ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 9לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת לך לך · מאמר 9

׳ויקח אברם את שרי אשתו׳

זוהר ח"א, פרשת לך לך, דף עט.
כ-4 דקות קריאה
על מה המאמר

מדרגות לך לך עד רמז השם הקדוש

׳ויקח אברם את שרי׳ - משיכתה בדברים נעימים לא בכפייה

׳וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ׳ (בראשית יב, ה). מַה זֶּה ׳וַיִּקַּח׳לשון לקיחה כאן היא משיכה בדברים, כמו 'קח את אהרן', וכמו 'קחו עמכם דברים' (כתם פז)? אֶלָּא מָשַׁךְ אוֹתָהּ בִּדְבָרִים נְעִימִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ׳קַח אֶת אַהֲרֹן׳ (במדבר כ, כה) - ׳קַח אֶת הַלְוִיִּם׳ - וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיִּקַּח אַבְרָם׳, מָשַׁךְ אוֹתָהּ בִּדְבָרִים וְהוֹדִיעַ לָהּ אֶת דַּרְכֵי בְּנֵי הַדּוֹר כַּמָּה הֵם רָעִים.כדי שתסכים ללכת משם וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ׳.

בלשון הזוהר

׳וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ׳ (בראשית יב, ה). מַהוּ ׳וַיִּקַּח׳, אֶלָּא אַמְשִׁיךְ לָהּ בְּמִלֵּי מַעַלְיָיתָא, בְּגִין דְּלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְבַּר נָשׁ לְאֲפָקָא אִתְּתֵיהּ לְמֵיהַךְ בְּאַרְעָא אָחֳרָא בְּלָא רְעוּתָא דִילָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ׳קַח אֶת אַהֲרֹן׳ (במדבר כ, כה) ׳קַח אֶת הַלְוִיִּם׳ (במדבר ג, מה). וּבְגִין כָּךְ ׳וַיִּקַּח אַבְרָם׳ מָשִׁיךְ לָהּ בְּמִלִּין וְאוֹדַע לָהּ אָרְחֵיהוֹן דְּאִנּוּן בְּנִי דָרָא כַּמָּה בִּישִׁין. וּבְגִין כָּךְ ׳וַיִּקַח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לוט נלווה על שם דוד - והגרים נחשבים כמעשה ידיהם

׳וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו׳ (בראשית יב, ה). מָה רָאָה אַבְרָם לְהַדְבִּיק עִמּוֹ אֶת לוֹט?והרי אברהם נביא היה ולא נעלם ממנו סופו של לוט, וגם שמו מורה עליו, לו"ט (כתם פז) אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ דָּוִד.כי רות המואביה יוצאת מלוט. ואם תאמר למה לא צפה את נעמה העמונית, אלא כי דוד רגל רביעי במרכבה והוא דבק בימין, ולכך דבקו עמו (או"י) ׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן׳ - אֵלּוּ הַגֵּרִים וְהַגֵּרוֹת שֶׁתִּקְּנוּ אֶת נַפְשׁוֹתָם.כמו שאמרו בבראשית רבה: אם מתכנסים כל באי עולם לברוא אפילו יתוש אחד ולהטיל בו נשמה אינם יכולים, ואתה אומר אשר עשו, אלא אלו הגרים, שעל תיקון נפשם מעלה עליהם הכתוב כאילו עשאום (כתם פז) ולמה לא נכתב ואנשי ביתו, אלא כדי להודיע שהמגייר או המחזיר נפש אחת בתשובה כביכול עושה אותה (או"י) אַבְרָהָם מְגַיֵּר אֲנָשִׁים, וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת נָשִׁים, וּמַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ עָשׂוּ אוֹתָם.

בלשון הזוהר

׳וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו׳ (בראשית יב, ה). מָה חָמָא אַבְרָהָם לְדָבְקָא עִמֵּיהּ לוֹט, אֶלָּא בְּגִין דְּצָפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ דְּזַמִּין לְמֵיפַּק מִנֵּיהּ דָּוִד. ׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן׳. אִלֵּין גֵּרִים וְגִיּוֹרוֹת דְּאַתְקִינוּ נַפְשַׁיְיהוּ, אַבְרָהָם מְגַיֵּיר גּוּבְרִין וְשָׂרָה מְגַיֶּירֶת נָשִׁין וּמַעֲלֶה עֲלֵיהוֹן כְּאִלּוּ עֲבְדוּ לְהוֹן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כל ההולכים עמו נקראים עם אלוהי אברהם

אָמַר רַבִּי אַבָּא, אִם כָּךְ, כַּמָּה בְּנֵי אָדָם הָיוּ,סברת ר' אבא שהיו נפשות רבות, ולא כבר קפרא שדרש 'וירק את חניכיו ילידי ביתו', שהוא אליעזר לבדו, שכן אליעזר בגימטריה שלש מאות ושמונה עשר, אלא סובר שרבים היו עמו בחרן, וחיל כבד כזה גדול ממחנה ילידי ביתו (כתם פז) ודוחק לומר שכל עם רב כזה הוליך עמו (או"י) אִם תֹּאמַר שֶׁכֻּלָּם הָלְכוּ עִמּוֹ? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כֵּן, (וּמִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם ד"א וּמִשּׁוּם כָּךְ כֻּלָּם) הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים עִמּוֹ, כֻּלָּם נִקְרְאוּ ׳עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם׳כי עם כבד ורב עלו עמו. וְהָיָה עוֹבֵר בָּאָרֶץ וְלֹא הָיָה פוֹחֵד,פן יצאו לקראתו יושבי הארץ בחרב שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ׳.

בלשון הזוהר

אָמַר רַבִּי אַבָּא אִי הָכִי כַּמָּה בְּנֵי נָשָׁא הֲווּ, אִי תֵימָא דְּכֻלְהוּ אֲזְלוּ עִמֵּיהּ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אִין. (ובגין כלהו ד"א ובגין כך כלהו) בְּנֵי נָשָׁא דְּהֲווּ אָזְלִין עִמֵּיהּ כֻּלְהוּ אִקְרוּן ׳עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם׳. וְהֲוָה מַעֲבַר בְּאַרְעָא וְלָא הֲוָה דָּחִיל דִּכְתִיב ׳וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ׳ - זְכוּת הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים דְּבוּקָה בוֹ

אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, אִם הָיָה כָּתוּב וְהַנֶּפֶשׁ ׳אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן׳ (בראשית יב, ה) - הָיִיתִי אוֹמֵר כָּךְ.שמפני רבוים לא היה מתירא לעבור בארץ, כי נפש כוללת גם רבים, כמו 'כל הנפש הבאה ליעקב' (כתם פז) מִנַּיִן לָנוּ?ולמה לא נאמר סתם ואנשי ביתו, אלא 'אשר עשו', להודיע את זכותם (או"י) שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן׳ - הַזְּכוּת שֶׁל אוֹתָן הַנְּפָשׁוֹת הָיְתָה הוֹלֶכֶת עִם אַבְרָהָם.ואף שלא היה עמו עם רב, בזכותם ניצל (או"י)

בלשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא אִי הֲוָה כְּתִיב ׳וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן׳ (בראשית יב, ה) הֲוָה אֲמִינָא הָכִי, אֶלָּא ׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ׳ כְּתִיב, אֶת לְאַסְגָּאָה זְכוּתָא דְּכֻלְהוּ נַפְשָׁאן דְּהֲווּ אָזְלֵי עִמֵּיהּ, דְּכָל מַאן דִּמְזַכֶּה לְאָחֳרָא הַהוּא זְכוּתָא תַּלְיָא בֵּיהּ וְלָא אַעֲדֵי מִנֵּיהּ, מְנָלָן דִּכְתִיב ׳וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן׳, זְכוּתָא דְּאִנּוּן נַפְשָׁן הֲוָה אָזִיל עִמֵּיהּ דְּאַבְרָהָם.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לך לך רומז במניינו למאה שנות אברהם ליצחק

לֶךְ לְךָ.אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מָה הַטַּעַם שֶׁהַהִתְגַּלּוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִתְגַּלָּה הקב"ה עַל אַבְרָהָם פּוֹתַחַת בְּלֶךְ לְךְ, שֶׁהֲרֵי עַד כָּאן לֹא דִבֵּר עִמּוֹ הקב"ה. מָה הַטַּעַם פָּתַח בְּלֶךְ לְךְ? אֶלָּא זֶה אָמְרוּ שֶׁרָמַז בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ מֵאָה, שֶׁהֲרֵי לְמֵאָה שָׁנִים נוֹלַד לוֹ בֵּן.

בלשון הזוהר

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי טַעְמָא דְּגִלּוּיָא קַדְמָאָה דְּאִתְגְּלֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲלֵיהּ דְּאַבְרָהָם פָּתַח בְּלֶךְ לְךָ, דְּהָא עַד הָכָא לָא מַלִּיל עִמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַאי טַעְמָא פָּתַח לֶךְ לְךָ. אֶלָּא הָא קָאֲמְרוּ דְּרָמַז בְּחוּשְׁבְּנִיהּ מְאָה דְּהָא לְמֵאָה שְׁנִין אִתְיְילִיד לֵיהּ בַּר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לך לך - רמז לדרגה הראשונה להיכנס בקדושה

אֲבָל בֹּא תִרְאֶה, כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הקב"ה בָּאָרֶץ, הַכֹּל הוּא סוֹד שֶׁל חָכְמָה, מִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם לֹא הָיָה דָבוּק בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָז כָּרָאוּי, אָמַר לוֹ ׳לֶךְ לְךְ׳, וְזֶה רֶמֶז לַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב עִם הקב"ה, וְהִיא הַדַּרְגָּה הָרִאשׁוֹנָה לְהִכָּנֵס לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִשּׁוּם כָּךְ ׳לֶךְ לְךְ׳.

בלשון הזוהר

אֲבָל תָּא חֲזֵי, כָּל מַה דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַרְעָא כֹּלָּא רָזָא דְחָכְמְתָא אִיהוּ, בְּגִין דְּאַבְרָהָם לָא הֲוָה דָּבִיק בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּדֵין כְּדְקָא חָזֵי, אָמַר לֵיהּ ׳לֶךְ לְךָ׳, וְדָא רֶמֶז לְהַהוּא אֲתַר דְּבָעֵי לְאִתְקְרָבָא בַּהֲדֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִיהוּ דַּרְגָּא קַדְמָאָה לְאָעֳלָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין כָּךְ ׳לֶךְ לְךָ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

כדוד שהמתין לחברון - אברהם קיבל דרגתו רק בארץ

וּבַדַּרְגָּה הַזּוֹ לֹא יָכוֹל אַבְרָהָם לְהֵאָחֵז בָּהּ עַד שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ, שֶׁשָּׁם יְקַבֵּל אֶת הַדַּרְגָּה הַהִיא, כְּמוֹ כֵן כָּתוּב ׳וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהו"ה לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה בְּאַחַת מֵעָרֵי יְהוּדָה וַיֹּאמֶר יהו"ה עֲלֵה וַיֹּאמֶר אָנָה אֶעֱלֶה וַיֹּאמֶר חֶבְרוֹנָה׳ (שמואל ב ב, א). וְכִי כֵּיוָן שֶׁמֵּת שָׁאוּל וְהַמַּלְכוּת רְאוּיָה לְדָוִד, לָמָּה לֹא קִבֵּל אֶת הַמַּלְכוּת מִיָּד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל?

בלשון הזוהר

וְהַאי דַרְגָא לָא יָכִיל אַבְרָהָם לְאִתְאַחֲדָא בֵּיהּ עַד דְּיֵיעוּל לְאַרְעָא דְּתַמָּן יְקַבֵל לֵיהּ לְהַהוּא דַרְגָא, כְּגַוְונָא דָא כְּתִיב, ׳וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהו"ה לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה בְּאַחַת מֵעָרֵי יְהוּדָה וַיֹּאמֶר יהו"ה עֲלֵה וַיֹּאמֶר אָנָה אֶעֱלֶה וַיֹּאמֶר חֶבְרוֹנָה׳ (שמואל ב ב, א). וְכִי כֵּיוָן דְּמִית שָׁאוּל וּמַלְכוּתָא אִתְחֲזֵי לְדָוִד אַמַּאי לָא קַבִּיל מַלְכוּתָא מִיָּד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

דוד המתין שבע שנים בחברון - כאברהם שנכנס לברית בארץ

אֶלָּא הַכֹּל הוּא סוֹד שֶׁל חָכְמָה, מִשּׁוּם שֶׁדָּוִד אֵין לוֹ לְקַבֵּל מַלְכוּת אֶלָּא עַד שֶׁיִּתְחַבֵּר עִם הָאָבוֹת שֶׁהֵם בְּחֶבְרוֹן, וְאָז יְקַבֵּל בָּהֶם מַלְכוּת. וְעַל כֵּן הִתְעַכֵּב שָׁם שֶׁבַע שָׁנִים, כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל מַלְכוּת כָּרָאוּי, וְהַכֹּל בְּסוֹד הַחָכְמָה וּכְדֵי שֶׁיְּתַקֵּן אֶת מַלְכוּתוֹ. כְּמוֹ כֵן אַבְרָהָם לֹא נִכְנַס לִבְרִיתוֹ שֶׁל הקב"ה עַד שֶׁנִּכְנַס לָאָרֶץ.

בלשון הזוהר

אֶלָּא כֹּלָּא רָזָא דְחָכְמְתָא אִיהוּ, בְּגִין דְּדָוִד לֵית לֵיהּ לְקַבְּלָא מַלְכוּתָא אֶלָּא עַד דְּיִתְחַבַּר בַּאֲבָהָן דְּאִנּוּן בְּחֶבְרוֹן וּכְדֵין בְּהוּ יְקַבֵּל מַלְכוּתָא. וְעַל דָּא אִתְעַכַּב תַּמָּן שְׁבַע שְׁנִין בְּגִין דִּיקַבֵּל מַלְכוּתָא כְּדְקָא יְאוּת וְכֹלָּא בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא וּבְגִין דִּיתַקֵּן מַלְכוּתֵיהּ. כְּגַוְונָא דָא אַבְרָהָם לָא עָאל בְּקִיּוּמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד דְּעָאל לְאַרְעָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳ויעבר׳ ולא ׳וילך׳ - רמז לשם הקדוש בן שבעים ושתים

רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ׳ (בראשית יב, ו). ׳וַיַּעֲבר׳? וַיֵּלֶךְ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא כָּאן הוּא רֶמֶז הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁנֶּחְתָּם בּוֹ הָעוֹלָם בְּשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת חֲקוּקוֹת שֶׁכֻּלָּן בַּשֵּׁם הַזֶּה. כָּתוּב כָּאן ׳וַיַּעֲבֹר׳, וְכָתוּב שָׁם ׳וַיַּעֲבֹר יהו"ה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא׳ (שמות לד, ו).

בלשון הזוהר

חָמֵי מַה כְּתִיב ׳וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ׳ (בראשית יב, ו). ׳וַיַּעֲבֹר׳ וַיֵּלֶךְ מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָא הָכָא הוּא רֶמֶז שְׁמָא קַדִּישָׁא דְּאִתְחַתִּים בֵּיהּ עָלְמָא בְּע"ב אַתְוָון גְּלִיפָן דְּכֻלְהוּ בִּשְׁמָא דָא. כְּתִיב הָכָא וַיַּעֲבֹר וּכְתִיב הָתָם ׳וַיַּעֲבֹר יהו"ה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא׳ (שמות לד, ו):

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳ויעבר אברם בארץ׳

מסע אברהם כסוד הנשמה ועלייתה אחר המוות

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.