שמירת ברית הקודש תמיד - היא המשלימה את האדם
מקץ · ׳ויקח מאתם את שמעון׳ - אחוות יוסף עם אחיו וגמול ההולך בדרך אמת · מאמר 11 · פיסקה 6 · דף ר ע"ב
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳כֹּה אָמַר׳ יהו " ׳ה אִם שְׁלֵמִים׳ - אִלֵּין יִשְׂרָאֵל. דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב לוֹן בְּרִית קַיָּימָא לְנַטְרָא לֵיהּ תָּדִיר, וּלְמֶהֱוֵי בֵּיהּ בַּר נָּשׁ שְׁלִים בְּכָל סִטְרִין לְעֵילָא וְתַתָּא. וְאִי לָא נָטִיר לֵיהּ בַּר נָשׁ תָּדִיר, הָא אִיהוּ פָּגִים, פָּגוּם בְּכֹלָּא. מְנָלָן, דִּכְתִיב, ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׳ (בראשית יז, א) - מַאי תָּמִים, שְׁלִים. דְּעַד לָא אִתְקְיַּים בֵּיהּ בְּרִית, אִיהוּ פָּגִים.
תרגום
דָּבָר אַחֵר ׳כֹּה אָמַר ה' אִם שְׁלֵמִים׳ (נחום א, יב) - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שהקב"ה נָתַן לָהֶם בְּרִית הַקֹּדֶשׁ לִשְׁמֹר אוֹתוֹ תָּמִיד, וְשֶׁהָאָדָם יִהְיֶה בּוֹ שָׁלֵם בְּכָל הַצְּדָדִים, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. וְאִם אֵין הָאָדָם שׁוֹמֵר אוֹתוֹ תָּמִיד, הֲרֵי הוּא פָּגוּם, פָּגוּם בַּכֹּל. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׳ (בראשית יז, א) - מַה זֶּה תָּמִים? שָׁלֵם. שֶׁעַד שֶׁלֹּא הִתְקַיְּמָה בּוֹ בְּרִית, הוּא פָּגוּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר, ׳כה אמר׳ יהו " ׳ה אם שלמים׳ - אלין ישראל. דקודשא בריך הוא יהב לון ברית קיימא לנטרא ליה תדיר, ולמהוי ביה בר נש שלים בכל סטרין לעילא ותתא. ואי לא נטיר ליה בר נש תדיר, הא איהו פגים, פגום בכלא. מנלן, דכתיב, ׳התהלך לפני והיה תמים׳ (בראשית יז, א) - מאי תמים, שלים. דעד לא אתקיים ביה ברית, איהו פגים.
התרגום: דבר אחר ׳כה אמר ה' אם שלמים׳ (נחום א, יב) - אלו ישראל שהקב"ה נתן להם ברית הקדש לשמר אותו תמיד, ושהאדם יהיה בו שלם בכל הצדדים, למעלה ולמטה. ואם אין האדם שומר אותו תמיד, הרי הוא פגום, פגום בכל. מנין לנו? שכתוב ׳התהלך לפני והיה תמים׳ (בראשית יז, א) - מה זה תמים? שלם. שעד שלא התקימה בו ברית, הוא פגום.
מן המפרשים
הסולם: ד"א, כה אמר ה' אם שלמים: היינו ישראל, שהקב"ה נתן להם ברית עולם, דהיינו ברית מילה, לשמור אותו תמיד, ושיהיה בו האדם שלם בכל הצדדים שהם חו"ג תו"מ, מעלה ומטה, שהם נצח והוד. ואם האדם אינו שומר אותו תמיד, הרי הוא פגום, פגום בכל דבר.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: