׳הבקר אור והאנשים שלחו׳
אור אברהם ושמש הגנוזה העתידה להאיר לישראל
׳המה וחמוריהם׳ - טעם הזכרתם שלא יישארו לעבדים
׳הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם׳ (בראשית מד, ג) - רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, כָּאן יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, אִם הֵם הָיוּ הוֹלְכִים וְנִשְׁלָחִים, לָמָּה לָנוּ לִכְתֹּב בַּתּוֹרָה ׳הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם׳? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב ׳וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ׳ - מִשּׁוּם כָּךְ ׳וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם׳ - כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ הֵם וַחֲמוֹרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ.
בלשון הזוהר
׳הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמוֹרֵיהֶם׳ (בראשית מד, ג) - רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, הָכָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא, אִי אִינוּן הֲווּ אָזְלֵי וְאִשְׁתַּדָּרוּ, מַה לָּן לְמִכְתַּב בְּאוֹרַיְיתָא, ׳הֵמָּה וַחֲמוֹרֵיהֶם׳. אֶלָּא בְּגִין דִּכְתִיב ׳וְלָקַחַת אוֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמוֹרֵינוּ׳ - בְּגִין כָּךְ ׳וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמוֹרֵיהֶם׳ - בְּגִין דְּלָא יִשְׁתָּאֲרוּן אִינוּן וַחֲמוֹרֵיהוֹן, כִּדְקָאֲמְרוּ.
בקר של אברהם מגן על האחים משליטת הדין
רבי אלעזר פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמוֹרוֹ וְגוֹ'׳יבאר כי השבטים ניצלו מכח (בראשית כב, ג). אוֹתוֹ הַבֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָםשהוא בהארת חסד ש הָיָה מֵאִיר לַעֲמֹד עֲלֵיהֶםעל השבטים בִּזְכוּתוֹ, להצילם אָז זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם עָמְדָה עֲלֵיהֶם וְהָלְכוּ בְשָׁלוֹם וְנִצְּלוּ מִן הַדִּין, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ הַשָּׁעָה עָמַד עֲלֵיהֶם הַדִּין לְהִפָּרַע מֵהֶם, על מכירת יוסף רַק שֶׁזְּכוּת אוֹתוֹ הַבֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם הֵגֵנָּה עֲלֵיהֶם וְנִשְׁלְחוּ מִן הַדִּין,אף שהיו חייבים הן מצד גופם והן מצד ממונם. ובזכות בוקרו של אברהם נצלה נפשם ובזכות 'חבישת חמורו' ניצלו הם וחמוריהם (אף הגוף החומרי). שֶׁלֹּא שָׁלַט עֲלֵיהֶם בְּאוֹתוֹ זְמַן. ובזה יתיישב טעם שהזכיר אף חמוריהם ללמד כי אם בממונם החומרי לא שלט עליהם הדין. ואף שמצד הדין היה ראוי להתעורר עליהן דם שכם הנקראים 'חמורים' (כי מזה הטעם נפקד עליהם לישב במשמר עבור שכם- כדברי הזוה"ק ר:), וכן מוכח שגם נרמז כאן השם למפרע לרמז שהיתה מידת הדין מתוחה עליהן מ"מ בזכות כח אותו הבוקר של אברהם ניצלו.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאֲמַר, ׳וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת חֲמוֹרוֹ וְגו'׳ (בראשית כב, ג). הַהוּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם הֲוָה נָהִיר, לְקַיְימָא עֲלַיְיהוּ בִּזְכוּתֵיהּ - כְּדֵין זְכוּתָא דְאַבְרָהָם קָיְימָא עֲלַיְיהוּ, וְאֲזְלוּ בִּשְׁלָם, וְאִשְׁתְּזִיבוּ מִן דִּינָא, בְּגִין דְּהַהִיא שַׁעְתָּא, קָיְימָא עֲלַיְיהוּ דִינָא, לְאִתְפָּרְעָא מִנַּיְיהוּ, בַּר דִּזְכוּתָא דְּהַהוּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם, אָגִין עֲלַיְיהוּ, וְאִשְׁתַּלָּחוּ מִן דִּינָא, דְּלָא שַׁלִּיט עֲלַיְיהוּ בְּהַהוּא זִמְנָא.
בקר אברהם, שמש יעקב, ומטר יצחק - שלושה מאורות
רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳וּכְאוֹר בקר יזרח שמש׳ (שמואל ב כג, ד) - זֶהוּ הָאוֹר שֶׁל אוֹתוֹ בקר - שֶׁל אַבְרָהָם. ׳יזרח שמש׳ - זֶה הוּא הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ׳ (בראשית לב, לב). ׳בקר לֹא עָבוֹת׳ - שֶׁאוֹתוֹ בֹּקֶר הוּא לֹא כָּל כָּךְ עָבוֹת, אֶלָּא ׳מִנֹּגַהּ מִמָּטָר׳. ׳נֹגַהּ מִמָּטָר׳ - הוּא הַמָּטָר שֶׁבָּא מִצַּד יִצְחָק, שֶׁאוֹתוֹ מָטָר מוֹצִיא דֶשֶׁא מִן הָאָרֶץ.
בלשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שֶׁמֶשׁ׳ (שמואל ב כג, ד) - דָּא הוּא נְהוֹרָא - דְּהַהוּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. ׳יִזְרַח שֶׁמֶשׁ׳ - דָּא הוּא שִׁמְשָׁא דְיַעֲקֹב, דִּכְתִיב, ׳וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ׳ (בראשית לב, לב). ׳בֹּקֶר לֹא עָבוֹת׳ - דְּהַהוּא בֹּקֶר לָא אִיהוּ עָבוֹת כָּל כָּךְ, אֶלָּא ׳מִנֹּגַהּ מִמָּטָר׳. ׳נֹגַהּ מִמָּטָר׳ - אִיהוּ מִטְּרָא דְּאָתֵי מִסִּטְרָא דְיִצְחָק, דְּהַהוּא מִטְרָא אַפִּיק ׳דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ׳.
נוגה ממטר - צד יוסף הצדיק המוציא דשא וטוב העולם
דָּבָר אַחֵר ׳וּכְאוֹר בֹּקֶר׳ - בְּאוֹתוֹ אוֹר הַבֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם ׳יִזְרַח שָׁמֶשׁ׳, זֶה הוּא יַעֲקֹב, שֶׁאוֹרוֹ כְּאוֹתוֹ אוֹר שֶׁל הַבֹּקֶר. ׳בֹּקֶר לֹא עָבוֹת׳ - מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ בֹּקֶר אֵינוֹ חָשׁוּךְ, אֶלָּא מֵאִיר, שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַבֹּקֶר, הַדִּין לֹא שׁוֹלֵט כְּלָל, אֶלָּא הַכֹּל מֵאִיר בַּצַּד שֶׁל אַבְרָהָם. ׳מִנֹּגַהּ מִמָּטָר׳ - זֶהוּ הַצַּד שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ לְהוֹצִיא דֶשֶׁא וְכָל טוּב הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳וּכְאוֹר בֹּקֶר׳ - בְּהַהוּא נְהִירוּ דְּבֹקֶר דְּאַבְרָהָם, ׳יִזְרַח שֶׁמֶשׁ׳ דָּא הוּא יַעֲקֹב, דִּנְהִירוּ דִילֵיהּ, כִּנְהִירוּ דְּהַהוּא בֹּקֶר. ׳בֹּקֶר לֹא עָבוֹת׳ - בְּגִין דְּהַהוּא בֹּקֶר, לָאו אִיהוּ חָשׁוּךְ, אֶלָּא נָהִיר, דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דְּאָתֵי בֹּקֶר, לָא שָׁלְטָא דִינָא כְּלַל, אֶלָּא כֹּלָּא נָהִיר, בְּסִטְרָא דְאַבְרָהָם. ׳מִנֹּגַהּ מִמָּטָר׳ - דָּא הוּא סִטְרָא דְיוֹסֵף הַצַּדִּיק, דְּאִיהוּ אַמְטִיר עַל אַרְעָא, לְאֲפָקָא דִשְׂאָה, וְכָל טִיבוּ דְעָלְמָא.
כניסת הלילה ושליטת המזיקים - עד בוא הבוקר ומסתלקים
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס הַלַּיְלָה וּפוֹרֵשׂ כְּנָפָיו עַל הָעוֹלָם, כַּמָּה שׁוֹמְרִים מַזִּיקִים מְזֻמָּנִים לָצֵאת וְלִשְׁלֹט בָּעוֹלָם, וְכַמָּה בַּעֲלֵי הַדִּינִים מִתְעוֹרְרִים בְּכַמָּה צְדָדִים לְמִינָם, וְשׁוֹלְטִים עַל הָעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעַ הַבֹּקֶר וּמֵאִיר, כֻּלָּם מִסְתַּלְּקִים וְלֹא שׁוֹלְטִים, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נִכְנָס לִמְקוֹמוֹ וְשָׁב לִמְקוֹמוֹ.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּלֵילְיָא עָאל, וּפָרִישׂ גַּדְפוֹי עַל עַלְמָא, כַּמָּה גַּרְדִּינֵי טְהִירִין, זְמִינִין לְנַפְקָא, וּלְשַׁלְּטָאָה בְּעַלְמָא, וְכַמָּה מָארֵיהוֹן דְּדִינִין, מִתְעָרִין בְּכַמָּה סִטְרִין לִזְנַיְיהוּ, וְשָׁלְטֵי עַל עַלְמָא. כֵּיוָן דְּאָתֵי צַפְרָא וְנָהִיר, כֻּלְּהוּ מִסְתַּלְּקֵי, וְלָא שָׁלְטֵי, וְכָל חַד וְחַד עָאל לְדוּכְתֵּיהּ, וְתָב לְאַתְרֵיהּ.
בעלי הדין השולטים בלילה ושומרי חוקי הטומאה
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הַבֹּקֶר אוֹר׳ - זֶה בֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם. ׳וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ׳ - אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַדִּין, שֶׁהָיוּ שׁוֹלְטִים בַּלַּיְלָה. ׳הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם׳ - (ס"א: הֵמָּה אוֹתָם בַּעֲלֵי הַדִּינִים שֶׁאָמַרְנוּ, וַחֲמֹרֵיהֶם) הֵם שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים שֶׁבָּאִים מִצַּד הַטֻּמְאָה, שֶׁאֵינָם קְדוֹשִׁים וְלֹא שׁוֹלְטִים וְלֹא נִרְאִים מִכְּשֶׁבָּא הַבֹּקֶר. וְהֵם מִצִּדָּם שֶׁל אוֹתָם הַחֲמוֹרִים, שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים שֶׁאָמְרוּ.
בלשון הזוהר
כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳הַבֹּקֶר אוֹר׳ - דָּא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. ׳וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ׳ - אִלֵּין מָארֵיהוֹן דְּדִינָא, דְּהֲווּ שָׁלְטִין בְּלֵילְיָא. ׳הֵמָּה וַחֲמוֹרֵיהֶם׳ - (ס"א: המה אינון מאריהון דדינא דקאמרן, וחמוריהם) אִינוּן גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין, דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא, דְּלָאו אִינוּן קַדִּישִׁין, וְלָא שָׁלְטִין, וְלָא אִתְחֲזוּן מֵכִי אָתֵי צַפְרָא. וְאִינוּן מִסִּטְרָא דְּאִינוּן חֲמָרִי, גַּרְדִּינִי נִימוּסִין דְקָאֲמְרוּ.
דרגות עליונות כוללות ימין ושמאל - קדושה כנגד טומאה
שֶׁהֲרֵי אֵין לְךְ דְּרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁאֵין (יֵשׁ) בָּהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל, רַחֲמִים וְדִין, דְּרָגוֹת עַל דְּרָגוֹת קְדוֹשׁוֹת מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, וּטְמֵאוֹת מִצַּד הַטֻּמְאָה, וְכֻלָּם דְּרָגוֹת עַל דְּרָגוֹת, אֵלּוּ עַל אֵלּוּ.
בלשון הזוהר
דְּהָא לֵית לָךְ דַּרְגִּין עִלָּאִין, דְּלָא אִיתָאי (אית) בְּהוּ יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, רַחֲמֵי וְדִינָא, דַּרְגִּין עַל דַּרְגִּין קַדִּישִׁין, מִסִּטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, וּמְסָאֲבִין, מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא, וְכֻלְּהוּ דַּרְגִּין עַל דַּרְגִּין, אִלֵּין עַל אִלֵּין.
בקר אברהם מבטל שליטת השמאל - יום ולילה איש לצדו
וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמִּתְעוֹרֵר הַבֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם בָּעוֹלָם, כֻּלָּם עוֹבְרִים וְלֹא שׁוֹלְטִים, מִשּׁוּם שֶׁאֵין לָהֶם (קִיּוּם) לַעֲמֹד בְּצַד יָמִין, אֶלָּא בְּצַד שְׂמֹאל. והקב"ה עָשָׂה יוֹמָם וָלַיִל לְהַנְהִיג כָּל אֶחָד וְאֶחָד לַצַּד שֶׁלּוֹ כָּרָאוּי לוֹ. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
וּבְכָל אֲתַר דְּבֹקֶר דְּאַבְרָהָם אִתְעַר בְּעַלְמָא, כֻּלְּהוּ מִתְעַבְרֵי, וְלָא שָׁלְטֵי, בְּגִין דְּלֵית לוֹן (ז"ח קיומא) לְקָיְימָא בִּסְטַר יְמִינָא, אֶלָּא בִּסְטַר שְׂמָאלָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבַד יְמָמָא וְלֵילְיָא, לְאַנְהָגָא כָּל חַד וְחַד לְסִטְרֵיהּ כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, בְּעַלְמָא דֵין, וּבְעַלְמָא דְאָתֵי.
השמש הגנוזה מיום בריאת העולם - עתידה להאיר לישראל
רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ׳ (מלאכי ג, כ) - בֹּא רְאֵה, עָתִיד הקב"ה לְהָאִיר לְיִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁגָּנַז הקב"ה מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם (שֶׁגָּנַז הקב"ה) מִלִּפְנֵי הָרְשָׁעִים שֶׁל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם׳ (איוב לח, טו).
בלשון הזוהר
רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאֲמַר, ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ׳ (מלאכי ג, כ) - תָּא חֲזֵי, זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַנְהָרָא לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, הַהוּא שִׁמְשָׁא, דְּגָנִיז קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עַלְמָא, (דגניז קודשא בריך הוא) מִקַּמֵּי רַשִּׁיעֵי דְעַלְמָא, כְּמָה דִּכְתִיב, ׳וַיִּמְנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם׳ (איוב לח, טו).
גניזת האור מפני דורות הרשעים - אנוש, מבול ופלגה
וְאֶת אוֹתוֹ הָאוֹר גָּנַז אוֹתוֹ הקב"ה. שֶׁכַּאֲשֶׁר יָצָא בָּרִאשׁוֹנָה, הָיָה מֵאִיר מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹף הָעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּכֵּל בְּדוֹר אֱנוֹשׁ וּבְדוֹר הַמַּבּוּל וּבְדוֹר הַפְּלַגָּה וּבְכָל אוֹתָם הָרְשָׁעִים, גָּנַז אֶת אוֹתוֹ הָאוֹר.
בלשון הזוהר
וְהַהוּא נְהוֹרָא גָּנִיז לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּכַד נָפַק בְּקַדְמִיתָא, הֲוָה נָהִיר מִסְּיָיפֵי עַלְמָא, וְעַד סְיָיפֵי עַלְמָא. כֵּיוָן דְּאִסְתַּכַּל בְּדָרֵיהּ דֶּאֱנוֹשׁ וּבְדָרֵיהּ דְּמַבּוּל, וּבְדָרֵיהּ דְּהַפְלָגָה, וּבְכָל אִינוּן חַיָּיבַיָא, גָּנִיז לֵיהּ לְהַהוּא נְהוֹרָא.
השמש הגנוזה מרפאה את יעקב מפגיעת המלאך בירכו
כֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב וְנִדְבַּק בְּאוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל שֶׁל עֵשָׂו וְהִכִּישׁ אוֹתוֹ בִּירֵכוֹ, וְהָיָה נָכֶה, אָז מַה כָּתוּב? וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ. אֵיזֶה ׳שֶׁמֶשׁ׳ (בראשית לב, לב)? אוֹתוֹ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁגָּנַז, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְפוּאָה לְרַפֵּא אוֹתוֹ מֵאַרְכֻּבָּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ נִרְפָּא בַּשֶּׁמֶשׁ הַהוּא, שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם, שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, שֶׁנִּרְפָּא׳ (בראשית לג, יח).
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּאָתָא יַעֲקֹב, וְאִתְדָּבַּק בְּהַהוּא מְמַנָּא רַבְרְבָא דְעֵשָׂו, וְאַכִּישׁ לֵיהּ בְּיַרְכָא דִילֵיהּ, וְהֲוָה נָכֵי, כְּדֵין מַה כְּתִיב, ׳וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ׳ (בראשית לב, לב). מַאן ׳שֶׁמֶשׁ׳, הַהוּא שִׁמְשָׁא דְגָנֵיז. בְּגִין דְּאִית בֵּיהּ אֲסוּתָא, לְאִתְּסָאָה לֵיהּ מֵאַרְכּוּבָתֵיהּ, וּלְבָתַר אִתְּסֵי בְּהַהוּא שִׁמְשָׁא, דִּכְתִיב, ׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם׳ (בראשית לג, יח), שָׁלֵם בְּגוּפֵיהּ דְּאִתְּסֵי.
לעתיד יאיר הקב"ה שמש צדקה - רפואה לחיגרים ולסומים
וְעַל כֵּן עָתִיד הקב"ה לְגַלּוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַהוּא וּלְהָאִיר אוֹתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה׳ (מלאכי ג, כ) - מַה זֶּה ׳שֶׁמֶשׁ צְדָקָה׳? - זֶה הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁנִּרְפָּא בּוֹ. ׳וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ׳ - שֶׁל אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ כֻּלָּם יִתְרַפְּאוּ. מִשּׁוּם שֶׁהִנֵּה בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל יָקוּמוּ מִן הֶעָפָר, כַּמָּה חִגְרִים וְכַמָּה סוּמִים יִהְיוּ בָהֶם, וְאָז הקב"ה יָאִיר לָהֶם אוֹתָהּ הַשֶּׁמֶשׁ לְהֵרָפֵא בָּהּ, שֶׁכָּתוּב ׳וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ׳.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא, זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַלָּאָה הַהוּא שִׁמְשָׁא, וּלְאַנְהָרָא לֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב, ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה׳ (מלאכי ג, כ), מַאי ׳שֶׁמֶשׁ צְדָקָה׳ - דָּא שִׁמְשָׁא דְּיַעֲקֹב, דְּאִתְּסֵי בֵּיהּ. ׳וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ׳ - דְּהַהוּא שִׁמְשָׁא, יִתְּסוּן כֻּלְּהוּ. בְּגִין דְּהָא בְּזִמְנָא דִּיקוּמוּן יִשְׂרָאֵל מֵעַפְרָא, כַּמָּה חִגְרִין וְכַמָּה סוּמִין יְהוֹן בְּהוֹן, וּכְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַנְהִיר לוֹן הַהוּא שִׁמְשָׁא לְאִתְּסָאָה בָּהּ, דִּכְתִיב ׳וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ׳.
השמש העתידה - רפואה לישראל ושריפה לעובדי עבודה זרה
וְאָז יוּאַר אוֹתוֹ הַשֶּׁמֶשׁ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹף הָעוֹלָם, וּלְיִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה רְפוּאָה, וְהָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת יִשָּׂרְפוּ בוֹ. אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל מַה כָּתוּב? ׳אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךְ וַאֲרֻכָתְךְ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךְ צִדְקֶךְ כְּבוֹד יהו"ה יַאַסְפֶךְ׳ (ישעיהו נח, ח).
בלשון הזוהר
וּכְדֵין, יִתְנְהִיר הַהוּא שִׁמְשָׁא, מִסְּיְיפֵי עַלְמָא, עַד סְיָיפֵי עַלְמָא, וּלְיִשְׂרָאֵל יְהֵא אַסְוָותָא, וְעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בֵּיהּ יִתּוֹקְדוּן. אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל מַה כְּתִיב, ׳אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יהו"ה יַאַסְפֶךָ׳ (ישעיהו נח, ח).
׳ולוסף ילד שני בנים׳
סוד ימי הטוב והרע וסתימת מעין הברית
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.