ממלכת הזוהר › זוהר › מקץ › מאמר 11: ׳ויקח מאתם את שמעון׳ - אחוות יוסף עם אחיו וגמול ההולך בדרך אמת › פיסקה 8 (רא ע"א)

בני יעקב שנפרדו מיוסף ושמעון - והדין שורה בהם

מקץ · ׳ויקח מאתם את שמעון׳ - אחוות יוסף עם אחיו וגמול ההולך בדרך אמת · מאמר 11 · פיסקה 8 · דף רא ע"א

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר, ׳כֹּה אָמַר׳ יהו " ׳ה אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים׳ - אִלֵּין בְּנִי יַעֲקֹב. דְּהָא כָּל זִמְנָא דְּהֲווּ לְגַבֵּיהּ דְּיוֹסֵף, אִינוּן שְׁלֵמִים, דְּקָיְימֵי בַּהֲדֵיהּ דִּבְרִית. ׳וְכֵן נָגֹזוּ׳ - דְּאָזְלוּ וְשָׁבְקוּ לֵיהּ לְיוֹסֵף וּלְשִׁמְעוֹן. וְעָבָר - כְּדֵין דִּינָא שַׁרְיָא בְּגִינַיְיהוּ (נ"א שכינתא שרייא בינייהו), כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְעָבַר יהו"ה לִנְגוֹף אֶת מִצְרַיִם׳ (שמות יב, כג).

תרגום

דָּבָר אַחֵר ׳כֹּה אָמַר ה' אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים׳ (נחום א, יב) - אֵלּוּ בְּנֵי יַעֲקֹב. שֶׁהֲרֵי כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ אֵצֶל יוֹסֵף, הֵם שְׁלֵמִים, שֶׁעוֹמְדִים עִם הַבְּרִית. ׳וְכֵן נָגוֹזּוּ׳ - שֶׁהָלְכוּ וְהִשְׁאִירוּ אֶת יוֹסֵף וְאֶת שִׁמְעוֹן. וְעָבָר - אָז הַדִּין שׁוֹרֶה בִּגְלָלָם (הַשְּׁכִינָה שָׁרְתָה בֵּינֵיהֶם), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם׳ (שמות יב, כג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר, ׳כה אמר׳ יהו " ׳ה אם שלמים וכן רבים׳ - אלין בני יעקב. דהא כל זמנא דהוו לגביה דיוסף, אינון שלמים, דקיימי בהדיה דברית. ׳וכן נגזו׳ - דאזלו ושבקו ליה ליוסף ולשמעון. ועבר - כדין דינא שריא בגינייהו (נ"א שכינתא שרייא בינייהו), כמה דאת אמר, ׳ועבר יהו"ה לנגוף את מצרים׳ (שמות יב, כג).

התרגום: דבר אחר ׳כה אמר ה' אם שלמים וכן רבים׳ (נחום א, יב) - אלו בני יעקב. שהרי כל זמן שהיו אצל יוסף, הם שלמים, שעומדים עם הברית. ׳וכן נגוזו׳ - שהלכו והשאירו את יוסף ואת שמעון. ועבר - אז הדין שורה בגללם (השכינה שרתה ביניהם), כמו שנאמר ׳ועבר ה' לנגף את מצרים׳ (שמות יב, כג).

מן המפרשים

אור החמה: ד"א כה אמר ה' וגו' אלין בני יעקב אם שלמים כדפי' לעיל ששלמות השבטים תלוי בהיותם עם יוסף כדפי' לעיל שאז נקשרים בעולם הזכר והיינו דקיימי באתריה דברית דהיינו מלת רבים יר' עם היות שהם למטה בעולם הנקבה רבים כל א' וא' לעצמו אם שלמים…

מהרח"ו: וכן נגוזו דאזלו ושבקו וגו'. זה יובן במ"ש לקמן דף ר"ג א' בגין דההוא שעתא קיימא עלייהו דינא לאתפרעא וגו', פי' כי עון מכירת יוסף היה מקטרג ותובע לפני המקום בעת ההיא, אלא שנתארך הדבר עד זמן י' הרוגי מלכות, וכמ"ש לעיל מיניה דף ר"ב…

הסולם: ד"א כה אמר ה' אם שלמים וגו': אלו הם בני יעקב, שכל זמן שהיו אצל יוסף היו שלמים, כי היו נמצאים יחד עם הברית, שהוא יוסף. וכן נגזו, פירושו, שהלכו ועזבו את יוסף, ושמעון. ונגזו, הוא לשון חלוף ועבור, כמו, גז, חיש ונעופה (תהלים צ')…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: