דין קשה ודין רפה - יניקת הרפה מהקשה להתגבר
מקץ · ׳ויקח מאתם את שמעון׳ - אחוות יוסף עם אחיו וגמול ההולך בדרך אמת · מאמר 11 · פיסקה 9 · דף רא ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, אִית דִּינָא קַשְׁיָא, וְאִית דִּינָא רַפְיָא. דִּינָא קַשְׁיָא תַּקִּיף, דִּינָא רַפְיָא חֲלָשׁ. וְכַד יָנְקָא הַאי דִינָא רַפְיָא, מִדִּינָא קַשְׁיָא, כְּדֵין אִתְתַּקַּף, וְאִיהוּ תַּקִּיף. בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְעֲבִיד דִּינָא עַל יִשְׂרָאֵל, אִתְעֲבִיד בְּהַאי דִינָא רַפְיָא, וְלָא אִתְתַּקַּף בְּהַהוּא דִּינָא קַשְׁיָא. וְכַד דִּינָא אִתְעֲבִיד עֲלַיְיהוּ דְּעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, אִתְתַּקַּף הַאי דִינָא רַפְיָא, בְּדִינָא קַשְׁיָא דִלְעֵילָא, בְּגִין לְאִתְתַּקְפָא. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, ׳וְעָבַר יהו"ה לִנְגוֹף אֶת מִצְרַיִם׳ - וְעָבַר - דְּאִתְמְלֵי עֶבְרָה וְזַעֲמָא, וְאִתְתַּקַּף בְּדִינָא קַשְׁיָא. אוּף הָכָא וְעָבַר. וְתָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי עֲשָׂרָה בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא, וְחַד מִנַּיְיהוּ אִשְׁתְּמִיט, כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַרְגִּיז עֲלֵיהּ.
תרגום
בֹּא רְאֵה, יֵשׁ דִּין קָשֶׁה וְיֵשׁ דִּין רָפֶה. הַדִּין הַקָּשֶׁה חָזָק, הַדִּין הָרָפֶה חַלָּשׁ. וְכַאֲשֶׁר יוֹנֵק הַדִּין הָרָפֶה הַזֶּה מֵהַדִּין הַקָּשֶׁה, אָז מִתְגַּבֵּר, וְהוּא חָזָק. בְּשָׁעָה שֶׁנַּעֲשֶׂה דִּין עַל יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה בַּדִּין הָרָפֶה הַזֶּה, וְאֵינוֹ מִתְגַּבֵּר בְּאוֹתוֹ הַדִּין הַקָּשֶׁה. וּכְשֶׁהַדִּין נַעֲשֶׂה עַל הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, מִתְגַּבֵּר הַדִּין הָרָפֶה הַזֶּה בַּדִּין הַקָּשֶׁה שֶׁלְּמַעְלָה כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם׳ (שמות יב, כג) - וְעָבָר - שֶׁהִתְמַלֵּא עֶבְרָה וָזַעַם וְהִתְגַּבֵּר בַּדִּין הַקָּשֶׁה. אַף כָּאן וְעָבָר. וּבֹא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְכַּנְּסִים עֲשָׂרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֶחָד מֵהֶם נִשְׁמָט, אָז הקב"ה רוֹגֵז עָלָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, אית דינא קשיא, ואית דינא רפיא. דינא קשיא תקיף, דינא רפיא חלש. וכד ינקא האי דינא רפיא, מדינא קשיא, כדין אתתקף, ואיהו תקיף. בשעתא דאתעביד דינא על ישראל, אתעביד בהאי דינא רפיא, ולא אתתקף בההוא דינא קשיא. וכד דינא אתעביד עלייהו דעמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות, אתתקף האי דינא רפיא, בדינא קשיא דלעילא, בגין לאתתקפא. הדא הוא דכתיב, ׳ועבר יהו"ה לנגוף את מצרים׳ - ועבר - דאתמלי עברה וזעמא, ואתתקף בדינא קשיא. אוף הכא ועבר. ותא חזי, בשעתא דמתכנשי עשרה בבי כנישתא, וחד מנייהו אשתמיט, כדין קודשא בריך הוא ארגיז עליה.
התרגום: בא ראה, יש דין קשה ויש דין רפה. הדין הקשה חזק, הדין הרפה חלש. וכאשר יונק הדין הרפה הזה מהדין הקשה, אז מתגבר, והוא חזק. בשעה שנעשה דין על ישראל, נעשה בדין הרפה הזה, ואינו מתגבר באותו הדין הקשה. וכשהדין נעשה על העמים עובדי עבודת כוכבים ומזלות, מתגבר הדין הרפה הזה בדין הקשה שלמעלה כדי להתגבר. זהו שכתוב ׳ועבר ה' לנגף את מצרים׳ (שמות יב, כג) - ועבר - שהתמלא עברה וזעם והתגבר בדין הקשה. אף כאן ועבר. ובא וראה, בשעה שמתכנסים עשרה בבית הכנסת ואחד מהם נשמט, אז הקב"ה רוגז עליו.
מן המפרשים
אור החמה: בשעתא דאתעבד דינא על יש' שהב"ה פוקדם תמיד דבר יום ביומו אין המדות מתלהבות בדין כדי שינק המלכות מהגבורה שהרי אין עונשם כ"כ לכך דין רפא שבמלכות מוכיחם כאם המייסרת הבנים כאו' אשר יסרתו אמו: אמנם כד אתעביד דינא דשאר עמין אין הדין…
הסולם: ת"ח אית דינא קשיא וכו': בוא וראה, יש דין קשה ויש דין רפה. דין קשה הוא חזק, דין רפה הוא חלש. וכאשר דין הרפה יונק מדין הקשה, אז נתחזק והוא חזק.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: