ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 12: ׳ויראו האנשים כי הובאו בית יוסף׳ - פחד החטא ופרעונו לדורות עד חזקיהו › פיסקה 7 (רב ע"א)

שמחת התורה מול שמחת היין - הגנת מעשים כשרים בחשבון

מקץ · ׳ויראו האנשים כי הובאו בית יוסף׳ - פחד החטא ופרעונו לדורות עד חזקיהו · מאמר 12 · פיסקה 7 · דף רב ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, יֵצֶר טוֹב בָּעֵי חֶדְוָה דְאוֹרַיְיתָא, וְיֵצֶר רָע חֶדְוָה דְחַמְרָא, וְנִיאוּפִין וְגַסּוּתָא דְרוּחָא, וּבְגִין כָּךְ בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאַרְגָּזָא (ליה) תָּדִיר, מֵהַהוּא יוֹמָא רַבָּא, יוֹמָא דְדִינָא, יוֹמָא דְּחוּשְׁבְּנָא, דְּלֵית לֵיהּ לְבַר נָשׁ לַאֲגָנָא עֲלֵיהּ, אֶלָּא עוֹבָדוֹי דְּכַשְׁרָן, דְּאִיהוּ עָבִיד בְּהַאי עַלְמָא, בְּגִין דְּיָגִינוּ עֲלֵיהּ בְּהַהִיא שַׁעְתָּא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, יֵצֶר טוֹב צָרִיךְ שִׂמְחָה שֶׁל תּוֹרָה, וְיֵצֶר הָרָע שִׂמְחָה שֶׁל יַיִן וְנִאוּפִים וְגַסּוּת רוּחַ, וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְהַרְגִּיז אוֹתוֹ תָּמִיד מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם הַגָּדוֹל, יוֹם הַדִּין, יוֹם הַחֶשְׁבּוֹן, שֶׁאֵין לוֹ לָאָדָם לְהָגֵן עָלָיו אֶלָּא מַעֲשָׂיו הַכְּשֵׁרִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיָּגֵנּוּ עָלָיו בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, יצר טוב בעי חדוה דאורייתא, ויצר רע חדוה דחמרא, וניאופין וגסותא דרוחא, ובגין כך בעי בר נש לארגזא (ליה) תדיר, מההוא יומא רבא, יומא דדינא, יומא דחושבנא, דלית ליה לבר נש לאגנא עליה, אלא עובדוי דכשרן, דאיהו עביד בהאי עלמא, בגין דיגינו עליה בההיא שעתא.

התרגום: בא ראה, יצר טוב צריך שמחה של תורה, ויצר הרע שמחה של יין ונאופים וגסות רוח, ומשום כך צריך אדם להרגיז אותו תמיד מאותו היום הגדול, יום הדין, יום החשבון, שאין לו לאדם להגן עליו אלא מעשיו הכשרים שהוא עושה בעולם הזה כדי שיגנו עליו באותה השעה.

מן המפרשים

הסולם: תא חזי יצר טוב וכו': בוא וראה, יצר הטוב צריך חדוה של תורה, ויצר הרע צריך חדוה של יין וניאוף וגאות רוח. ומשום זה צריך האדם להרגיזו תמיד מאותו יום הגדול, יום הדין, יום החשבון, שאין מה להגן על האדם אלא מעשים הטובים, שהוא עושה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר