בא הבקר
סוד יציאת הנפש מהגוף ועליתה מגיהנם לגן עדן
כשבא הבקר כל החילות משבחים והשער של אברהם נפתח לכנסת ישראל
כְּשֶׁבָּא הַבֹּקֶר, (כרוז קוֹרֵא וְכָל) כָּל הַחֲיָלוֹת וְהַמַּחֲנוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מְשַׁבְּחִים אֶת הקב"ה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וְגוֹ'׳ (איוב לח, ז) '. אָז כַּמָּה שְׁעָרִים נִפְתָּחִים לְכָל הַצְּדָדִים, וְהַשַּׁעַר שֶׁל אַבְרָהָם נִפְתָּח לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְזַמֵּן אֶת ׳כָּל בְּנֵי׳ הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּטַּע אֵשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע׳.
בלשון הזוהר
כַּד אָתֵי צַפְרָא, (ס"א כרוזא קרי בקול) כָּל חַיָּילִין וּמַשִׁרְיָין דִּלְעֵילָּא מְשַׁבְּחָן לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בְּרָן יַחַד כֹּכְבֵי בֹקֶר וְגוֹ'׳ (איוב לח, ז). כְּדֵין כַּמָה תַּרְעִין אִתְפְּתָחוּ לְכָל סִטְרִין. וְתַרְעָא דְּאַבְרָהָם, אִתְפְּתַח בָּהּ בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, לְזַמְּנָא לְכָל בְּנֵי עָלְמָא. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע׳ (בראשית כא, לג).
מי שלא מעיר רוחו לעבודת רבונו נדון בדינים קשים טרם יצאת הנפש מהגוף
ביאור הפשט - כציפורים הנתפסות ונלכדות בפח שהיא מצודה פחותה וחלושה, כמותם נכשלים בני האדם במכשול קטן וחלש בעת פקודת רעתם - רש"י אמנם על דרך הסוד בזוה"ק פרשת ויחי ריז: בסוד שני הציפורים, כאן בא ר"א לבאר סוד אחרוּמִי שֶׁלֹּא מֵעִיר אֶת רוּחוֹ לַעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ, בְּאֵיזֶה פָנִים יַעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְלרוב הבושה שתכסה את פניו כְּשֶׁיִּתְעוֹרְרוּויעוררו המקטרגים עָלָיו בְּדִין, וְיִתְפְּסוּ אוֹתוֹ בְּקוֹלָר, שלשלת - היא חוליו, וְלֹא תִמָּצֵא עָלָיו זְכוּת לְהִנָּצֵל? כמי שעומד למות ואין לו לפדות עצמו-אוה"ח, וְאָזעל אותה שעה כָּתוּב, ׳וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לעת רעה כשתפול עליהם פתאום,׳ (קהלת ט, יב) - וְטֶרֶם שֶׁיֵּצֵא אָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, בְּכַמָּה דִינִים הוּא נִדּוֹןבחיבוט הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף בהיותו גוסס טֶרֶם שֶׁיִּפָּרְדוּ זֶה מִזֶּה, וְאֵין מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ. להתבונן בזה להיטיב את דרכיו
בלשון הזוהר
וּמַאן דְּלָא יִתְּעַר רוּחֵיהּ בְּפוּלְחָנָא דְּמָרֵיהּ, בְּהֵיךְ אַנְפִּין יְקוּם קָמֵי מַלְכָּא, כַּד יִתְּעֲרוּן עָלֵיהּ בְּדִינָא, וְיִתְפְּשׂוּן לֵיהּ בְּקוֹלָרָא, וְלָא יִשְׁתְּכַּח עָלֵיהּ זְכוּתָא לְאִשְׁתְּזָבָא, כְּדֵין כְּתִיב, (קהלת ט יב). ׳וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי אָדָם׳ - וְעַד לָא יִנְפּוֹק בַּר נָשׁ מֵהַאי עָלְמָא, בְּכַמָּה דִּינִין אִתְּדָּן נַפְשָׁא עִם גּוּפָא, עַד לָא יִתְפָּרְשׁוּן דָּא מִן דָּא, וְלֵית מַאן דְּיִשְׁגַּח.
הנפש לא יוצאת מהגוף עד שמתגלה עליו שכינה - הצדיק נקשר בה והרשע נשאר
(אֲפִלּוּ) בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁמַּגִּיעָה שְׁעַת הַהַפְרָדָה, של הנפש מן הגוף לֹא יוֹצֵאת הַנֶּפֶשׁ מִן הַגּוּף עַד שֶׁמִּתְגַּלָּה עָלָיו שְׁכִינָה, וְהַנֶּפֶשׁ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וַחֲבִיבוּת שֶׁל הַשְּׁכִינָה יוֹצֵאת מִן הַגּוּף כְּנֶגְדָּהּ. אִם הוּא צַדִּיק, הוּא נִקְשָׁר וְנִדְבָּק בָּהּ. וְאִם לֹא, אם אינו במדרגה הראויה הַשְּׁכִינָה הוֹלֶכֶת, וְהִיאהנפש נִשְׁאֶרֶת וְהוֹלֶכֶת וּמִתְאַבֶּלֶת עַל פְּרֵדַת הַגּוּף. מָשָׁל אוֹמְרִים,שכאשר חָתוּל לֹא נִפְרָד מתוך שרוצה להתחמם בה מֵאֵשׁ, חַדֵּד אֶת הַסַּכִּין, וְהוּא יֵלֵךְ אַחֲרָיו.יחדד הסכין כמי שהולך לשחיטה, והחתול, מתאוותו לבשר יפרוש מן האש. אף כאן כשאין הנפש רוצה לצאת מן הגוף, השכינה נראית לה, ולרוב תשוקתה יוצאת הנפש כנגדה ונפרדת מן הגוף - רמ"ק
בלשון הזוהר
(אפילו) בְּהַהוּא זִמְנָא דְּמָטָא שַׁעֲתָא לְאִתְפָּרְשָׁא, לָא נָפְקָא נַפְשָׁא מִן גּוּפָא, עַד דְּאִתְגְּלֵי עָלֵיהּ שְׁכִינְתָּא, וְנַפְשָׁא, מִגּוֹ חֶדְוָתָא וַחֲבִיבוּתָא דִּשְׁכִינְתָּא, נָפְקָא מִגּוּפָא לְקָֹבְלָהָא. אִי זַכָּאָה הוּא, מִתְקְשַׁר בָּהּ וְאִתְדַּבָּק בָּהּ. וְאִי לָאו, שְׁכִינְתָּא אַזְלָא, וְהִיא אִשְׁתְּאָרַת, וְאַזְלַת וּמִתְאַבְּלָא עַל פְּרִישׁוּתָא דְּגוּפָא. מַתְלָא אַמְרֵי. שׁוּנְרָא מֵאֶשָּׁא לָא מִתְפָּרְשָׁא, חַדְדֵי לְסַכִּינָא, אַזְלָא אֲבַתְרֵיהּ.
הגוף נדון בקבר עד שב לעפר והנפש נדונה בגיהנם עד שעולה ומתלבנת ורוחצת בגן עדן
אַחַר כָּךְ נִדּוֹנִים שְׁנֵיהֶם עַל יְדֵיהמלאך דוּמָה. הַגּוּף נִדּוֹן בַּקֶּבֶר עַד שֶׁשָּׁב לֶעָפָר, וְהַנֶּפֶשׁ נידונת בְּאֵשׁ הַגֵּיהִנֹּם בְּכַמָּה דִינִים, עַד אוֹתוֹ זְמַן שֶׁנִּגְזַר עָלֶיהָ לְקַבֵּל עֹנֶשׁ. דוגמת ימי הסגרו וחלוטו של מצורע אַחַר שֶׁקִּבְּלָה עָנְשָׁהּ וּמַגִּיעַ הַזְּמַן לְהִטָּהֵר, אָז עוֹלָה הִיא מֵהַגֵּיהִנֹּם, וּמִתְלַבֶּנֶת מֵחֲטָאֶיהָ כְּמוֹ בַּרְזֶל שֶׁמִּתְלַבֵּן בָּאֵשׁ, וְעוֹלִים עִמָּהּ עַד שֶׁנִּכְנֶסֶת לְגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה, וְרוֹחֶצֶת שָׁם בְּאוֹתָם מַיִם, כדי ליטהר מזוהמת הגיהנום וְרוֹחֶצֶת בַּבְּשָׂמִים שֶׁשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳(שִׁיר ג) מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבֹנָה׳. וְעוֹמֶדֶת שָׁם עַד הַזְּמַן שֶׁנִּגְזָר עָלֶיהָ לְהִתְרַחֵק מֵהַמָּקוֹם שֶׁיּוֹשְׁבִים בּוֹ הַצַּדִּיקִים. בג"ע העליון
בלשון הזוהר
לְבָתַר אִתְדָּנוּ תַּרְוַויְיהוּ עַל יְדוֹי דְּדוּמָה. גּוּפָא אִתְּדָּן בְּקִבְרָא עַד דְּתָב לְעַפְרָא, וְנַפְשָׁא בְּאֶשָּׁא דְּגֵיהִנָּם בְּכַמָּה דִּינִין, עַד הַהוּא זִמְנָא דְּאִתְגְּזַר עָלָהּ לְקַבְּלָא עוֹנְשָׁא. בָּתַר דְּקַבִּילַת עוֹנְשָׁא, וּמָטֵי זִמְנָא לְאִתְדַּכְּאָה, כְּדֵין אִסְתָּלְקָא מִגֵּיהִנָּם, וְאִתְלַבְּנַת מֵחוֹבָהָא כְּפַרְזְלָא דְּאִתְלָבַּן בְּנוּרָא, וְסַלְּקִין עִמָּהּ, עַד דְּעָאלָת לְגִנְתָּא דְּעֵדֶן דִּלְתַתָּא, וְאִסְתַּחֵי תַּמָּן בְּאִינּוּן מַיָּא, וְאִסְתַּחֵי בְּבוּסְמִין דְּתַמָּן. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים) ׳מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבֹנָה׳. וְקַיְּימָא תַּמָּן עַד זִמְנָא דְּאִתְגְּזַר עָלֵיהּ לְאִתְרַחֲקָא מֵאֲתַר דְּיַתְבִין בֵּיהּ צַדִּיקַיָּא.
כשמגיע הזמן לעלות עולים עמה דרגה אחר דרגה עד שנקרבת כקרבן על המזבח
וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הַזְּמַן לַעֲלוֹת, לג"ע העליון אָז עוֹלִים עִמָּהּ דַּרְגָּה אַחַר דַּרְגָּה, למ"נ למלכות הנקראת מזבח עַד שֶׁנִּקְרֶבֶת כְּקָרְבָּן עַל הַמִּזְבֵּחַ. דוגמת קרבן המצורע [יסוד דנוקבא מ"מ] זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָעהיא הנפש הנמשלת למצורע מצד מעשיה בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן׳הוא (ויקרא יד, ב) - הַכֹּהֵן הָעֶלְיוֹן שֶׁלְּמַעְלָה, המלאך מיכאל שמקריב ומעלה נשמות הצדיקים ע"ג מזבח העליון אמנם כל זה הוא ב הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ שֶׁלֹּא נִטְמְאָה כָּל כָּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, לָזוֹ יֵשׁ תַּקָּנָה כְּמוֹ כֵן. וְאִם לֹא, ח"ו, אָזעליה הכתוב אומר ׳מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְגוֹ'׳ אלו נשמות רשעים גדולים שתיקונם קשה מאוד, דוגמת מצורעים הנשארים בצרעתם לעולם, ואז צריכים לחזור בגלגול אחר נתיצת ושבירת הבית, שהוא רמז לחורבן הגוף, ובונים קומתם מעפר חדש - אוה"ח (קהלת א, טו).
בלשון הזוהר
וְכַד מָטָא זִמְנָא לְסַלְּקָא, כְּדֵין סַלְּקִין עִמָּהּ, דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, עַד דְּאִתְקְרִיבַת כְּקוּרְבְּנָא עַל מַדְבְּחָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן כַּהֲנָא עִלָּאָה דִּלְעֵילָּא, הַאי נַפְשָׁא דְּלָא אִסְתְּאָבַת כָּל כַּךְ, בְּהַאי עָלְמָא, הַאי אִית לָהּ תְּקַנְתָּא, כְּגַוְונָא דָּא׳. וְאִי לָאו, ׳מְעֻוָּות לֹא יוּכַל לִתְקוֹן וְגוֹ'׳ (קהלת א, טו).
זאת תהיה תורת המצרע
זו תורתו של מוציא שם רע ותשובתו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.