ממלכת הזוהר › זוהר › מצורע › מאמר 8: ואשה כי יזוב זוב דמה - סוד יום הדין הקדום לבריאת העולם וחרב לה מלאה דם › פיסקה 1 (נד ע"א)

הנה יום בא לה - כבר בא טרם שנברא העולם והוא היום שיעשה דין לרשעים

מצורע · ואשה כי יזוב זוב דמה - סוד יום הדין הקדום לבריאת העולם וחרב לה מלאה דם · מאמר 8 · פיסקה 1 · דף נד ע"א

לשון הזוהר

׳וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ וְגוֹ'׳ (ויקרא ט", ז). רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳הִנֵּה יוֹם בָּא לַיהו"ה וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּךְ׳ (זכריה יד, א) - הַאי קְרָא הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ: ׳הִנֵּה יוֹם׳ יָבֹא. מַאי, ׳הִנֵּה יוֹם בָּא׳. אֶלָּא שֶׁכְּבָר בָּא, עַד לָא אִבְרֵי עָלְמָא, וְהוּא יוֹם דְּבֵיהּ יַעְבִיד דִּינָא לְחַיָּיבַיָּא. וְהוּא יוֹם דְּבֵיהּ יִתְפְּרַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאִינּוּן דְּעָקוּן לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. הַאי ׳יוֹם בָּא׳ וְקָאִים קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְתָבַע מִנֵּיהּ לְמֶעְבַּד דִּינָא וּלְשֵׁצָאָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְאִתְיְהִיב לֵיהּ רְשׁוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל׳ (זכריה יד, ב) יְרוּשָׁלַם לַמִּלְחָמָה וְגוֹ'.

תרגום

׳וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ וְגוֹ'׳. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳הִנֵּה יוֹם בָּא לַה' וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּךְ׳ (זכריה יד, א) - הַפָּסוּק הַזֶּה כָּךְ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת: ׳הִנֵּה יוֹם׳ יָבֹא. מַה זֶּה ׳הִנֵּה יוֹם בָּא׳? אֶלָּא שֶׁכְּבָר בָּא טֶרֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְהוּא הַיּוֹם שֶׁבּוֹ יַעֲשֶׂה דִּין לָרְשָׁעִים, וְהוּא הַיּוֹם שֶׁבּוֹ יִפָּרַע הקב"ה מֵאוֹתָם שֶׁהֵצִיקוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל. הַיּוֹם הַזֶּה בָּא וְעוֹמֵד לִפְנֵי הקב"ה, וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת דִּין וּלְכַלּוֹת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְנִתֶּנֶת לוֹ רְשׁוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם) ׳וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל׳ יְרוּשָׁלם לַמִּלְחָמָה וְגוֹ'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה וגו'׳ (ויקרא ט", ז). רבי חייא פתח ואמר, ׳הנה יום בא ליהו"ה וחלק שללך בקרבך׳ (זכריה יד, א) - האי קרא הכי מבעי ליה: ׳הנה יום׳ יבא. מאי, ׳הנה יום בא׳. אלא שכבר בא, עד לא אברי עלמא, והוא יום דביה יעביד דינא לחייביא. והוא יום דביה יתפרע קודשא בריך הוא מאינון דעקון לון לישראל. האי ׳יום בא׳ וקאים קמי קודשא בריך הוא, ותבע מניה למעבד דינא ולשצאה עבודת כוכבים ומזלות, ואתיהיב ליה רשו, כמה דאת אמר ׳ואספתי את כל הגוים אל׳ (זכריה יד, ב) ירושלם למלחמה וגו'.

התרגום: ׳ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה וגו'׳. רבי חייא פתח ואמר, ׳הנה יום בא לה' וחלק שללך בקרבך׳ (זכריה יד, א) - הפסוק הזה כך היה צריך להיות: ׳הנה יום׳ יבא. מה זה ׳הנה יום בא׳? אלא שכבר בא טרם שנברא העולם, והוא היום שבו יעשה דין לרשעים, והוא היום שבו יפרע הקב"ה מאותם שהציקו להם לישראל. היום הזה בא ועומד לפני הקב"ה, ומבקש ממנו לעשות דין ולכלות עובדי כוכבים ומזלות, ונתנת לו רשות, כמו שנאמר (שם) ׳ואספתי את כל הגוים אל׳ ירושלם למלחמה וגו'.

מן המפרשים

מקדש מלך: אלא שכבר בא פי' מלכות: תרין יומין אינון לקב"ה נע"ג לקב"ה אימא: חד שארי עמיה נ"ב ת"ת. וחד אתי לקמיה נ"ב מ'. וכד האי יומא נ"ב מ': בההוא יומא אחרא נ"ב בינה עכ"ל ונלע"ד לפ' תרין יומין הם בינה ומ'. אינון לקב"ה. פי' לזעיר שהבינה…

אור יקר: ואשה כי יזוב ירצה דא דאתי וכו׳ תפארת מצד הגבורה, ואם אמר.

הסולם: ואשה כי יזוב זוב וגו׳: רבי חייא פתח ואמר, הנה יום בא לה׳ וחלק שללך בקרבך. מקרא זה כך היה צריך לומר, הנה יום יבא, מהו, הנה יום בא. ומשיב. אלא הוא כבר בא, מטרם שנברא העולם, דהיינו המלכות, שממנה כל הדינים, והוא יום שבו יעשה דין…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: