עליית השכינה לגגות - בכייתה על ישראל שגלו כרחל מבכה
מקץ · ׳וירא את בנימין אחיו בן אמו׳ - תוחלת יוסף ובכי השכינה על החורבן · מאמר 13 · פיסקה 9 · דף רג ע"א
לשון הזוהר
מַה לָּךְ אֵיפֹה ׳כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת׳ - דְּהָא כַּד אִתְחָרַב מַקְדְּשָׁא, שְׁכִינְתָּא אָתָאת, וּסְלִיקַת בְּכָל אִינוּן אַתְרִין, דְּהֲוָה מְדוֹרָהּ בְּהוּ בְּקַדְמִיתָא, וַהֲוַת בָּכַת עַל בֵּית מְדוֹרָהּ, וְעַל יִשְׂרָאֵל דְּאֲזְלוּ בְּגָלוּתָא, וְעַל כָּל אִינוּן צַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי דְּהֲווּ תַּמָּן וְאִתְאֲבִידוּ. וּמְנָלָן, דִּכְתִיב, ׳כֹּה אָמַר יהו"ה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ וְהָא אִתְּמָר׳ (ירמיהו לא, טו). וּכְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁאִיל לָהּ לִשְׁכִינְתָּא, ׳וְאָמַר לָהּ: מַה לָּךְ׳ - אֵיפֹה ׳כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת׳. מַהוּ כֻּלָּךְ, דְּהָא כִּי עָלִית סַגְיָא, מַהוּ כֻּלָּךְ. לְאַכְלָלָא בַּהֲדָהּ כָּל חֵילִין וְכָל רְתִיכִין אָחֳרָנִין, דְּכֻלְּהוּ בְּכוּ עִמָּהּ עַל חֻרְבַּן בֵּי מַקְדְּשָׁא.
תרגום
׳מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת׳ (ישעיה כב, א) - שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנֶּחֱרַב הַמִּקְדָּשׁ, הַשְּׁכִינָה בָּאָה וְעָלְתָה לְכָל אוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיָה בָהֶם מְדוֹרָהּ בָּרִאשׁוֹנָה, וְהָיְתָה בּוֹכָה עַל בֵּית מְדוֹרָהּ, וְעַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָלְכוּ לַגָּלוּת, וְעַל כָּל אוֹתָם הַחֲסִידִים וְהַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ שָׁם וְנֶאֶבְדוּ. וּמִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר׳ (ירמיה לא, טו). וְאָז הקב"ה שׁוֹאֵל אֶת הַשְּׁכִינָה ׳וְאוֹמֵר׳ לָהּ: מַה לָּךְ - ׳אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת׳ (בראשית כא, יז). מַה זֶּה כֻּלָּךְ, שֶׁהֲרֵי כִּי עָלִית זֶה מַסְפִּיק. מַה זֶּה כֻּלָּךְ? לְהַכְלִיל עִמָּהּ כָּל הַצְּבָאוֹת וְהַמֶּרְכָּבוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁכֻּלָּם בָּכוּ עִמָּהּ עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מה לך איפה ׳כי עלית כלך לגגות׳ - דהא כד אתחרב מקדשא, שכינתא אתאת, וסליקת בכל אינון אתרין, דהוה מדורה בהו בקדמיתא, והות בכת על בית מדורה, ועל ישראל דאזלו בגלותא, ועל כל אינון צדיקי וחסידי דהוו תמן ואתאבידו. ומנלן, דכתיב, ׳כה אמר יהו"ה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה והא אתמר׳ (ירמיהו לא, טו). וכדין קודשא בריך הוא שאיל לה לשכינתא, ׳ואמר לה: מה לך׳ - איפה ׳כי עלית כלך לגגות׳. מהו כלך, דהא כי עלית סגיא, מהו כלך. לאכללא בהדה כל חילין וכל רתיכין אחרנין, דכלהו בכו עמה על חרבן בי מקדשא.
התרגום: ׳מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׳ (ישעיה כב, א) - שהרי כשנחרב המקדש, השכינה באה ועלתה לכל אותם המקומות שהיה בהם מדורה בראשונה, והיתה בוכה על בית מדורה, ועל ישראל שהלכו לגלות, ועל כל אותם החסידים והצדיקים שהיו שם ונאבדו. ומנין לנו? שכתוב ׳כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה והרי נתבאר׳ (ירמיה לא, טו). ואז הקב"ה שואל את השכינה ׳ואומר׳ לה: מה לך - ׳אפוא כי עלית כלך לגגות׳ (בראשית כא, יז). מה זה כלך, שהרי כי עלית זה מספיק. מה זה כלך? להכליל עמה כל הצבאות והמרכבות האחרים שכלם בכו עמה על חרבן בית המקדש.
מן המפרשים
הסולם: מה לך וגו' כי עלית כלך לגגות: כי כשנחרב בית המקדש, באה השכינה ועלתה בכל המקומות, שהיתה דירתה בהם מקודם לכן, והיתה בוכה על בית מושבה, ועל ישראל שהלכו בגלות, ועל כל הצדיקים והחסידים שהיו שם ונאבדו. ומאין לנו זה, כי כתוב, כה אמר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: