מים רבים לא יוכלו לכבות
סוד תפלין וזרוע שמאל וימין וקרבת שבעים פרים
מים רבים לא יוכלו לכבות - זרוע ימין קושרת תפלה על שמאל כמו הנהר העליון
עוֹד פָּתַח וְאָמַר, (שִׁיר ח) ׳מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת וְגוֹ'׳ (שיר השירים ח, ז). ׳מַיִם רַבִּים׳ - זוֹ זְרוֹעַ יָמִין שֶׁצָּרִיךְ לִקְשֹׁר בָּהּ קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלָּה עַל זְרוֹעַ שְׂמֹאל, לְקַיֵּם וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. דָּבָר אַחֵר ׳מַיִם רַבִּים׳ - זֶהוּ הַנָּהָר הָעֶלְיוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים נְהָרוֹת לְכָל הָעֲבָרִים, וְכֻלָּם שׁוֹפְעִים וְנִמְשָׁכִים מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים׳ (תהלים צג, ד). מֵאוֹתָם קוֹלוֹת שֶׁל ׳מַיִם רַבִּים׳ שֶׁיּוֹצְאִים וְנִמְשָׁכִים מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳נָשְׂאוּ נְהָרוֹת וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
תּוּ פָּתַח וְאָמַר, ׳מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת וְגוֹ'׳ (שיר השירים ח, ז) - מַיִם רַבִּים דָּא דְּרוֹעָא יְמִינָא, דְּבָעֵי לְקַשְּׁרָא בֵּיהּ קִשְׁרָא דִּתְפִלָּה עַל דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, לְקַיְּימָא וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. דָּבָר אַחֵר, מַיִם רַבִּים - דָּא הוּא נָהָר עִלָּאָה, דְּמִנֵּיהּ נָפְקִין נַהֲרִין לְכָל עִבָר, וְכֻלְּהוּ נַגְדִּין וְאִתְמַשְּׁכָן מִנֵּיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳מִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים׳ (תהילים צג, ד). מֵאִינּוּן קוֹלוֹת דְּמַיִם רַבִּים, דְּנַפְקָן וְאִתְמַשְּׁכָן מִנֵּיהּ, וּנְהָרוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת וְגוֹ'.
אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבזו לו - זה הקבה שמתקשרת עמו כנסת ישראל
׳אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה׳ (שיר השירים ח, ז) - שֶׁאוֹהֶבֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֶת הקב"ה - ׳יָבוּזוּ לוֹ׳. ׳בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׳?! יָבוּז הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא ׳אִם יִתֵּן אִישׁ׳ - זֶה הקב"ה. ׳אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים׳ (משלי כד, ד) - בָּאַהֲבָה - שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֵלָיו וְלֹא לְהִתְקַשֵּׁר עִמָּהּ, ׳בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׳ - כָּל אוֹתָם אוּכְלוּסִים וְכָל אוֹתָם מַחֲנוֹת שֶׁלְּמַעְלָה לְאוֹתוֹ ׳הוֹן יָקָר׳, שֶׁהֲרֵי אֵין רָצוֹן לְכֻלָּם אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְקַשֶּׁרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עִם הקב"ה וּמִתְעַטֶּרֶת עִמּוֹ, וְאָז כָּל אוֹתָם הָאוּכְלוּסִים וְכָל אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת, כֻּלָּם בְּשִׂמְחָה, בְּאוֹר וּבִבְרָכוֹת, (ועלז האמר) כָּתוּב ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳ (שיר השירים ב, ו) - מִי שֶׁמֵּנִיחַ תְּפִלִּין, כְּשֶׁמֵּנִיחַ תְּפִלָּה שֶׁל יָד, צָרִיךְ לְהוֹשִׁיט זְרוֹעַ שְׂמֹאל לְקַבֵּל אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְלִקְשֹׁר קֶשֶׁר עִם הַיָּמִין כְּדֵי לְחַבֵּק אוֹתָהּ, לְקַיֵּם אֶת הַכָּתוּב, ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳ - שֶׁיֵּרָאֶה הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה וּלְהִתְעַטֵּר בַּכֹּל, וְאָז הָאָדָם שָׁלֵם בַּכֹּל, בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה. והקב"ה קוֹרֵא עָלָיו, ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיה מט, ג).
בלשון הזוהר
׳אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה׳ (שיר השירים ח, ז) - דְּרָחִים כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - ׳יָבוּזוּ לוֹ׳ (שיר השירים ח, ז). ׳בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׳, יָבוּז מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי ׳יָבוּזוּ לוֹ׳. אֶלָּא, ׳אִם יִתֵּן אִישׁ׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים׳ (משלי כד, ד) - בְּאַהֲבָה - דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּיהּ, וְלָא לְאִתְקַשְּׁרָא בַּהֲדָהּ, ׳בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׳ - כָּל אִינּוּן אוּכְלוּסִין וְכָל אִינּוּן מַשִׁרְיָין דִּלְעֵילָּא, לְהַהוּא ׳הוֹן יָקָר׳, דְּהָא לֵית רְעוּתָא לְכֻלְּהוּ אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִתְקַשְּׁרָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִתְעַטְּרָא בַּהֲדֵיהּ, כְּדֵין כָּל אִינּוּן אוּכְלוּסִין, וְכָל אִינּוּן מַשִׁרְיָין, וְכֻלְּהוּ עָלְמִין כֻּלְּהוּ בְּחֵדוּ, בִּנְהִירוּ, בְּבִרְכָּאן, (על דא אמר) כְּתִיב ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳ - מַאן דְּאָנַח תְּפִלִּין, כַּד מָנַח תְּפִלָּה שֶׁל יַד, בָּעֵי לְאוֹשָטָא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, לְקַבְּלָא לָהּ לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּלְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא עִם יְמִינָא, בְּגִין לְחַבְּקָא לָהּ, לְקַיְּימָא דִּכְתִּיב, ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳ - לְאִתְחֲזָאָה בַּר נָשׁ כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, וּלְאִתְעַטְּרָא בְּכֹלָּא, וּכְדֵין בַּר נָשׁ שְׁלִים בְּכֹלָּא, בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָארֵי עָלֵיהּ, ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיהו מט, ג).
בוז יבוזו לו - ימי הסכות שמנסכים מים ויין ומקריבים שבעים פרים כנגד שבעים ממנים
׳בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׳ (שיר השירים ח, ז). מַה זֶּה בּוֹז? יוֹם שֵׁנִי וְיוֹם שִׁשִּׁי וְיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל סֻכּוֹת, שֶׁבָּהֶם הָיוּ מְנַסְּכִים מַיִם וְיַיִן שֶׁל שִׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת, בָּהֶם הָיוּ מַקְרִיבִים יִשְׂרָאֵל שִׁבְעִים פָּרִים לְכַפֵּר עַל שִׁבְעִים מְמֻנִּים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר הָעוֹלָם חָרֵב מֵהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְגוֹ'׳ (במדבר כט, יב) ׳וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה וְגוֹ'׳. (עַד כָּאן תוספתא).
בלשון הזוהר
תוספתא ׳בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׳ (שיר השירים ח, ז). מַאי בּוֹז. יוֹמָא תִּנְיָינָא וְיוֹמָא שְׁתִּיתָאָה וְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה דְּסוּכּוֹת, דִּבְהוֹן הֲווֹ מְנַסְּכֵי מַיִם וְיַיִן. דְּז' יוֹמִין דְּסוּכּוֹת, בְּהוֹן הֲווֹ מַקְרִיבִין יִשְׂרָאֵל, ע' פָּרִים, לְכַפְּרָא עַל שִׁבְעִין מְמָנָן, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּאַר עָלְמָא חָרוּב מִנַּיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְגוֹ'׳ (במדבר כט, יב) ׳וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה אִשֵּׁה וְגוֹ'׳. (ע"כ תוספתא)
שמעה ה צדק
סוד תפלת דוד עם כנסת ישראל ובחינת הדבור למעלה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.