ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 13: ׳וירא את בנימין אחיו בן אמו׳ - תוחלת יוסף ובכי השכינה על החורבן › פיסקה 5 (רב ע"ב)

תוחלת ממושכה זה יעקב - ובנימין שדיוקנו כרחל בא מהר

מקץ · ׳וירא את בנימין אחיו בן אמו׳ - תוחלת יוסף ובכי השכינה על החורבן · מאמר 13 · פיסקה 5 · דף רב ע"ב

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר, ׳תּוֹחֶלֶת מְמוּשָׁכָה׳ - דָּא יַעֲקֹב, דְּאִתְמַשְּׁכָא לֵיהּ תּוֹחַלְתָּא דְיוֹסֵף עַד זְמַן אָרִיךְ. ׳וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה׳ - דָּא הוּא בִּנְיָמִן, דְּהָא מִזִּמְנָא דְּתָבַע לֵיהּ יוֹסֵף, עַד הַהוּא זִמְנָא דְּאָתָא לְגַבֵּיהּ, לָא הֲוָה אֶלָּא זִמְנָא זְעֵיר, דְּלָא אִתְמַשְּׁכָא הַהוּא זִמְנָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ׳ - מַאי ׳בֶּן אִמּוֹ׳. דְּדִיוּקְנֵיהּ דְּאִמֵּיהּ הֲוָה בֵּיהּ, וְהֲוָה דָמֵי דִּיוּקְנֵיהּ לְדִיוּקְנָא דְּרָחֵל, בְגִין כָּךְ כְּתִיב, ׳וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִן אָחִיו בֶּן אִמּוֹ׳.

תרגום

דָּבָר אַחֵר תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה - זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנִּמְשְׁכָה לוֹ הַתּוֹחֶלֶת שֶׁל יוֹסֵף עַד לִזְמַן אָרֹךְ. ׳וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה׳ (משלי יג, יב) - זֶה הוּא בִּנְיָמִין, שֶׁהֲרֵי מִזְּמַן שֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתוֹ יוֹסֵף עַד אוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא בָּא אֵלָיו לֹא הָיָה אֶלָּא זְמַן מוּעָט, שֶׁאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא נִמְשַׁךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ׳ (בראשית מג, כט) - מַה זֶּה בֶּן אִמּוֹ? שֶׁדְּיוֹקָן אִמּוֹ הָיְתָה בּוֹ, וְהָיְתָה דוֹמָה דְמוּתוֹ לִדְיוֹקַן רָחֵל, מִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב ׳וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר, ׳תוחלת ממושכה׳ - דא יעקב, דאתמשכא ליה תוחלתא דיוסף עד זמן אריך. ׳ועץ חיים תאוה באה׳ - דא הוא בנימן, דהא מזמנא דתבע ליה יוסף, עד ההוא זמנא דאתא לגביה, לא הוה אלא זמנא זעיר, דלא אתמשכא ההוא זמנא. הדא הוא דכתיב, ׳וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו׳ - מאי ׳בן אמו׳. דדיוקניה דאמיה הוה ביה, והוה דמי דיוקניה לדיוקנא דרחל, בגין כך כתיב, ׳וישא עיניו וירא את בנימן אחיו בן אמו׳.

התרגום: דבר אחר תוחלת ממשכה - זה יעקב, שנמשכה לו התוחלת של יוסף עד לזמן ארך. ׳ועץ חיים תאוה באה׳ (משלי יג, יב) - זה הוא בנימין, שהרי מזמן שבקש אותו יוסף עד אותו זמן שהוא בא אליו לא היה אלא זמן מועט, שאותו הזמן לא נמשך. זהו שכתוב ׳וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו׳ (בראשית מג, כט) - מה זה בן אמו? שדיוקן אמו היתה בו, והיתה דומה דמותו לדיוקן רחל, משום כך כתוב ׳וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו׳.

מן המפרשים

כתם פז: וישא עיניו וירא את בנימן אחיו בן אמו. ר' חייא פתח תוחלת ממושכ' מחלה לב וכו' דא הוא דתנן דלית ליה לב"נ לאסתכלא בבעותיה הוא עיון תפלה שענינו שהוא מקוה שתקובל ויעשה רצונו שזה גורם שיזכרו עונותיו ע"י בעל הדין הנקרא מחלת לב כי הוא…

אור החמה: ד"א תוחלת וגו' דא הוא אתר וגו' הענין שהתוחלת היא שאלת האדם בתפלתו שהוא מייחל אות' ולפעמים היא ממושכ' שנמשכת דרך כל המדרגות וכחות הדין וכל א' מלמד קטיגוריא על האדם אם ראוי לינתן לו שאלה זו ואם אינו ראוי ויתגלגל הענין מבית דין…

אור יקר: וירא יוסף אתם את בנימן והשתא כתיב וירא את בנימן אחיו בן אמו, מאי ראיה הכא, אלא חמא.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: