ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 13: ׳וירא את בנימין אחיו בן אמו׳ - תוחלת יוסף ובכי השכינה על החורבן › פיסקה 4 (רב ע"ב)

תוחלת שאינה נמשכת - הקב"ה נותן מיד בלא עיכוב הממונים

מקץ · ׳וירא את בנימין אחיו בן אמו׳ - תוחלת יוסף ובכי השכינה על החורבן · מאמר 13 · פיסקה 4 · דף רב ע"ב

לשון הזוהר

׳וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה׳ - דָּא הוּא תּוֹחֶלֶת, דְּלָא אִתְמַשְּׁכָא, בְּגִין אִינוּן מְמַנָּן רְתִיכִין, אֶלָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב (לון) לֵיהּ לְאַלְתָּר, בְּגִין דְּכַד אִתְמַשְּׁכָא בֵּין אִינוּן מְמַנָּן רְתִיכִין, כַּמָּה אִינוּן מָארֵיהוֹן דְּדִינָא דְּאִתְיְיהִיב לוֹן רְשׁוּתָא, לְעַיְינָא וּלְאִסְתַּכְּלָא בְּדִינֵיהּ, עַד לָא יִנָּתְנוּן לֵיהּ, וּמַה דְּנָפִיק מִבֵּי מַלְכָּא וְאִתְיְיהִיב לֵיהּ לְבַר נָשׁ, בֵּין דְּזָכֵי, בֵּין דְּלָא זָכֵי - אִתְיְיהִיב מִיָּד, וְדָא הוּא עֵץ ׳חַיִים תַּאֲוָה בָאָה׳.

תרגום

׳וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה׳ (משלי יג, יב) - זוֹ הִיא הַתּוֹחֶלֶת שֶׁלֹּא נִמְשֶׁכֶת, מִשּׁוּם אוֹתָם מְמֻנֵּי הַמֶּרְכָּבוֹת, אֶלָּא שהקב"ה נוֹתֵן (לָהֶם) לוֹ מִיָּד, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר נִמְשֶׁכֶת בֵּין אוֹתָם מְמֻנֵּי הַמֶּרְכָּבוֹת, כַּמָּה הֵם בַּעֲלֵי הַדִּין שֶׁנִּתֶּנֶת לָהֶם רְשׁוּת לְעַיֵּן וּלְהִסְתַּכֵּל בְּדִינוֹ טֶרֶם יִתְּנוּ לוֹ, וּמַה שֶּׁיָּצָא מִבֵּית הַמֶּלֶךְ וְנִתַּן לוֹ לָאָדָם, בֵּין שֶׁזּוֹכֶה בֵּין שֶׁלֹּא זוֹכֶה - נִתָּן מִיָּד, וְזֶהוּ עֵץ ׳חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ועץ חיים תאוה באה׳ - דא הוא תוחלת, דלא אתמשכא, בגין אינון ממנן רתיכין, אלא דקודשא בריך הוא יהיב (לון) ליה לאלתר, בגין דכד אתמשכא בין אינון ממנן רתיכין, כמה אינון מאריהון דדינא דאתייהיב לון רשותא, לעיינא ולאסתכלא בדיניה, עד לא ינתנון ליה, ומה דנפיק מבי מלכא ואתייהיב ליה לבר נש, בין דזכי, בין דלא זכי - אתייהיב מיד, ודא הוא עץ ׳חיים תאוה באה׳.

התרגום: ׳ועץ חיים תאוה באה׳ (משלי יג, יב) - זו היא התוחלת שלא נמשכת, משום אותם ממני המרכבות, אלא שהקב"ה נותן (להם) לו מיד, משום שכאשר נמשכת בין אותם ממני המרכבות, כמה הם בעלי הדין שנתנת להם רשות לעין ולהסתכל בדינו טרם יתנו לו, ומה שיצא מבית המלך ונתן לו לאדם, בין שזוכה בין שלא זוכה - נתן מיד, וזהו עץ ׳חיים תאוה באה׳.

מן המפרשים

כתם פז: ועץ חיים תאוה באה ירצה כי העוסק בעץ חיים שהיא התורה תקובל ברצון תפלתו ויפק רצונו ותאוותו באה ונשלמת לפי שהתפל"ה עם הע"ץ שניהם כאחד טובים כמו שידעת.

הסולם: ועץ חיים תאוה באה: זה הוא תוחלת שאינה נמשכת בין אלו הממונים והמרכבות מיד ליד, אלא שהקב"ה נותן אותה מיד, משום, כי כשנמשכת בין אלו הממונים והמרכבות, כמה הם בעלי הדין שניתן להם רשות לעיין ולהסתכל בדינו מטרם שנותנים לו ישועתו, אבל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: