׳בצאתו מחרן׳ - היציאה מארץ מולדתו הייתה כבר
לך לך · ׳וילך אברם כאשר דבר אליו ה׳ - מהליכה ליום הדין ופרידת לוט · מאמר 8 · פיסקה 7 · דף עט ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אַבָּא הַאי דְּאֲמַרְתְּ ׳וַיֵּלֶךְ אַבְרָם׳ וְלָא כְּתִיב וַיֵּצֵא אַבְרָם - שַׁפִּיר הוּא. אֲבָל סוֹפָא דִקְרָא מַה כְּתִיב ׳בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן׳ - אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מֵחָרָן כְּתִיב וְהַהִיא יְצִיאָה מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ הֲוַת בְּקַדְמִיתָא.
תרגום
אָמַר רַבִּי אַבָּא, זֶה שֶׁאָמַרְתָּ ׳וַיֵּלֶךְ אַבְרָם׳ וְלֹא כָתוּב וַיֵּצֵא אַבְרָם - זֶה יָפֶה. אֲבָל בְּסוֹף הַפָּסוּק מַה כָּתוּב? ׳בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן׳ (בראשית יב, ד) - אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב מֵחָרָן, וְהַיְצִיאָה הַהִיא מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ הָיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי אבא האי דאמרת ׳וילך אברם׳ ולא כתיב ויצא אברם - שפיר הוא. אבל סופא דקרא מה כתיב ׳בצאתו מחרן׳ - אמר רבי אלעזר מחרן כתיב וההיא יציאה מארץ מולדתו הות בקדמיתא.
התרגום: אמר רבי אבא, זה שאמרת ׳וילך אברם׳ ולא כתוב ויצא אברם - זה יפה. אבל בסוף הפסוק מה כתוב? ׳בצאתו מחרן׳ (בראשית יב, ד) - אמר רבי אלעזר, כתוב מחרן, והיציאה ההיא מארץ מולדתו היתה בראשונה.
מן המפרשים
מקדש מלך: סיפא דקרא דכתיב בצאתו מחרן אלמא שגם בחרן הזכיר יציאה ותירץ לו ר' אלעזר מחרן כתיב והאי יציאה מארץ מולדתו וכו' ופי' מחרן כאדם הבא בדרך ופגע בעיר אחת ולן בה ויצא ממנה. קרי לה יציאה לגבי אותה העיר שיצא ממנה. אלין גרים וכו' כתב…
אור החמה: א"ר אלעזר מחרן כתיב וגו' פי' מדלא קאמר בלכתו מחרן אעפ"י שנא' בו יציאה אינו גנאי. ולא נדרוש בצאתו שיצא מחמת הפחד מדלא קאמר בלכתו. זה לא דרשינן כי כאן בחרן כבר היו בטוחים מהפחד ולכך אפי' שיאמר בו יציאה לא איכפת לן מידי אבל והא…
הסולם: אמר ר' אבא וכו': אר"א, לר' אלעזר, זה שאמרת וילך אברם ולא כתוב ויצא אברם , משום שהיציאה כבר עשו מקודם לכן, (כנ"ל באות ל"א) יפה הוא. אבל בסוף הפסוק מה כתוב, בצאתו מחרן, הרי שהדבור נסמך גם על היציאה, אע"פ שכבר יצא. אמר ר' אלעזר…