׳ויקח אברם את שרי׳ - משיכתה בדברים נעימים לא בכפייה
לך לך · ׳ויקח אברם את שרי אשתו׳ - מדרגות לך לך עד רמז השם הקדוש · מאמר 9 · פיסקה 1 · דף עט ע"א
לשון הזוהר
׳וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ׳. מַהוּ וַיִּקַּח, אֶלָּא אַמְשִׁיךְ לָהּ בְּמִלֵּי מַעַלְיָיתָא, בְּגִין דְּלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְבַּר נָשׁ לְאֲפָקָא אִתְּתֵיהּ לְמֵיהַךְ בְּאַרְעָא אָחֳרָא בְּלָא רְעוּתָא דִילָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ׳קַח אֶת אַהֲרֹן׳ (במדבר כ, כה) ׳קַח אֶת הַלְוִיִם׳ (במדבר ג, מה). וּבְגִין כָּךְ ׳וַיִּקַּח אַבְרָם׳ מָשִׁיךְ לָהּ בְּמִלִּין וְאוֹדַע לָהּ אָרְחֵיהוֹן דְּאִנּוּן בְּנִי דָרָא כַּמָּה בִּישִׁין. וּבְגִין כָּךְ ׳וַיִּקַח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ׳.
תרגום
׳וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ׳ (בראשית יב, ה). מַה זֶּה וַיִּקַּח? אֶלָּא מָשַׁךְ אוֹתָהּ בִּדְבָרִים נְעִימִים, מִשּׁוּם שֶׁאֵין רְשׁוּת לְאָדָם לְהוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ לָלֶכֶת לְאֶרֶץ אַחֶרֶת לְלֹא רְצוֹנָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ׳קַח אֶת אַהֲרֹן׳ (במדבר כ) - ׳קַח אֶת הַלְוִיִּם׳ - וּמִשּׁוּם כָּךְ וַיִּקַּח אַבְרָם. מָשַׁךְ אוֹתָהּ בִּדְבָרִים וְהוֹדִיעַ לָהּ אֶת דַּרְכֵי בְּנֵי הַדּוֹר כַּמָּה הֵם רָעִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויקח אברם את שרי אשתו׳. מהו ויקח, אלא אמשיך לה במלי מעלייתא, בגין דלית ליה רשו לבר נש לאפקא אתתיה למיהך בארעא אחרא בלא רעותא דילה. וכן הוא אומר ׳קח את אהרן׳ (במדבר כ, כה) ׳קח את הלוים׳ (במדבר ג, מה). ובגין כך ׳ויקח אברם׳ משיך לה במלין ואודע לה ארחיהון דאנון בני דרא כמה בישין. ובגין כך ׳ויקח אברם את שרי אשתו׳.
התרגום: ׳ויקח אברם את שרי אשתו׳ (בראשית יב, ה). מה זה ויקח? אלא משך אותה בדברים נעימים, משום שאין רשות לאדם להוציא את אשתו ללכת לארץ אחרת ללא רצונה. וכן הוא אומר ׳קח את אהרן׳ (במדבר כ) - ׳קח את הלוים׳ - ומשום כך ויקח אברם. משך אותה בדברים והודיע לה את דרכי בני הדור כמה הם רעים. ומשום כך ׳ויקח אברם את שרי אשתו׳.
מן המפרשים
כתם פז: ויקח אברם את שרי אשתו מהו ויקח כי לשון לקיחה הנזכר במקרא תתפרש לפי ענינה אם שיהיה ענינה דליקה והבערה כענין ואש מתלקחת בתוך הברד ואם שיהיה ענינה שלל ובזה כענין את השבי ואת המלקוח. ואם שיהיה ענינה צבת כענין במלקחים לקח מעל המזבח…
אור החמה: דלית ליה רשו וגו' אם לא תרצה היא ללכת לא יוליכה בעל כרחה ואע"ג דקיימא לן הכל מעלין וגומר היינו שלא ליתן כתובה אמנם להעלותה בעל כרחה [משנה י"א פ' י"ג דכתובת] לא שאינה שבויית חרב: קח את אהרן בדברים רכים:
אור יקר: רבי אלעזר תא חזי דהא לא כתיב ויצא אברם כאשר דבר אליו ה׳ אלא וילך כמה.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: