בקר אברהם, שמש יעקב, ומטר יצחק - שלושה מאורות
מקץ · ׳הבקר אור והאנשים שלחו׳ - אור אברהם ושמש הגנוזה העתידה להאיר לישראל · מאמר 14 · פיסקה 3 · דף רג ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שֶׁמֶשׁ׳ (שמואל ב כג, ד) - דָּא הוּא נְהוֹרָא - דְּהַהוּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. יִזְרַח שֶׁמֶשׁ - דָּא הוּא שִׁמְשָׁא דְיַעֲקֹב, דִּכְתִיב, ׳וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ׳ (בראשית לב, לב). ׳בֹּקֶר לֹא עָבוֹת׳ - דְּהַהוּא בֹּקֶר לָא אִיהוּ עָבוֹת כָּל כָּךְ, אֶלָּא מִנֹּגַהּ מִמָּטָר. נֹגַהּ מִמָּטָר - אִיהוּ מִטְּרָא דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְיִצְחָק, דְּהַהוּא מִטְרָא אַפִּיק דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ.
תרגום
רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳וּכְאוֹר בקר יזרח שמש׳ (שמואל ב כג, ד) - זֶהוּ הָאוֹר שֶׁל אוֹתוֹ בקר - שֶׁל אַבְרָהָם. יזרח שמש - זֶה הוּא הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ׳ (בראשית לב). ׳בקר לֹא עָבוֹת׳ - שֶׁאוֹתוֹ בֹּקֶר הוּא לֹא כָּל כָּךְ עָבוֹת, אֶלָּא מִנֹּגַהּ מִמָּטָר. נֹגַהּ מִמָּטָר - הוּא הַמָּטָר שֶׁבָּא מִצַּד יִצְחָק, שֶׁאוֹתוֹ מָטָר מוֹצִיא דֶשֶׁא מִן הָאָרֶץ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יהודה פתח, ׳וכאור בקר יזרח שמש׳ (שמואל ב כג, ד) - דא הוא נהורא - דההוא בקר דאברהם. יזרח שמש - דא הוא שמשא דיעקב, דכתיב, ׳ויזרח לו השמש׳ (בראשית לב, לב). ׳בקר לא עבות׳ - דההוא בקר לא איהו עבות כל כך, אלא מנגה ממטר. נגה ממטר - איהו מטרא דאתי מסטרא דיצחק, דההוא מטרא אפיק דשא מארץ.
התרגום: רבי יהודה פתח ואמר, ׳וכאור בקר יזרח שמש׳ (שמואל ב כג, ד) - זהו האור של אותו בקר - של אברהם. יזרח שמש - זה הוא השמש של יעקב, שכתוב ׳ויזרח לו השמש׳ (בראשית לב). ׳בקר לא עבות׳ - שאותו בקר הוא לא כל כך עבות, אלא מנגה ממטר. נגה ממטר - הוא המטר שבא מצד יצחק, שאותו מטר מוציא דשא מן הארץ.
מן המפרשים
כתם פז: ר' חייא פתח וכאור בקר יזרח שמש. יבאר הכתוב ע"ד סוד האצילות ויאמר כי כמדת החס"ד שהיא מדתו של אברהם והוא האור הראשון בעולם הבני"ן כן היא מדתו של יעקב ע"ה שהיא מדת התפאר"ת המיוחסת לשמ"ש זו בחס"ד וזו ברחמים וכבר ידעת כי מדת התפארת…
אור החמה: ואשתלחו מן דינא והיינו והאנשים שולחו המה וחמוריהם והנה השבטים היו חייבים במכיר' זו המה נשמתם וחמוריהם גופם אמנם בפעם השנית חמוריהם נשתלחו והם לא נשתלחו שכולם נתעברו בעשר' הרוגי מלוכה וקבלו דינם והם ידעו שעתיד דין זה לתבע ולזה…
הסולם: ר' יהודה פתח, וכאור בקר יזרח שמש וגו': זהו האור של אותו בקר של אברהם, דהיינו אור החסד. יזרח שמש, זהו שמשו של יעקב, דהיינו אור הת"ת, שכתוב, ויזרח לו השמש. בקר לא עבות, כי בקר ההוא, שהוא אור החסד, אינו עבות כל כך, שאין לדינים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: