ממלכת הזוהר › זוהר › מצורע › מאמר 3: בא הבקר - סוד יציאת הנפש מהגוף ועליתה מגיהנם לגן עדן › פיסקה 2 (נג ע"א)

מי שלא מעיר רוחו לעבודת רבונו נדון בדינים קשים טרם יצאת הנפש מהגוף

מצורע · בא הבקר - סוד יציאת הנפש מהגוף ועליתה מגיהנם לגן עדן · מאמר 3 · פיסקה 2 · דף נג ע"א

לשון הזוהר

וּמַאן דְּלָא יִתְּעַר רוּחֵיהּ בְּפוּלְחָנָא דְּמָרֵיהּ, בְּהֵיךְ אַנְפִּין יְקוּם קָמֵי מַלְכָּא, כַּד יִתְּעֲרוּן עָלֵיהּ בְּדִינָא, וְיִתְפְּשׂוּן לֵיהּ בְּקוֹלָרָא, וְלָא יִשְׁתְּכַּח עָלֵיהּ זְכוּתָא לְאִשְׁתְּזָבָא, כְּדֵין כְּתִיב, (קהלת ט יב). ׳וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי אָדָם׳ - וְעַד לָא יִנְפּוֹק בַּר נָשׁ מֵהַאי עָלְמָא, בְּכַמָּה דִּינִין אִתְּדָּן נַפְשָׁא עִם גּוּפָא, עַד לָא יִתְפָּרְשׁוּן דָּא מִן דָּא, וְלֵית מַאן דְּיִשְׁגַּח.

תרגום

וּמִי שֶׁלֹּא מֵעִיר אֶת רוּחוֹ לַעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ, בְּאֵיזֶה פָנִים יַעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁיִּתְעוֹרְרוּ עָלָיו בְּדִין, וְיִתְפְּסוּ אוֹתוֹ בְּקוֹלָר, וְלֹא תִמָּצֵא עָלָיו זְכוּת לְהִנָּצֵל? וְאָז כָּתוּב, ׳וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם׳ (קהלת ט, יב) - וְטֶרֶם שֶׁיֵּצֵא אָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, בְּכַמָּה דִינִים הוּא נִדּוֹן הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף טֶרֶם שֶׁיִּפָּרְדוּ זֶה מִזֶּה, וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומאן דלא יתער רוחיה בפולחנא דמריה, בהיך אנפין יקום קמי מלכא, כד יתערון עליה בדינא, ויתפשון ליה בקולרא, ולא ישתכח עליה זכותא לאשתזבא, כדין כתיב, (קהלת ט יב). ׳וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני אדם׳ - ועד לא ינפוק בר נש מהאי עלמא, בכמה דינין אתדן נפשא עם גופא, עד לא יתפרשון דא מן דא, ולית מאן דישגח.

התרגום: ומי שלא מעיר את רוחו לעבודת רבונו, באיזה פנים יעמד לפני המלך כשיתעוררו עליו בדין, ויתפסו אותו בקולר, ולא תמצא עליו זכות להנצל? ואז כתוב, ׳וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם׳ (קהלת ט, יב) - וטרם שיצא אדם מן העולם הזה, בכמה דינים הוא נדון הנפש עם הגוף טרם שיפרדו זה מזה, ואין מי שישגיח.

מן המפרשים

אור החמה: כד יתערון עליה בדינא ויגזרו עליו מיתה ויתפש בקולר בחוליו אשר ימות בו מפני שנפל למשכב ואין לו ליפדות. וז"ש ולא אשתכח וגומר עד דלא ינפוק וגומר פי' רישא דקרא הכי קאמר כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפורים…

הסולם: ומאן דלא יתער וכו׳: ומי שלא יעורר רוחו לעבודת רבונו, באיזה פנים יקום לפני המלך, כשיעוררו עליו בדין, ויתפשו אותו בשלשלת, דהיינו שיאסרו אותו להביאו לדין, ולא תמצא לו זכות להנצל אז כתוב, וכצפרים האחוזות בפח כהם יוקשים בני אדם.…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: בהיך אנפין וכו' הפשט ידוע שתכסה פניו בושה ועוד ירמוז ענין אחר אמיתי שבשעת התפלה נכח פני ה' מאיר בפניו זוהר אורית' הכל לפי מה שהוא אדם עד שהעיד הר"חו ז"ל שכשהיה הרב ז"ל מתפלל היו פניו מאירות ובפרט במקומות פרטיים שהיה מכוין הרב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: