ממלכת הזוהר › זוהר › מצורע › מאמר 11: מים רבים לא יוכלו לכבות - סוד תפלין וזרוע שמאל וימין וקרבת שבעים פרים › פיסקה 2 (נה ע"א)

אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבזו לו - זה הקבה שמתקשרת עמו כנסת ישראל

מצורע · מים רבים לא יוכלו לכבות - סוד תפלין וזרוע שמאל וימין וקרבת שבעים פרים · מאמר 11 · פיסקה 2 · דף נה ע"א

לשון הזוהר

׳אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה׳ - דְּרָחִים כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - ׳יָבוּזוּ לוֹ׳ (שיר השירים ח, ז). ׳בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׳, יָבוּז מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי ׳יָבוּזוּ לוֹ׳. אֶלָּא, ׳אִם יִתֵּן אִישׁ׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים׳ (משלי כד, ד) - בְּאַהֲבָה - דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּיהּ, וְלָא לְאִתְקַשְּׁרָא בַּהֲדָהּ, ׳בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׳ - כָּל אִינּוּן אוּכְלוּסִין וְכָל אִינּוּן מַשִׁרְיָין דִּלְעֵילָּא, לְהַהוּא ׳הוֹן יָקָר׳, דְּהָא לֵית רְעוּתָא לְכֻלְּהוּ אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְקַשְּׁרָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִתְעַטְּרָא בַּהֲדֵיהּ, כְּדֵין כָּל אִינּוּן אוּכְלוּסִין, וְכָל אִינּוּן מַשִׁרְיָין, וְכֻלְּהוּ עָלְמִין כֻּלְּהוּ בְּחֵדוּ, בִּנְהִירוּ, בְּבִרְכָּאן, (על דא אמר) כְּתִיב ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳ - מַאן דְּאָנַח תְּפִלִּין, כַּד מָנַח תְּפִלָּה שֶׁל יַד, בָּעֵי לְאוֹשָטָא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, לְקַבְּלָא לָהּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּלְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא עִם יְמִינָא, בְּגִין לְחַבְּקָא לָהּ, לְקַיְּימָא דִּכְתִּיב, ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳ - לְאִתְחֲזָאָה בַּר נָשׁ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וּלְאִתְעַטְּרָא בְּכֹלָּא, וּכְדֵין בַּר נָשׁ שְׁלִים בְּכֹלָּא, בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָארֵי עָלֵיהּ, ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיהו מט, ג).

תרגום

׳אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה׳ (שיר השירים ח, ז) - שֶׁאוֹהֶבֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֶת הקב"ה - ׳יָבוּזוּ לוֹ׳. ׳בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׳?! יָבוּז הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא ׳אִם יִתֵּן אִישׁ׳ - זֶה הקב"ה. ׳אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים׳ (משלי כד, ד) - בָּאַהֲבָה - שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֵלָיו וְלֹא לְהִתְקַשֵּׁר עִמָּהּ, ׳בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׳ - כָּל אוֹתָם אוּכְלוּסִים וְכָל אוֹתָם מַחֲנוֹת שֶׁלְּמַעְלָה לְאוֹתוֹ ׳הוֹן יָקָר׳, שֶׁהֲרֵי אֵין רָצוֹן לְכֻלָּם אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְקַשֶּׁרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עִם הקב"ה וּמִתְעַטֶּרֶת עִמּוֹ, וְאָז כָּל אוֹתָם הָאוּכְלוּסִים וְכָל אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת, כֻּלָּם בְּשִׂמְחָה, בְּאוֹר וּבִבְרָכוֹת, (ועלז האמר) כָּתוּב ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳ (שיר השירים ב, ו) - מִי שֶׁמֵּנִיחַ תְּפִלִּין, כְּשֶׁמֵּנִיחַ תְּפִלָּה שֶׁל יָד, צָרִיךְ לְהוֹשִׁיט זְרוֹעַ שְׂמֹאל לְקַבֵּל אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְלִקְשֹׁר קֶשֶׁר עִם הַיָּמִין כְּדֵי לְחַבֵּק אוֹתָהּ, לְקַיֵּם אֶת הַכָּתוּב, ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳ - שֶׁיֵּרָאֶה הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה וּלְהִתְעַטֵּר בַּכֹּל, וְאָז הָאָדָם שָׁלֵם בַּכֹּל, בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה. והקב"ה קוֹרֵא עָלָיו, ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיה מט, ג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה׳ - דרחים כנסת ישראל לקודשא בריך הוא - ׳יבוזו לו׳ (שיר השירים ח, ז). ׳בוז יבוזו לו׳, יבוז מבעי ליה, מאי ׳יבוזו לו׳. אלא, ׳אם יתן איש׳ - דא קודשא בריך הוא. ׳את כל הון ביתו׳ - כמה דאת אמר ׳כל הון יקר ונעים׳ (משלי כד, ד) - באהבה - דכנסת ישראל לגביה, ולא לאתקשרא בהדה, ׳בוז יבוזו לו׳ - כל אינון אוכלוסין וכל אינון משריין דלעילא, לההוא ׳הון יקר׳, דהא לית רעותא לכלהו אלא בשעתא דכנסת ישראל מתקשרא ביה בקודשא בריך הוא, ומתעטרא בהדיה, כדין כל אינון אוכלוסין, וכל אינון משריין, וכלהו עלמין כלהו בחדו, בנהירו, בברכאן, (על דא אמר) כתיב ׳שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׳ - מאן דאנח תפלין, כד מנח תפלה של יד, בעי לאושטא דרועא שמאלא, לקבלא לה לכנסת ישראל, ולקשרא קשרא עם ימינא, בגין לחבקא לה, לקיימא דכתיב, ׳שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׳ - לאתחזאה בר נש כגוונא דלעילא, ולאתעטרא בכלא, וכדין בר נש שלים בכלא, בקדושה עלאה. וקודשא בריך הוא קארי עליה, ׳ישראל אשר בך אתפאר׳ (ישעיהו מט, ג).

התרגום: ׳אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה׳ (שיר השירים ח, ז) - שאוהבת כנסת ישראל את הקב"ה - ׳יבוזו לו׳. ׳בוז יבוזו לו׳?! יבוז היה צריך להיות! אלא ׳אם יתן איש׳ - זה הקב"ה. ׳את כל הון ביתו׳ - כמו שנאמר ׳כל הון יקר ונעים׳ (משלי כד, ד) - באהבה - של כנסת ישראל אליו ולא להתקשר עמה, ׳בוז יבוזו לו׳ - כל אותם אוכלוסים וכל אותם מחנות שלמעלה לאותו ׳הון יקר׳, שהרי אין רצון לכלם אלא בשעה שמתקשרת כנסת ישראל עם הקב"ה ומתעטרת עמו, ואז כל אותם האוכלוסים וכל אותם המחנות וכל העולמות, כלם בשמחה, באור ובברכות, (ועלז האמר) כתוב ׳שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׳ (שיר השירים ב, ו) - מי שמניח תפלין, כשמניח תפלה של יד, צריך להושיט זרוע שמאל לקבל את כנסת ישראל ולקשר קשר עם הימין כדי לחבק אותה, לקים את הכתוב, ׳שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׳ - שיראה האדם כמו שלמעלה ולהתעטר בכל, ואז האדם שלם בכל, בקדשה עליונה. והקב"ה קורא עליו, ׳ישראל אשר בך אתפאר׳ (ישעיה מט, ג).

מן המפרשים

אור החמה: אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה דרחים כ"י לקב"ה משום דקשיא ליה מאחר שאמר לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפיה היל"ל אם יתן איש את כל הון ביתו בה אמאי באהבה זימנא אחריתי לה"ק דאהבה זו היא אהבה אחרת שאהבה הנזכר לעיל היא אהבת…

הסולם: אם יתן איש וגו׳: אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, שאוהבת כנסת ישראל את הקב״ה, יבוזו לו. שואל, כתוב, בו יבוזו לו, יבוז לו היה צריך לומר, מהו יבוזו לו. ומשיב, אלא, אם יתן איש, זהו הקב״ה. את כל הון ביתו, היינו כל הארות המוחין שיש…

אור יקר: לה לכנסת ישראל ולקשרא קשרא עם ימינא בגין לחברא לה לקיימא דכתיב.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: