שלמים רבים נגוזו ועבר - כנגד המילה והסרת זוהמתה
מקץ · ׳ויקח מאתם את שמעון׳ - אחוות יוסף עם אחיו וגמול ההולך בדרך אמת · מאמר 11 · פיסקה 7 · דף רא ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ, ׳אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים׳ - ׳אִם שְׁלֵמִים׳ דְּנָטְרֵי פִּקּוּדָא דָא, לְמֶהֱוֵי שְׁלֵימִין, דְּלָא יְהוֹן פְּגִימִין. ׳וְכֵן רַבִּים׳ - יִפְשׁוּן וְיִסְגּוּן בֵּיהּ. בְּגִין דְּנִשְׁמָתִין לָא נָפְקֵי לְעַלְמָא, אֶלָא בְּהַאי בְּרִית. ׳וְכֵן נָגֹזוּ׳ - הַאי ׳אִם שְׁלֵמִים׳ דְּנָטְרֵי לֵיהּ תָּדִיר, נָגֹזוּ מַאן דְּאִתְגְּזַר וְקִבֵּל עֲלֵיהּ קְיָימָא דָא. וְעָבָר - מַאי וְעָבָר. הַהוּא זוּהֲמָא דְעָרְלָה, דְּהֲוָה בֵּיהּ בְּקַדְמִיתָא.
תרגום
וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים׳ (נחום א, יב) - ׳אִם שְׁלֵמִים׳ שֶׁשּׁוֹמְרִים הַמִּצְוָה הַזּוֹ לִהְיוֹת שְׁלֵמִים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ פְגוּמִים. ׳וְכֵן רַבִּים׳ - יִרְבּוּ וְיִגְדְּלוּ בוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין הַנְּשָׁמוֹת יוֹצְאוֹת לָעוֹלָם אֶלָּא עִם הַבְּרִית הַזּוֹ. ׳וְכֵן נָגוֹזּוּ׳ - זֶה ׳אִם שְׁלֵמִים׳ שֶׁשּׁוֹמְרִים אוֹתוֹ תָּמִיד, נָגוֹזּוּ מִי שֶׁנִּמּוֹל וְקִבֵּל עָלָיו אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ. וְעָבָר - מַה זֶּה וְעָבָר? אוֹתָהּ זֻהֲמַת הָעָרְלָה שֶׁהָיְתָה בּוֹ בָּרִאשׁוֹנָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין כך, ׳אם שלמים וכן רבים׳ - ׳אם שלמים׳ דנטרי פקודא דא, למהוי שלימין, דלא יהון פגימין. ׳וכן רבים׳ - יפשון ויסגון ביה. בגין דנשמתין לא נפקי לעלמא, אלא בהאי ברית. ׳וכן נגזו׳ - האי ׳אם שלמים׳ דנטרי ליה תדיר, נגזו מאן דאתגזר וקבל עליה קיימא דא. ועבר - מאי ועבר. ההוא זוהמא דערלה, דהוה ביה בקדמיתא.
התרגום: ומשום כך, ׳אם שלמים וכן רבים׳ (נחום א, יב) - ׳אם שלמים׳ ששומרים המצוה הזו להיות שלמים, שלא יהיו פגומים. ׳וכן רבים׳ - ירבו ויגדלו בו, משום שאין הנשמות יוצאות לעולם אלא עם הברית הזו. ׳וכן נגוזו׳ - זה ׳אם שלמים׳ ששומרים אותו תמיד, נגוזו מי שנמול וקבל עליו את הברית הזו. ועבר - מה זה ועבר? אותה זהמת הערלה שהיתה בו בראשונה.
מן המפרשים
מקדש מלך: האי אם שלמים דנטרי ליה תדיר נגוזו פירוש מלבד ששמר בריתו שלא טימא אותה ח"ו עוד מל ופרע וזהו נגוזו. וחד מנייהו אשתמיט זה פי' ד' בפסוק והכי קאמר אימתי יקראו הציבור שלמים כשוכן רבים דהיינו עשרה אבל וכן נגוזו דהיינו דאשתמיט חד…
הסולם: ובגין כך, אם שלמים וכן רבים: אם שלמים, פירושו, ששומרים מצוה זו, ברית מילה, להיות שלמים, ולא להיות פגומים. וכן רבים, פירושו, שיפרו וירבו בו, כי הנשמות אינן יוצאות לעולם אלא בברית הזה. וכן נגזו, זה סובב לתחילת הכתוב, אם שלמים,…
נפש דוד: מאי ועבר ההוא זוהמא כו': ולפי זה כולו נמשך לסיפיה "ועיניתיך לא אענך עוד" בזכות זה. או י"ל ארישיה ד"וכן רבים" יפשון ויסגון ביה בזמן שנגוזו ועבר. דמלו ופרעו.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: