמא, ברא ליה באתוון דאורייתא, וכל את ואת עאלת קמיה, עד דאתקיימו כלהו אתוון באת בי"ת. וכל אינון אלפא ביתות דאתגלגלו אתוון, כלהו קיימי (כלהו) למברי עלמא.
התרגום: אלא הם כמו שנאמר, שכתוב ׳וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה׳ (קהלת יב, א) - אינם ימי הזקנה. אלא סוד הדבר - כשברא הקב"ה את העולם, ברא אותו באותיות התורה, וכל אות ואות נכנסה לפניו, עד שהתקימו כל האותיות באות בי"ת. וכל אותן אלפא ביתות שהתגלגלו האותיות, כלן עומדות (כלן) לברא העולם.
מן המפרשים
אור החמה: כד נהורא סלקא בעלית השחר. חד צפרא היינו מטטרון כנזכר בפ' ויחי דף רי"ז א"נ המלכות כנזכר בתיקוני' דף א'. שרביטא יסוד יזדקף בסוד והקימותי את בריתי ועיין בפ' תזריע דף מ"ד : וכרוזא גבריאל. הורמני מאמר וגזרת המלך. בריירי כמו בורייני…
הסולם: אלא אינון כמה דאתמר וכו': אלא הם כמו שלמדנו, שכתוב וזכור את בוראך וגו' עד אשר לא יבואו ימי הרעה. הם אינם ימי זקנה, אלא סוד הדבר, כאשר ברא הקב"ה את העולם, ברא אותו באותיות התורה, וכל אות ואות נכנסה לפניו, עד שנתקיימו כל האותיות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: