׳ויעבר אברם בארץ׳
מסע אברהם כסוד הנשמה ועלייתה אחר המוות
רמז לקדושת הארץ הבאה ממקום עליון - כ ׳אעביר כל טובי׳
בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַבִּי יֵיסָא הַסָּבָא כָּתוּב, ׳וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ׳ (בראשית יב, ו) - וְכָתוּב שָׁם ׳אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי׳ (שמות לג, יט). וְהוּא רֶמֶז לִקְדֻשַּׁת הָאָרֶץ שֶׁבָּאָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
בְּסִפְרָא דְּרַבִּי יֵיסָא סָבָא כְּתִיב הָכָא ׳וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ׳ (בראשית יב, ו) וּכְתִיב הָתָם ׳אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי׳ (שמות לג, יט). וְהוּא רֶמֶז לִקְדוּשָׁה דְאַרְעָא דְּאָתֵי מֵאֲתַר עִלָּאָה כְּדְקָא חָזֵי.
הנחש הארור שולט בארץ עד שנגלה הכוח העמוק לאברהם
׳עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה׳א. מקום שכם הוא צד שמאל, ואלון מורה הוא צד המזרח ב. שכם ואלון מורה הם חסד וגבורה, ולכן היו שם הר גריזים והר עיבל, שעליהם ניתנו הברכה והקללה (נפש דוד) (בראשית יב, ו), מִצַּד זֶה לְצַד זֶה כָּרָאוּי.שהשיג מעבר אל עבר, מסופה של המלכות ועד ראשה (כתם פז) ׳וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ׳, - הֲרֵי נִתְבָּאֵר שֶׁעַד כָּעֵת שׁוֹלֵט הַנָּחָשׁ הָרָעשעד עתה לא טוהרה הארץ מזוהמת הנחש, כי הנחש נקרא כנעני, נאמר כאן 'ארור כנען' ונאמר בנחש 'ארור אתה מכל הבהמה' (כתם פז) שֶׁהִתְקַלֵּל וְהֵבִיא קְלָלוֹת עַל הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו׳ (בראשית ט, כה). וְכָתוּב ׳אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וְגוֹ'׳ (בראשית ג, יד). וְשָׁם הִתְקָרֵב אַבְרָהָם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.הקריבו אליו והבדילו מהחכמות החיצוניות המיוחסות לנחש (כתם פז) על ידי עבודת ה' שלו מצד 'אלון מורה' מַה כָּתוּב ׳וַיֵּרָא יהו"ה אֶל אַבְרָם׳? כָּאן הִתְגַּלָּה לוֹ מַה שֶּׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ אוֹתוֹ הַכֹּחַ הֶעָמֹקשלא ידע קודם כניסתו לארץ (כתם פז) שֶׁשּׁוֹלֵט עַל הָאָרֶץ. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיֵּרָא׳, מַה שֶּׁהָיָה מְכֻסֶּה מִמֶּנּוּ. וְאָז ׳וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהו"ה ׳הַנִּרְאֶה אֵלָיו׳. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לַיהו"ה, מַה זֶּה ׳הַנִּרְאֶה אֵלָיו׳א. היא הארץ העליונה, כמו 'וארא אל אברהם באל שדי', והיא הנראית לנביאים (רמ"א) ב. אליו הוא המלכות, ושלשת הדברים, דשלטא ועאל ואתקיים, הם כנגד לה' הנראה אליו, ובאים בתפארת נצח הוד יסוד ומלכות (נפש דוד)? אֶלָּא כָּאן הִתְגַּלְּתָה לוֹ אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל הָאָרֶץ, וְנִכְנַס בָּהּ וְהִתְקַיֵּם בָּהּ.ואף שיצא אחר כך לחוץ לארץ ולמצרים, לא נסתלקה עוד ממנו, כיון שכבר זכה בה בארץ ישראל (מקדש מלך)
בלשון הזוהר
׳עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה׳ (בראשית יב, ו), מִסִּטְרָא דָא לְסִטְרָא דָא כְּדְקָא חָזֵי. ׳וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ׳, הָא אִתְּמָר דְּעַד כְּדֵין שָׁלְטָא חִוְיָא בִּישָׁא דְּאִתְלַטְיָא וְאַיְיתֵי לְוָוטִין עַל עָלְמָא דִּכְתִיב, ׳אָרוּר כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו׳ (בראשית ט, כה). וּכְתִיב ׳אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וְגו'׳ (בראשית ג, יד). וְתַמָּן אִתְקְרִיב אַבְרָהָם לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. מַה כְּתִיב ׳וַיֵּרָא יהו"ה אֶל אַבְרָם׳. הָכָא אִתְגְּלִי לֵיהּ מַה דְּלָא הֲוָה יָדַע הַהוּא חֵילָא עֲמִיקָא לְשָׁלְטָא עַל אַרְעָא. וּבְגִין כָּךְ ׳וַיֵּרָא׳ מַה דְּהֲוָה מִתְכַּסֵּי מִנֵּיהּ. וּכְדֵין ׳וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהו"ה ׳הַנִּרְאֶה אֵלָיו׳. כֵּיוָן דְּאָמַר לַיהו"ה, מַהוּ ׳הַנִּרְאֶה אֵלָיו׳. אֶלָּא הָכָא אִתְגְּלִי לֵיהּ הַהוּא דַרְגָא דְּשָׁלְטָא עַל אַרְעָא וְעָאל בֵּיהּ וְאִתְקְיַּים בֵּיהּ.
ויעתק ההרה - קיבל מלכות שמים ובנה מזבח
׳וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה׳ (בראשית יב, ח). מִשָּׁם יָדַע הַר יהו"ה וְכָל הַדְּרָגוֹת הַנְּטוּעוֹת בַּמָּקוֹם הַזֶּה. ׳וַיֵּט אָהֳלֹה׳, כָּתוּב בְּהֵ"א. פָּרַשׂ פְּרִישָׂה וְקִבֵּל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּכָל הַדְּרָגוֹת שֶׁאֲחוּזוֹת בּוֹ. וְאָז יָדַע שהקב"ה שׁוֹלֵט עַל הַכֹּל, וְאָז בָּנָה מִזְבֵּחַ.
בלשון הזוהר
׳וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה׳ (בראשית יב, ח). מִתַּמָּן יָדַע הַר יהו"ה, וְכֻלְהוּ דַּרְגִּין דִּנְטִיעִין בְּהַאי אֲתַר. ׳וַיֵּט אָהֳלה׳ בְּהֵ"א כְּתִיב. פָּרִישׂ פְּרִישׂוּ וְקַבִּיל מַלְכוּ שְׁמַיָא בְּכֻלְהוּ דַּרְגִּין דְּאֲחִידָן בֵּיהּ. וּכְדֵין יָדַע דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, וּכְדֵין בָּנָה מִזְבֵּחַ.
שני מזבחות לאברהם - אחד לדרגה הגלויה ואחד לנסתרת
וּשְׁנֵי מִזְבְּחוֹת הָיוּ, מִשּׁוּם שֶׁכָּאן הִתְגַּלָּה לוֹ שֶׁהֲרֵי הקב"ה שׁוֹלֵט עַל הַכֹּל, וְיָדַע הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה מַה שֶּׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מִלִּפְנֵי כֵן. וּבָנָה שְׁנֵי מִזְבְּחוֹת - אֶחָד לַדַּרְגָּה הַגְּלוּיָה, וְאֶחָד לַדַּרְגָּה הַנִּסְתֶּרֶת. בֹּא רְאֵה שֶׁכָּךְ הָיָה בָּרִאשׁוֹנָה. כָּתוּב ׳וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהו"ה הַנִּרְאֶה אֵלָיו וְגוֹ'׳. וְאַחַר כָּךְ כָּתוּב ׳וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהו"ה׳ סְתָם, וְלֹא כָתוּב ׳הַנִּרְאֶה אֵלָיו׳, וְהַכֹּל הוּא סוֹד שֶׁל חָכְמָה.
בלשון הזוהר
וּתְרֵין מַדְבְּחָן הֲווּ, בְּגִין דְּהָכָא אִתְגְּלִי לֵיהּ דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא וְיָדַע חָכְמָה עִלָּאָה, מַה דְּלָא הֲוָה יָדַע מִקַּדְמַת דְּנָא. וּבָנָה תְּרִין מַדְּבְּחָן חַד לְדַרְגָּא דְּאִתְגַּלְיָא וְחַד לְדַרְגָּא דְּאִתְכַּסְיָא. תָּא חֲזֵי, דְּהָכִי הֲוָה בְּקַדְמִיתָא. כְּתִיב ׳וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהו"ה הַנִּרְאֶה אֵלָיו וְגו'׳. וּלְבָתַר כְּתִיב ׳וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהו"ה׳ סְתָם וְלָא כְּתִיב ׳הַנִּרְאֶה אֵלָיו׳, וְכֹלָּא רָזָא דְחָכְמְתָא אִיהוּ.
׳הלוך ונסוע הנגבה׳ - עלייתו של אברהם מדרגה לדרגה
וְאָז הִתְעַטֵּר אַבְרָהָם מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּהמדה אחר מדה, עד שהגיע לחסד שהוא מדתו (או"י) עַד שֶׁעָלָה לְדַרְגָּתוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה׳ (בראשית יב, ט) - זֶה הַדָּרוֹם, שֶׁהוּא חֶלְקוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כֵּיוָן שֶׁאַבְרָהָם הִתְעַטֵּר בְּדַרְגָּתוֹ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְנִכְנַס (בארץ) לַדַּרְגָּה הַקְּדוֹשָׁה, אָז מַה כָּתוּב? ׳וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ׳ (בראשית יב, י) - שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים יְדִיעָה לְהִתְקָרֵב אֶל הקב"ה.כי אין הרעב 'רעב ללחם' בלבד, אלא 'לשמוע את דברי ה'' (עמוס ח, יא), שכל בני העולם חסרים מידיעת הבורא ושקועים בעבודת הכחות החיצוניים (כתם פז) וכמו שאמרה הצרפית לאליהו 'באת אלי להזכיר את עוני' (מלכים א יז, יח), כך כשבא אברהם לארץ ישראל נפקד חשבונם על שלא ידעו את הבורא, ולכן בא עליהם רעב (מקדש מלך)
בלשון הזוהר
וּכְדֵין אִתְעַטַּר אַבְרָהָם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא עַד דְּסָלִיק לְדַרְגֵּיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה׳ (בראשית יב, ט) - דָּא דָרוֹם דְּהוּא חוּלָקֵיהּ דְּאַבְרָהָם, ׳הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ׳ דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא עַד דְּסָלִיק לְדָרוֹם וְתַמָּן אִתְקַשַּׁר כְּדְקָא יְאוּת וְסָלִיק לְדַרְגֵּיהּ דְדָרוֹם. כֵּיוָן דְּאִתְעַטַּר אַבְרָהָם בְּדַרְגּוֹי בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא וְעָאל (בארעא) בְּדַרְגָּא קַדִּישָׁא, כְּדֵין מַה כְּתִיב ׳וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ׳ (בראשית יב, י). דְּלָא הֲווּ יָדְעֵי יְדִיעָה לְקָרְבָא לְגַבֵּי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
טרם נתנה הארץ חוזק קדוש - וירד אברם מצרימה
׳וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ׳ (בראשית יב, י) - שֶׁעַד כָּעֵת לֹא הָיָה הַכֹּחַ שֶׁעַל הָאָרֶץ נוֹתֵן חֹזֶק וּמָזוֹן עַל הָאָרֶץ,כי בהעדר הצדיק למטה נמנע כביכול הצדיק שלמעלה מלהשפיע לארץ העליונה, ואף שאברהם הצדיק נמצא בארץ, עדיין לא טוהרה מזוהמת הנחש (כתם פז) כֵּיוָן שֶׁאַבְרָהָם רָאָה אֶת אוֹתוֹ הַכֹּחַ הַמְמֻנֶּה עַל הָאָרֶץ, לֹא נָתַן חֹזֶק וְכֹחַ קָדוֹשׁ כָּרָאוּי, אָז ׳וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיִם לָגוּר שָׁם׳.
בלשון הזוהר
׳וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ׳ (בראשית יב, י) - דְּעַד כְּעָן לָא הֲוָה חֵילָא דְּעַל אַרְעָא יָהִיב תּוּקְפָא וּמְזוֹנָא עַל אַרְעָא, בְּגִין דְּעַד לָא אִתְקַדְּשַׁת (נ"א: אתתקנת) וְלָא קָיְימָא בְּקִיּוּמָא. כֵּיוָן דְּחָמָא אַבְרָהָם דְּהָא הַהוּא חֵילָא דִּמְמַנָּא עַל אַרְעָא לָא יָהִיב תּוּקְפָא וְחֵילָא קַדִּישָׁא כִּדְקָחָזֵי, כְּדֵין ׳וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם׳.
׳לזרעך נתתי את הארץ׳ - סוד תיקון הארץ בדרגות מבניו
מִנַּיִן יָדַע אַבְרָהָם?שעד כה לא נתקנה ארץ ישראל, שהרי נאמר 'לזרעך' ולא לך, עד שיצאו ממנו דרגין ידיען (מקדש מלך) שֶׁכָּתוּב ׳לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת׳ (בראשית טו, יח) - אָז יָדַע אַבְרָהָם שֶׁהִנֵּה הָאָרֶץ לֹא נִתְקְנָה בְּתִקּוּן קָדוֹשׁ,
בלשון הזוהר
מְנָא יָדַע אַבְרָהָם, דִּכְתִיב ׳לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת׳ (בראשית טו, יח) - כְּדֵין יָדַע אַבְרָהָם דְּהָא אַרְעָא לָא אִתְתַּקְנָא בְּתִקּוּנָא קַדִּישָׁא אֶלָּא בְּדַרְגִּין (ידיען) קַדִּישִׁין דְּיִפְקוּן מִנֵּיהּ, וּכְדֵין יָדַע אַבְרָהָם רָזָא דְחָכְמְתָא דְּאַרְעָא לָא תִתַּקַּן בִּקְדוּשָׁה אֶלָּא כִּדְאֲמָרָן.
סוד הדמויות - נשמה, רוח ונפש כנגד אברהם, יצחק ולוט
הקב"ה רוֹמֵז חָכְמָה עֶלְיוֹנָה בְּאַבְרָהָם וּבְיִצְחָק. אַבְרָהָם זוֹ הַנְּשָׁמָה לִנְשָׁמָה וְהִיא (ס"א: אָב ורם), וְהַנְּשָׁמָה הַזּוֹ הִיא שָׂרָה. לוֹט זֶה הוּא הַנָּחָ"שׁ וּבַת זוּגוֹ שֶׁל הַסמא"ל הַהוּא. רוּ"חַ הַקְּדוֹשָׁה זֶה יִצְחָק. נֶפֶ"שׁ הַקְּדוֹשָׁה זוֹ רִבְקָה. יֵצֶ"ר הָרָע זוֹ רוּחַ הַבְּהֵמָה, וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ ׳מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא וְגוֹ'׳ (קהלת ג, כא). נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית זוֹ הַנֶּפֶשׁ מִצַּד הַיֵּצֶר הָרָע.
בלשון הזוהר
קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא רָמִיז חָכְמְתָּא עִלָּאָה בְּאַבְרָהָם וּבְיִצְּחָק, אַבְרָהָם דָּא נִשְׁמָתָּא לְנִשְׁמָתָּא וְאִיהִי (ס"א: אב ורם), נְשָׁמָ"ה דא הִיא שָׂרָה. לוֹט דָּא הוּא נָחָ"שׁ וּבַתּ זוּגֵיהּ דְּהַהוּא סמאל. רוּ"חַ קַדִּישָׁא דָּא יִצְּחָק. נְפֶּ"שׁ קַדִּישָׁא דָּא רִבְקָה. יֵצֶּ"ר הָרָע דָּא רוּחַ הַבְּהֵמָה, ועל דָּא אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתֵּיהּ ׳מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא וְגו'׳ (קהלת ג, כא). נְפֶּשׁ הַבַּהֲמִיתּ דָּא נְפֶּשׁ מִסִּטְרָא דְּיֵצֶּר הָרָע.
כל דרגה מעוררת כוח משלה - יראה, בינה ומעשים
וְעַל זֶה אָמְרוּ (נ"א: שההוא) שֶׁהַנְּשָׁמָה לִנְשָׁמָה הַזּוֹ מְעוֹרֶרֶת אֶת הָאִישׁ בְּיִרְאָ"ה וּבְחָכְמָ"ה. הַנְּשָׁמָה מְעוֹרֶרֶת אֶת הָאִישׁ בְּבִינָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת יהו"ה הִיא חָכְמָה וְגוֹ'׳ (איוב כח, כח). הַנְּשָׁמָ"ה מְעוֹרֶרֶת בִּתְשׁוּבָ"ה שֶׁנִּקְרֵאת בִּינָה וְנִקְרֵאת שָׂרָ"ה. וְרוּ"חַ הוּא הַקּוֹ"ל, וְנִקְרָא דַעַת, וּמְעוֹרְרִים אֶת הָאִישׁ שֶׁקּוֹלוֹ עוֹלֶה בַתּוֹרָה, וְנִקְרָא תוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְהַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית מִתְעוֹרְרִים מִמֶּנָּהּ מַעֲשִׂים טוֹבִים.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא אָמְרוּ (נ"א: דההוא) דְּאִיהִי נִשְׁמָתָּא לְנִשְׁמָתָּא אִתְּעֲרָא לְגַבְרָא בְּיִרְאָ"ה וּבְחָכְמְ"תָּא. נִשְׁמָתָּא אִתְּעֲרָא לְאִינִישׁ בְּבִינָה. הֲדָא הוּא דִכְתִּיב, ׳וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת יהו"ה הִיא חָכְמָה וְגו'׳ (איוב כח, כח). נִשְׁמָ"תָּא אִתְּעֳרֵי בִּתְּשׁוּבָ"ה דְּאִתְּקְרֵי בִּינָה וְאִקְרֵי שָׂרָ"ה. וְרוּ"חַ הוּא הַקּוֹ"ל וְאִתְּקְרֵי דַעַתּ וְאִתְּעֳרֵי לְאִינִישׁ דִּי סָלִיק קָלֵיהּ בְּאוֹרַיְיתָּא, וְאִתְּקְרֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב, וְנְפֶּשׁ הַשִׂכְלִיתּ אִתְּעָר מִנֵּיהּ עוֹבָדִין טָבִין.
ארבעה יסודות הגוף כנגד הנשמה - קדושה וטומאה בכל יסוד
וּבַדֻּגְמָה הַזּוֹ בָּרָא אֶת הַגּוּף מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת - אֵשׁ וְרוּחַ וְעָפָר וּמַיִם, כְּמוֹ שֶׁהוּא נְשָׁמָה לִנְשָׁמָה, נְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ. ׳מַיִם׳ זֶה זָכָר, וְזֶהוּ הַמַּיִם הַמְּתוּקִים שֶׁל קְדֻשָּׁה. וְיֵשׁ מַיִם הַמְאָרְרִים שֶׁהֵם יֵצֶר הָרָע. יֵשׁ אֵשׁ קְדוֹשָׁה נוּקְבָּא, וְיֵשׁ אֵשׁ נָכְרִיָּה, אֵשׁ זָרָה. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְאַל יָבא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ - שֶׁהִיא נוּקְבָּא מִיֵּצֶר הָרָע. רוּחַ קְדוֹשָׁה הִיא זָכָר. יֵשׁ ׳רוּחַ טֻמְאָה׳, זֶה יֵצֶר הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע׳ (ישעיה יד, כט). יֵשׁ עָפָר קָדוֹשׁ וְיֵשׁ עָפָר טָמֵא.
בלשון הזוהר
וּבְדוּגְמָא דָא בָּרָא גוּפָּא מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹתּ אֵשׁ וְרוּחַ וְעָפָּר וּמַיִם כְּגַוְונָא דְהוּא נִשְׁמָתָּא לְנִשְׁמָתָּא נְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶּשׁ. ׳מַיִם׳ דָּא דְּכַר ודא הוּא מַיִם מְתִּיקֵי דִקְדוּשָׁה, וְאִיתּ מַיִם הַמְאָרְרִים דְּאִנּוּן יֵצֶּר הָרָע. אִיתּ אֶשָׁא קַדִּישָׁא נוּקְבָא וְאִיתּ אֶשָׁא נוּכְרָאָה אש זָרָה, וְעַל דָּא כְּתִּיב ׳וְאַל יָבֹא בְּכָל עֵתּ אֶל הַקֹּדֶשׁ׳ - דְּאִיהִי נוּקְבְתָּא מִן יֵצֶּר הָרָע. רוּחַ קַדִּישָׁא אִיהוּ דְּכַר. אִיתּ ׳רוּחַ מְסָאֳבָא׳ דָּא יֵצֶּר הָרָע שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע׳ (ישעיהו יד, כט). אִיתּ עָפָּר קַדִּישָׁא ואִיתּ עָפָּר מְסָאֳבָא.
הנשמה שוברת הנחש בתשובה - היסודות מתפשטים לכ"ב אותיות
וְעַל זֶה, הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא תְשׁוּבָ"ה, מִתְגַּבֶּרֶת בְּאוֹתוֹ הַנָּחָשׁ לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ בְּשִׁעְבּוּד שֶׁל תְּשׁוּבָה, וּמוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וְאוֹתָם אַרְבַּעַת הַיְסוֹדוֹת מִתְפַּשְּׁטִים לְכ"ב אוֹתִיּוֹת, אחה"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זסשר"ץ.
בלשון הזוהר
וְעַל דּא נִשְׁמָתָּא דְּאִיהִי תְּשׁוּבָ"ה אַתְּקִיפַּתּ בֵּיהּ בְּהַהוּא נָחָשׁ לְתַּבְרָא לֵיהּ בְּשִׁעְבּוּדָא דִּתְּשׁוּבָה ואַמְשִׁיךָ לֵיהּ לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹתּ וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹתּ, וְאִנּוּן אַרְבַּע יְסוֹדֵי מִתְּפַּשְׁטִין לְכ"ב אַתְּוָון אחה"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"תּ זסשר"ץ.
׳מקום שכם׳ בית הכנסת ו ׳אלון מורה׳ בתי המדרש
׳וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם׳ (בראשית יב, ו) - זֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת, מְקוֹם דִּיּוּר הַשְּׁכִינָה שָׁם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַאֲנִ"י נָתַתִּי לְךָ שְׁ'כֶ'ם אַחַד׳ (בראשית מח, כב). ׳עַד אֵלוֹן מוֹרֶה׳ - אֵלּוּ בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁלּוֹמְדִים וּמוֹרִים שָׁם תּוֹרָה בָּרַבִּים.
בלשון הזוהר
׳וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם׳ (בראשית יב, ו) - דָּא בֵּי כְּנִישְׁתָּא אֲתַּר דְּדִיּוּרָא דִּשְׁכִינְתָּא תַּמָּן כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַאֲנִ"י נָתַתִּי לְךָ שְׁ'כֶ'ם' אַחַד׳ (בראשית מח, כב). ׳עַד אֵלוֹן מוֹרֶה׳ אֵלּוּ בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹתּ דְּאוֹלְפִּין וּמוֹרִים תַּמָּן תּוֹרָה בָּרַבִּים.
׳הכנעני אז בארץ׳ - יצר הרע הכנוע בגוף בעל כרחו
׳וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ׳ (בראשית יב, ו) - אָז נִמְתַּק וְנִתְקַן יֵצֶר הָרָע בַּגּוּףשנקרא כאן ארץ, וכנעני לשון הכנעה, שנכנע ונתקן ונמתק (רח"ו) בְּעַל כָּרְחוֹ. שֶׁשֵּׁמוֹת רַבִּים יֵשׁ לוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ (חָזַר) נִזְכָּר בְּשֵׁמוֹת רַבִּים. אָז בָּאָרֶץ, וַדַּאי, וְנִכְנָע בָּזֶה,בגוף, בעת שהנשמה, היא אברם, מאירה בו מִשּׁוּם שֶׁאָז הַגּוּף בִּזְמַן שֶׁלֹּא בָּטַל מִמֶּנּוּ אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ כָּל כָּךְ, מִשּׁוּם דְּבֵקוּת הַגּוּף אָז הַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. לָמָּה נִקְרָא כְּנַעֲנִי?כאן פירש עוד שכנעני לשון סוחר, כמו 'אשר סוחריה שרים כנעניה' (ישעיה כג, ח) (רח"ו, נזר ישראל) שֶׁמְּסוֹבֵב אֶת הַגּוּףשסוחר הוא לשון מקיף לְדִינִים רָעִים.
בלשון הזוהר
׳וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ׳ (בראשית יב, ו) - כְּדֵין אִתְּבַּסַּם וְאִתְּתַּקַּן יֵצֶּר הָרָע בְּגוּפָּא בְּעַל כָּרְחֵיהּ. דְּסַגִּיאִין שְׁמָהָן אִיתּ לֵיהּ, וּבְגִינֵי כָךָ (אתהדר) אִדְכַּר בִּשְׁמָהָן סַגִּיאִין. אָז בָּאָרֶץ ודּאי וְאִתְּכַּפְּיָא בְּהַאי, בְּגִין דִּכְדֵין אִיהוּ גוּפָּא בְּזִמְנָא דְּלָא אִתְּעֲבַר מִנִּיהּ הַהוּא נָחָשׁ כָּל כָּךָ, בְּגִין דְּבֵקוּתָּא דְּגוּפָּא כְּדֵין הַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. אַמַּאי אִקְרֵי כְּנַעֲנִי, דְּאַסְחַר גּוּפָּא לְדִינִין בִּישִׁין.
הנשמה הזוכה עולה למקום המזבח שממנו יצאה
וְהַנְּשָׁמָה עוֹמֶדֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּרָאוּי כְּדֵי לִזְכּוֹת בָּהּ, אַחַר כָּךְ יוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. אִם זוֹכָה - עוֹלָה לִמְקוֹמָהּ שֶׁמִּשָּׁם יָצְאָה, כמו 'והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה' (קהלת יב, ז) שֶׁכָּתוּב ׳אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם בָּרִאשּנָה׳ - וְכָתוּב ׳עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה׳ - אָהֳלֹ"ה בְּהֵ"א.
בלשון הזוהר
וְנִשְׁמָתָּא קָיְימָא בְּהַאי עָלְמָא (לאתתקנא אורחוי דגופא) כְּדְקָא יְאוּתּ בְּגִין לְמִזְכֵּי בָּהּ, לְבָתַּר כַּד נָפְּקַתּ מֵהַאי עָלְמָא. אִי זָכָאתּ סָלְקָא לְאַתְּרָהּ דְּנָפְּקַתּ מִתַּמָּן דִּכְתִּיב ׳אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אשר עָשָׂה שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה׳ - וּכְתִּיב אֶל ׳הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אָהֳלה בַּתְּחִלָּה׳ - ׳אָהֳלה׳ בְּהֵ"א.
הנשמה בין בית אל לעי - מזבח שתים עשרה האבנים
וְכָעֵת הִיא עוֹמֶדֶת בֵּין לַעֲלוֹת לְמַעְלָה וּבֵין לָרֶדֶת לְמַטָּה, למקום העונשים: בית אל הוא למעלה, והעי למטה, מלשון עי ומפלה (שֶׁכָּתוּב) ׳בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעָי׳ (בראשית יג, ג) - אִם זוֹכָה - עוֹלָה ׳אֶל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם וְגוֹ'׳. מִי עָשָׂה וְאֵיזֶה מִזְבֵּחַ? אֶלָּא ׳אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם׳ - זֶה הקב"ה, שֶׁעָשָׂה שָׁם אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּההיא השכינה וְתִקֵּן אוֹתוֹ עַל ׳שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים׳כמזבח שבנה אליהו בהר הכרמל ׳לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְּנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר הָיָה דְּבַר יהו"ה אֵלָיו לֵאמֹר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךְ׳ - וַדַּאי.
בלשון הזוהר
וְהַשְׁתָּא אִיהִי קָיְימָא בֵּין לְסָלְקָא לְעֵילָא וּבֵין לְנָחֲתָּא לְתַּתָּא, (דכתיב) ׳בֵּין בֵּיתּ אל וּבֵין הָעָי׳ (בראשית יג, ג) - אִי זָכָאתּ סָלְקָא ׳אל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם וְגו'׳. מַאן עשה וּמַאן מִזְבֵּחַ. אֶלָּא ׳אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם׳ - דָא קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא. דְּאִיהוּ עָבַד תַּמָּן הַאי מִזְבֵּחַ וְאַתְּקִין לָהּ על תְּרֵיסַר אַבְנִין ׳לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְּנֵי יַעֲקֹב אשר הָיָה דְּבַר יהו"ה אֵלָיו לֵאמֹר יִשְׂרָאֵל יִהְיְה שְׁמֶךָ׳ ודַּאי.
מיכאל הכהן הגדול מקריב נשמות ונצררות בצרור החיים
וְהַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה ׳עָשָׂה שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה׳ (בראשית יג, ד) - כַּאֲשֶׁר נִבְרָא הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, (עֶלְיוֹן) הַטָּמִיר שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כֵּיוָן שֶׁעוֹלָה לְשָׁם נְשָׁמָה מַה כָּתוּב? ׳וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם יהו"ה׳. הַנְּשָׁמָה קוֹרֵאת שָׁם וְנִצְרֶרֶת בִּצְרוֹר הַחַיִּים.
בלשון הזוהר
וּמִזְבֵּחַ דָּא ׳עָשָׂה שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה׳ (בראשית יג, ד) כַּד אִתְּבְּרֵי עָלְמָא עִלָּאָה (עלאה) טְמִירָא לְכָל עָלְמִין, וּמִיכָאֵל כַּהֲנָא רַבָּא קָאִים וּמַקְרִיב עֲלָהּ קָרְבָּנִין דְּנִשְׁמָתִּין. כֵּיוָן דְּנִשְׁמָתָּא סָלְקָא תַּמָּן מַה כְּתִּיב ׳וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם יהו"ה׳. נִשְׁמָתָּא קָארֵי תַּמָּן וְאִצְּרִירָא בִּצְּרוֹרָא דְחַיֵּי.
ריב רועי אברם ולוט - נשמה ויצר הרע בקרב יומי
וְכָל זֶה אִם צַדִּיק בָּעוֹלָם הַזֶּה לְתַקֵּן הַגּוּף כָּרָאוּי וּלְהַכְנִיעַ (ולאסף) הַחֹזֶק שֶׁל אוֹתוֹ הַמְקֻלָּל.הוא היצר הרע הנקרא לוט, שמביא קללות על האדם ועל ביתו עַד שֶׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ מַה כָּתוּב? ׳וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט׳ - (זֶה יֵצֶר הָרָע), שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵם מְסַיְּעִים וּמַנְהִיגִים אֶת הַנְּשָׁמָה, וְהֵם מְסַיְּעִים וּמַנְהִיגִים אֶת הַיֵּצֶר הָרָע, הֵם מְקַטְרְגִים בְּקִטְרוּג אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, וְכָל הָאֵיבָרִים שֶׁל הַגּוּף בְּצַעַר בֵּינֵיהֶם, בֵּין הַנְּשָׁמָה לְאוֹתוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁנִּלְחָמִים בִּקְרָב בְּכָל יוֹם.
בלשון הזוהר
וְכָל דָּא, אִי זַכָּאָה בְּהַאי עָלְמָא לְאַתְּקָנָא גּוּפָּא כְּדְקָא יָאוֹתּ וּלְאִכַּפְּיָא (ולאספיא) תּוּקְפָּא דְּהַהוּא לָטְיָיא. עַד דְּאִתְּפָּרְשָׁא מִנֵּיהּ מַה כְּתִּיב, ׳וַיְהִי רִיב בֵּין רוֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רוֹעֵי מִקְנֵה לוֹט׳ (דא יצר הרע), דְּבְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא בְּהַאי עָלְמָא, אִנּוּן סִיעָן וּמַנְהִיגִי דְּנִשְׁמָתָּא, וְאִנּוּן סִיעָן וּמַנְהִיגִין דְּיֵצֶּר הָרָע, אִנּוּן בְּקִטְרוּגָא מְקַטְרְגִין אִלֵּין בְּאִלֵּין, וְכָל שָׁיְיפִּין דְּגוּפָּא בְּצַּעֲרָא בֵּינַיְיהוּ בֵּין נִשְׁמָתָּא וְהַהוּא נָחָשׁ דְּקָא מַגִּיחִין קְרָבָא בְּכָל יוֹמָא.
הנשמה פונה ליצר הרע - ׳כי אנשים אחים אנחנו׳
מַה כָּתוּב? ׳וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט׳ (בראשית יג, ח) - הַנְּשָׁמָה חוֹזֶרֶת לַיֵּצֶר הָרָע וְאוֹמֶרֶת לוֹ, ׳כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ׳ - יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע קְרוֹבִים זֶה עִם זֶה. זֶה לְיָמִין וְזֶה לִשְׂמֹאל.
בלשון הזוהר
מַה כְּתִּיב ׳וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט׳ (בראשית יג, ח) - נִשְׁמָתָּא אֲהַדְּרָא לְגַבֵּי יֵצֶּר הָרָע וְאָמַר לֵיהּ, ׳כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ׳ - יִצֶּר טוֹב וְיֵצֶּר הָרָע קְרֵיבִין דָּא בְּדָא. דָּא לִימִינָא וְדָא לִשְׂמָאלָא.
הפרד נא מעלי - קרבות יומיים עד הפרידה מהיצר
׳הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי׳ (בראשית יג, ט). ׳אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְגוֹ'׳. וּמוֹכִיחַ אוֹתוֹ וּמֵצִיק לוֹ בְּכַמָּה קְרָבוֹת שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ בְּכָל יוֹם, עַד שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו׳.
בלשון הזוהר
׳הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי׳ (בראשית יג, ט). ׳אִם הַשְׂמֹאל וְאֵימִינָה וְגו'׳. וְאוֹכַח לֵיהּ וְאָעִיק לֵיהּ בְּכַמָּה קְרָבִין דְּעָבִיד בַּהֲדֵיהּ בְּכָל יוֹמָא, עַד דִּכְתִּיב ׳וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו׳.
הנשמה יושבת עם הצדיקים ולוט נמשך לאנשי סדום
כֵּיוָן שֶׁנִּפְרָדִים זֶה מִזֶּה מַה כָּתוּב? ׳אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן׳ (בראשית יג, יב) - מִתְיַשֶּׁבֶת הַנְּשָׁמָה עִם אוֹתָם הַצַּדִּיקִים בְּיִשּׁוּב טוֹב בְּשָׁלוֹם. ׳וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר׳ - אוֹתוֹ הַמְקֻלָּל הַמְקַטְרֵג הוֹלֵךְ לְקַטְרֵג וּלְהִתְחַבֵּר בְּמָקוֹם שֶׁהָרְשָׁעִים שָׁם, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֶּאֱהַל עַד סְדם׳. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? ׳וְאַנְשֵׁי סְדם רָעִים וְחַטָּאִים׳ - לַיהו"ה מְאֹד. שָׁם שָׁרוּי וְשָׂם דִּיּוּרוֹ בֵּינֵיהֶם לְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶם לְהָסִיט אוֹתָם וּלְאַבֵּד אוֹתָם. (וְאַבְרָהָם בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, בִּתְשׁוּבָה, וּבַתּוֹרָה) (חָסֵר) (ס"א: בְּמַעֲשִׂים רָעִים).
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּמִתְּפָּרְשִׁין דָּא מִן דָּא מַה כְּתִּיב, ׳אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן׳ (בראשית יג, יב) - אִתְּיַשְׁבַתּ נִשׁמְתָּא בְּאִנּוּן צַּדִּיקַיָא בְּיִשׁוּבָא טַב בִּשְׁלָם. ׳וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר׳ - הַהוּא לָטְיָא מְקַטְרְגָא אָזִיל לְקַטְרְגָא וּלְאִתְּחַבְּרָא בְּאֲתַּר דְּחַיָּיבַיָא תַּמָּן, דִּכְתִּיב ׳וַיֶּאֱהַל עַד סְדוֹם׳. מַה כְּתִּיב בַּתְּרֵיהּ. ׳וְאַנְשֵׁי סְדוֹם רָעִים וְחַטָאִים לַיהו"ה מְאֹד׳. תַּמָּן שַׁרְיָא וְשָׁוִי דִּיּוּרֵיהּ בֵּינַיְיהוּ לְאִתְּחַבְּרָא בְּהוּ לְאַסְטָאָה לוֹן וּלְאוֹבָדָא לוֹן. (ואברהם בעובדין טבין בתשובה באורייתא) (חסר) (ס"א: בְּעוֹבָדִין בִּישִׁין).
גוף טהור מזוכה בשכינה - והמקולל אבוד בין הרשעים
(כֵּיוָן שנשארת הַנְּשָׁמָה בְּלִי מְקַטְרֵג וְנִטְהָר הַגּוּף מֵאוֹתָהּ הַזֻּהֲמָה, מִיָּד הקב"ה מַשְׁרֶה אֶת דִּיּוּרוֹ עִמּוֹ וְיוֹרֵשׁ נַחֲלָה עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה, וְיֵשׁ לוֹ נַחַת בֵּין הַצַּדִּיקִים, והמקלל הַהוּא בֵּין אוֹתָם הָרְשָׁעִים חוֹטְאִים עִמּוֹ, עַד שֶׁאֵין פְּדוּת לחטאיהם)
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּאָרַתּ נִשְׁמָתָּא בְּלָא מְקַטְרְגָא וְאִתְּדְּכֵי גוּפָּא מֵהַהוּא זוּהֲמָא, מִיָּד קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא אַשְׁרֵי דִיּוּרֵיהּ בַּהֲדֵיהּ וְיָרִיתּ אַחְסַנְתָּא עִלָּאָה וְתַּתָּאָה, וְאִיתּ לֵיהּ נַיְיחָא בֵּין צַּדִּיקַיָא, והַהוּא לָטְיָא בֵּין אִנּוּן רַשִׁיעַיָיא חָטָאן בַּהֲדֵיהּ, עַד דְּלָא הֲוָה פּוּרְקָנָא לְחוֹבַיְיהוּ.
׳חניכיו ילידי ביתו׳ - איברי הגוף רודפים להשיב הרשעים
׳וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו׳(מַה כָּתוּב? ׳וַיִּשְׁמַע אַבְרָם׳ (בראשית יד, יד) - זוֹ הַנְּשָׁמָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה בטהר הַגּוּף, ׳כִּי נשבה אָחִיו׳ - זֶה יֵצֶר הָרָע שנשבה בֵּין אוֹתָם הָרְשָׁעִים בַּחֲטָאִים רַבִּים, כי היצר הרע דומה לזונה, שאף שהיא מצווה לעשות רצון המלך היא רוצה שלא ישמעו לה, והרשעים השומעים לה נשבה היצר ביניהם מיד (נזר ישראל) ׳וְיָרֹק אֶת חניכיו ילידי ביתו׳ - אֵלּוּ הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁהֵם הָאֵיבָרִים שֶׁל הַגּוּף הזריזים לָלֶכֶת עִמּוֹ, כי אברי הגוף מדומים לצדיקים העוסקים בתורה ׳שמנה עשר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת׳ - אֵלּוּ רמ"ח אֵיבְרֵי הַגּוּף, וְשִׁבְעִים שֶׁל סוֹד הַנְּשָׁמָה שֶׁיּוֹצֵאת מִשָּׁם) והשבעים כנגד שבע ספירות הז"א שכל אחת כלולה מעשר, ויוצאת מהן הנשמה. ורמ"ח עם ע' הם שי"ח בַּכֹּל מִזְדָּרֵז לָלֶכֶת לְשָׁם לְאוֹתָם הָרְשָׁעִים לְהָשִׁיב אוֹתָם (מחטאם) מֵחֲטָאֵיהֶם.
בלשון הזוהר
מַה כְּתִּיב ׳וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו׳ (בראשית יד, יד) - ׳וַיִּשְׁמַע אַבְרָם׳ דָּא נִשְׁמָתָּא דְּאִשְׁתְּאָרַתּ בְּדַכְיוּ בְּגוּפָּא, ׳כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו׳ - דָּא יֵצֶּר הָרָע דְּנִשְׁבָּה בֵּין אִנּוּן חַיָּיבַיָא בְּחוֹבִין סַגִּיאִין, ׳וַיָּרֶק אֶתּ חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתּוֹ׳ - אִלֵּין אִנּוּן צַּדִּיקַיָיא דְּלָעָאן בְּאוֹרַיְיתָּא דְּאִנּוּן שַׁיְיפֵּי דְגוּפָּא זְרִיזִין לְמֵיהַךָ בַּהֲדֵיהּ, י"ח ׳וּשֹלשׁ מֵאוֹתּ׳ - אִלֵּין רמ"ח שַׁיְיפִּין דְּגוּפָּא, ושִׁבְעִין, דְּרָזָא דְּנִשְׁמָתָּא דְּנָפְּקָא מִתַּמָּן (ע"כ). בְּכלָּא אִזְדְּרָז לְמֵהַךָ תַּמָּן לְגַבֵּי אִנּוּן חַיָּיבַיָא לְאֲתָּבָא לוֹן (מחובוי) מֵחוֹבֵיהוֹן.
רודף עד דן להשיב הרשעים בתשובה שלמה
מַה כָּתוּב? ׳וַיִּרְדֹּף עַד דָּן׳ (בראשית יד, יד) - רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם וּמוֹדִיעַ לָהֶם אֶת דִּין הָעוֹלָם הַהוּא וְעֹנֶשׁ הַגֵּיהִנֹּם, ואין 'דן' אלא לשון דין, שהגיע עד עיקרו מַה כָּתוּב? ׳וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ׳ - הֵשִׁיב אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כָּרָאוּי. שהשיב אל הקב"ה את כל מה שנפגם על ידי חטאיהם
בלשון הזוהר
מַה כְּתִּיב ׳וַיִּרְדֹּף עַד דָּן׳ (בראשית יד, יד) - רָדִיף אֲבַּתְּרַיְיהוּ וְאוֹדַע לוֹן דִּינא דְּהַהוּא עָלְמָא וְעוֹנְשָׁא דְּגֵיהִנֹּם, מַה כְּתִּיב ׳וַיָּשֶׁב אֶתּ כָּל הָרְכוּשׁ׳ - אָתִּיב לוֹן בִּתְּיוּבְתָּא שְׁלֵימָא כְּדְקָא יְאוּתּ.
גם היצר הרע מוחזק עד שממתיקו וכובשו
׳וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וְגוֹ'׳ (בראשית יד, טז) - אֲפִלּוּ אֶת אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע הנקרא לוט מַחֲזִיק עִמּוֹ, עַד שֶׁמַּכְנִיעוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ (וְלֹא) וּמַמְתִּיק אוֹתוֹ כָּרָאוּי. כי היצר אינו נכרת אלא נכנע וכף לעבודת הקב"ה
בלשון הזוהר
׳וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וְגו'׳ (בראשית יד, טז). אֲפִּלּוּ לְהַהוּא יֵצֶּר הָרָע אַתְּקִיף בַּהֲדֵיהּ עַד דְּאַכְפְּיֵיה בְּעַל כָּרְחֵיהּ (ולא) וְאַמְתִּיק לֵיהּ כְּדְקָא חָזֵי. כּלָּא אָתִּיב בִּתְּיוּבְתָּא שְׁלֵימָתָּא כְּדְקָא יְאוּתּ,
מגילת רות כרמז לדרגות הנשמה - וירושלים של מעלה בחומותיה
חָזַרְנוּ לַדְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַפָּרָשָׁה. כָּתוּב ׳מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּעִיר וְגוֹ'׳ (שיר השירים ג, ג). (שָׁנִינוּ, כְּדֻגְמָה שֶׁרָמוּז בְּאַבְרָהָם וְיִצְחָק וְשָׂרָה וְרִבְקָה יהו"ה, כְּדֻגְמָה הַזּוֹ רָמוּז בַּפָּסוּק הַזֶּה ׳וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן אֶפְרָתִים׳ (רות א, ב) - ׳אלימל"ך׳ זוֹ הַנְּשָׁמָה לַנְּשָׁמָה.) ׳נעמ"י׳ זוֹ הַנְּשָׁמָה, וְלָמָּה נִקְרֵאת ׳נעמי׳? מִשּׁוּם ׳וִיהִי נֹעַם יהו"ה אֱלֹהֵינוּ׳ (תהילים צ, יז), ׳מחלון׳ זוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְלָמָּה נִקְרָא ׳מחלון׳? שֶׁמָּחַל לוֹ הקב"ה, ׳רו"ת׳ זוֹ הַנֶּפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה, וְלָמָּה נִקְרֵאת ׳רו"ת׳? עַל שֵׁם תו"ר, ׳כליו"ן׳ זוֹ רוּחַ הבהמ"ה, וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם ׳רוח הבהמה, זה יצ"ר הר"ע׳ (קהלת ג, כא), ׳ערפ"ה׳ זוֹ נֶפֶשׁ הַשְּׂמֹאל, בַּת זוּגוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, וְלָמָּה נִקְרֵאת ׳ערפה׳? מִשּׁוּם כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא. אִם זָכָה אָדָם עוֹלֶה הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה, וְאִם לֹא מִסְתַּלְּקִים אוֹתָם דוברי הַנְּשָׁמָה וְהָרוּחַ, וְנִשְׁאֶרֶת הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַנֶּפֶשׁ השכלית, מַה כָּתוּב? ׳ותצא מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיְתָה שמה וּשְׁתֵּי כלתיה עִמָּהּ׳ (רות א, ז) - ׳וַתֹּאמֶר׳ ׳נעמי׳ לכלתיה שֶׁבָּנָה בנתי וגו', שָׁנִינוּ, עָשָׂה הקב"ה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה כְּמוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה, בחומות וּמְגַדְּלִים וּפְתָחִים פְּתוּחִים, וְאוֹתָן הַחוֹמוֹת שֶׁשָּׁם יֵשׁ עֲלֵיהֶם שׁוֹמְרִים שֶׁשּׁוֹמְרִים אֶת הַשְּׁעָרִים שֶׁל אוֹתָן הַחוֹמוֹת, שֶׁכָּתוּב, ׳עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים וְגוֹ'׳ (ישעיהו סב, ו). וּמִיכָאֵל כֹּהֵן גָּדוֹל עֶלְיוֹן מִכֻּלָּם, שׁוֹמֵר פְּתָחִים שֶׁל אֵלּוּ הַחוֹמוֹת.
בלשון הזוהר
אַהֲדַרְנָא לְמִילֵּי קַדְמָאֵי דְּפָּרְשָׁתָּא. כְּתִיב (שיר השירים ג ג) ׳מְצָּאוּנִי הַשׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּעִיר וגו'׳. (תנן כדוגמת דרמיז באברהם ויצחק ושרה ורבקה ידו"ד, כדוגמא דא רמיז בהאי קרא (רות א ב) ׳ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים׳ - ׳אלימל"ך׳ דא נשמתא לנשמתא.) ׳נָעְמִ"י׳ דָּא נְשָׁמָה, וְאַמַּאי אִתְּקְרֵי נָעְמִי, מִשׁוּם (תהילים צ יז) ׳וִיהִי נֹעַם יהו"ה אֱלֹהֵינוּ׳, ׳מַחְלוֹן׳ דָּא רוּחָא קַדִּישָׁא, וְלָמָּה אִתְקְרֵי ׳מַחְלוֹן׳ דְּמָחַל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳רו"ת׳ דָּא נֶפֶשׁ קַדִּישָׁא, וְלָמָּה אִתְקְרֵי ׳רו"ת ׳ עַל שֵׁם תו"ר, ׳כִלְיוֹ"ן׳ דָּא רוּחָ"א דְבְּעִירָ"א, ועַל דָּא אָמַר שְלמֹה עָלָיו הַשָׁלוֹם (קהלת ג כא)׳רוּחַ הַבּהמה דָּא יֵצֶ"ר הָרָ"ע׳, עָרְפָּ"ה דָּא נַפְשָׁא דִּשְׂמָאלָא בַת זוּגֵיהּ שֶׁל יֵצֶר הָרָע, וְלָמָּה אִתְקְרֵי עָרְפָּה מִשׁוּם כִּי עַם קשה עֹרֶף הוּא. אִי זָכָה בַּר נָשׁ סָלְקָא נִשְׁמָתָּא עִלָּאָה, וְאִי לָאו מִסְתַּלְּקֵי אִנּוּן דוֹבְרֵי נִשְׁמָתָּא וְרוּחָא וְאִשְׁתָּאַר נִשְׁמָתָּא עִלָּאָה וְנְפֶּשׁ הַשִׂכְלִיתּ, מַה כְּתִּיב, (רות א ז) ׳וַתֵּצֵּא מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיתָּה שָׁמָּה וּשְׁתֵּי כַלוֹתֶּיהָ עִמָּהּ׳ ׳וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לִכַלוֹתֶּיהָ שֹׁבְנָה בְנֹתַּי וְגו',׳ תְּנַן עָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא יְרוּשְׁלֵם לְעֵילָא כְּגַוְונָא דִּיְרוּשָׁלַםִ דִּלְתַּתָּא, בְּשׁוּרִין וּמִגְדָּלִין וּפִּתְּחִין פְּתִּיחִין, וְאִנּוּן חוֹמוֹתּ דְּתַּמָּן אִיתּ עֲלַיְיהוּ נָטְרִין דְּנָטְרֵי תַּרְעֵי דְּאִנּוּן חוֹמוֹתּ דִּכְתִּיב, (ישעיהו סב ו) ׳עַל חוֹמוֹתַּיִךָ יְרוּשָׁלַיִם הִפְּקַדְתִּי שׁוֹמְרִים וְגו'׳. וּמִיכָאֵל כַּהֲנָא רַבָּא עִלָּאָה מִכֻּלְהוּ נָטְרֵי תַּרְעֵי דְּאִנּוּן חוֹמוֹתּ.
הנשמה הזוכה נכנסת לגן עדן של הצדיקים
הַנְּשָׁמָ"ה (שֶׁנִּקְרֵאת נעמ"י), כְּשֶׁיּוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, אִם זוֹכָה - נִכְנֶסֶת לְגַן הָעֵדֶן שֶׁל הָאָרֶץ שֶׁנָּטַע הקב"ה לְרוּחוֹת הַצַּדִּיקִים כְּמוֹ אוֹתוֹ גַּן עֵדֶן שֶׁלְּמַעְלָה, וְשָׁם כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁל הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
נְשָׁמָ"ה (דאתקרי נעמ"י) כַּד נָפְּקַתּ מֵהַאי עָלְמָא, אִי זָכָאתּ עָאלַתּ בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן דְּאַרְעָא דְּנָטַע קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא לְרוּחֵיהוֹן דְּצַּדִּיקַיָיא כְּגַוְונָא דְהַהוּא גִּנְתָּא דְּעֵדֶן דִּלְעֵילָא, וְתַּמָּן כָּל צַּדִּיקַיָיא דְּעָלְמָא.
הנשמה בפתח מערת המכפלה - קבלת פנים או דחייה כ ׳נעמי׳
וּכְשֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, נִכְנֶסֶת לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁשָּׁם הוּא פֶּתַח גַּן הָעֵדֶן. פּוֹגֶשֶׁת בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן וּבְאוֹתָם הָאָבוֹת שֶׁשָּׁם. אִם הִיא זוֹכָה - שְׂמֵחִים בָּהּ וּפוֹתְחִים לָהּ פְּתָחִים וְנִכְנֶסֶת, וְאִם לֹא - דּוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה (וּמַה הִיא אוֹמֶרֶת כשדוחים אוֹתָהּ הַחוּצָה? ׳מצאוני השומרים וגו'׳ (שיר השירים ג, ג) אזלת. לְאַחַר שֶׁהוֹלֶכֶת שם מִלִּפְנֵי שֶׁבָּאָה לָעוֹלָם הַזֶּה ונתון ׳נֵר עַל רֹאשׁוֹ׳ (איוב כט, ג), שֶׁנֶּאֱמַר ׳בהלו נרו עלי רָאשֵׁי׳ - כָּל מִי שֶׁרוֹאִים אוֹתָהּ מִזְדַּעְזְעִים וְאוֹמְרִים ׳הַזֹּאת נעמי׳? הִיא מְשִׁיבָה וְאוֹמֶרֶת, ׳אל תקראנה לִי נעמי קראן לִי מרא וגו''׳ (רות א, כ) - ׳אֲנִי מלאה הלכתי׳ - ׳בְּאוֹתוֹ מָקוֹם׳, ׳וריקם השיבני יהו"ה׳ - ׳בְּלִי תוֹרָה וּבְלִי מַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁהִכְנִיס אוֹתִי לַגּוּף רע׳, ׳לָמָּה תקראנה לִי נעמי ויהו"ה עֲנֵה בִּי׳.) וְאִם זוֹכֶה, נִכְנֶסֶת לְגַן עֵדֶן. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנֶסֶת, יוֹשֶׁבֶת שם בגן (מִזְדַּוֶּגֶת עִם אלימלך, ׳זֶה מחלון, שֶׁזֶּה הָרוּחַ מִזְדַּוֵּג עִם׳ רוּת, שֶׁזּוֹ הַנֶּפֶשׁ השכלית) וְהִתְלַבְּשׁוּ (ד"א: וּמִתְלַבֶּשֶׁת) שָׁם בִּלְבוּשׁ שֶׁל הַדְּיוֹקָן שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה ושם מתעדנת.
בלשון הזוהר
וְכַד נִשְׁמָתָּא נָפְּקַתּ מֵהַאי עָלְמָא, עָאלַתּ בִּמְעַרְתָּא דְּכָפֶּלְתָּא דְּתַּמָּן אִיהִי פִּתְּחָא דְּגַּן עֵדֶן. פָּגְעַתּ בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן וּבְאִנּוּן אֲבָהָן דְּתַּמָּן. אִי זָכָאתּ אִיהִי - חָדָאן בָּהּ וּפָּתְּחִין לָהּ פִּתְּחִין וְעָאלַתּ. ואִי לָא דַּחְיָין לָהּ לְבַר. (ומה היא אמרה כד דחיין לה לבר ׳מצאוני השומרים וגו'׳ (שיר השירים ג, ג) אזלת. לבתר דאזלת תמן מקמי דאתיא לעלמא דא ויהיבת נר על רישיה שנאמר ׳בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי׳ (איוב כט, ג) כל מאן דחזון לה מזדעזעין ואמרי ׳הזאת נעמי׳. אתיבת היא ואמרה ׳אל תקראנה לי נזעמי קראן לי מרה וגו'׳ (רות א, כ) - ׳אני מלאה הלכתי׳ - בההוא אתר ׳וריקם השיבני יהו"ה׳ בלא תורה ובלא מעשים טובים דאעיל לי בגופא בישא ׳למה תקראנה לי נעמי ויהו"ה ענה בי׳.) וְאִי זָכָאתּ עָיְילַתּ לְגִנְתָּא דְעֵדֶן. כֵּיוָן דְּעָיְילַתּ יָתְּבָא תַּמָּן בְּגִנְתָּא (אזדווגת ב ׳אלימלך׳ דא מחלון דדא רוח אזדווג ב ׳רות׳ דדא נפש השכלית) וְאִתְּלַבְּשׁוּ (ד"א: ואתלבשת) תַּמָּן בִּלְבוּשָׁא דְּדִיוּקְנָא דְּהַאי עָלְמָא וְאִתְּעַדְּנַתּ תַּמָּן.
׳וירד אברם מצרימה לגור שם׳
ירידה לימין וזכות השכינה בשרה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.