מות הרן באש כשדים - עדות לכוח המציל של הקב"ה
לך לך · ׳ויאמר ה' אל אברם׳ - מיתת הרן וסוד ההתעוררות מלמטה למעלה · מאמר 4 · פיסקה 1 · דף עז ע"ב
לשון הזוהר
וַיֹּאמֶר יהו"׳ה אֶל אַבְרָם׳- מַה כְּתִיב לְעֵילָא (בראשית יא כח) ׳וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו וְגו'׳. מַאי אִירְיָא הָכָא, אֶלָּא עַד הַהוּא יוֹמָא לָא הֲוָה בַּר נָשׁ דְּמִית בְּחַיֵּי אֲבוֹי בַּר דָּא, וְכַד אִתְרְמֵי אַבְרָם לְנוּרָא אִתְקְטִיל הָרָן, וּבְגִין דָּא נָפְקוּ מִתַּמָּן מַאן קָטִיל לוֹן לְהָרָן, אֶלָּא כֵּיוָן דְּרָמוּ אַבְרָהָם לְנוּרָא דְכַּשְּׂדָאֵי, אִתְגְּלִי עֲלֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשֵׁזָבֵיהּ, וְהֲוָה הָרָן אֲחוּי קָאֵי תַּמָּן. אָמְרוּ כַּשְּׂדָאֵי בְגִין זְכוּתֵיהּ דְהָרָן אִשְׁתְּזִיב, מִיָּד נָפַק שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָׁא וְאוֹקְדֵיהּ לְהָרָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנִי תֶּרַח אָבִיו׳- וְאִית דְּאָמְרֵי זַרְעָא דְתֶּרַח לֵית אֶשָׁא שָׁלְטָא בֵּיהּ, אֲבָל נְּרָמֵי לְהָרָן לְנוּרָא, וְאִי לָא אִיתּוֹקַד נֵדַע בְּוַדַּאי דְּלָא שָׁלְטָא נוּרָא בְּזַרְעֵיה, מִיָּד רָמִי לֵיהּ לְהָרָן לְנוּרָא וְאִתּוֹקְד וְהֲוָה תֶּרַח אֲבוֹי קָאִים תַּמָּן הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו׳- בְּהַהוּא יוֹמָא יָדְעוּ כָּל אוּמַיָא וְלִישְׁנַיָא דְלָא שֵׁיזְבֵיהּ לְאַבְרָהָם אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ יְחִידָאִי דְעָלְמָא, וְהֲווּ מַיְיתֵין בְּנַיְיהוּ לְמִשְׁכְּנֵיהּ דְאַבְרָהָם וְאָמְרִין לֵיהּ חָמִינָן לָךְ, דְּאַתְּ רָחִיץ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ רִבּוֹנֵיהּ דְעָלְמָא, אוֹלִיף לְּבָנָנָא מֵאוֹרְחָךְ דְּאַתְּ יֵדַע, וְעֲלַיְיהוּ אָמַר קְרָא (תהילים מז י) ׳נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם)׳.
תרגום
׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם׳ - מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? ׳וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו וְגוֹ'׳ (בראשית יא, כח). מָה אוֹמֵר כָּאן? אֶלָּא עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הָיָה אָדָם שֶׁמֵּת בְּחַיֵּי אָבִיו פְּרָט לָזֶה, וּכְשֶׁנִּזְרַק אַבְרָהָם לָאֵשׁ, נֶהֱרַג חָרָן, וּמִשּׁוּם זֶה יָצְאוּ מִשָּׁם. (מִי הָרַג אֶת הרן? אֶלָּא כֵּיוָן שהשליכו אֶת אַבְרָהָם ׳לאור כַּשְׂדִּים׳, הִתְגַּלָּה עָלָיו הקב"ה והצילו, וְהָיָה הרן אחיו עוֹמֵד שָׁם.) אָמְרוּ הכשדים, בִּשְׁבִיל זְכוּתוֹ שֶׁל הרן נִצּוֹל, מִיָּד יָצְאָה שַׁלְהֶבֶת שֶׁל אֵשׁ ושרפה אֶת הרן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּמָת הרן עַל פְּנֵי תרח אָבִיו׳ (בראשית יא, כח) - וְיֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵין שׁוֹלֶטֶת אֵשׁ בזרעו שֶׁל תרח, אֲבָל נשליך אֶת הרן לָאֵשׁ, וְאִם לֹא יִבְעַר, נדע וַדַּאי שֶׁאֵין שׁוֹלֶטֶת הָאֵשׁ בזרעו, מִיָּד השליכו אֶת הרן לָאֵשׁ וְנִשְׂרַף, וְהָיָה ׳תרח אָבִיו׳ עוֹמֵד שם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּמָת הרן עַל פְּנֵי תרח אָבִיו׳ - בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם יָדְעוּ כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן שֶׁלֹּא הציל אֶת אַבְרָהָם אֶלָּא הקב"ה שֶׁהוּא יחידו שֶׁל עוֹלָם, וְהָיוּ מְבִיאִים אֶת בְּנֵיהֶם למשכנו שֶׁל אַבְרָהָם, וְאוֹמְרִים לו', רָאִינוּ אוֹתְךְ שֶׁאַתָּה בוטח בהקב"ה שֶׁהוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם, למד אֶת בִּנְיָנוֹ מִדַּרְכְּךְ שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ, וַעֲלֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב ׳נדיבי עַמִּים נאספו עִם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם׳ (תהלים מז, י),
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ויאמר יהו"׳ה אל אברם׳- מה כתיב לעילא (בראשית יא כח) ׳וימת הרן על פני תרח אביו וגו'׳. מאי איריא הכא, אלא עד ההוא יומא לא הוה בר נש דמית בחיי אבוי בר דא, וכד אתרמי אברם לנורא אתקטיל הרן, ובגין דא נפקו מתמן מאן קטיל לון להרן, אלא כיון דרמו אברהם לנורא דכשדאי, אתגלי עליה קודשא בריך הוא ושזביה, והוה הרן אחוי קאי תמן. אמרו כשדאי בגין זכותיה דהרן אשתזיב, מיד נפק שלהובא דאשא ואוקדיה להרן, הדא הוא דכתיב ׳וימת הרן על פני תרח אביו׳- ואית דאמרי זרעא דתרח לית אשא שלטא ביה, אבל נרמי להרן לנורא, ואי לא איתוקד נדע בודאי דלא שלטא נורא בזרעיה, מיד רמי ליה להרן לנורא ואתוקד והוה תרח אבוי קאים תמן הדא הוא דכתיב ׳וימת הרן על פני תרח אביו׳- בההוא יומא ידעו כל אומיא ולישניא דלא שיזביה לאברהם אלא קודשא בריך הוא דאיהו יחידאי דעלמא, והוו מייתין בנייהו למשכניה דאברהם ואמרין ליה חמינן לך, דאת רחיץ בקודשא בריך הוא דאיהו רבוניה דעלמא, אוליף לבננא מאורחך דאת ידע, ועלייהו אמר קרא (תהילים מז י) ׳נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם)׳.
התרגום: ׳ויאמר ה' אל אברם׳ - מה כתוב למעלה? ׳וימת הרן על פני תרח אביו וגו'׳ (בראשית יא, כח). מה אומר כאן? אלא עד אותו היום לא היה אדם שמת בחיי אביו פרט לזה, וכשנזרק אברהם לאש, נהרג חרן, ומשום זה יצאו משם. (מי הרג את הרן? אלא כיון שהשליכו את אברהם ׳לאור כשדים׳, התגלה עליו הקב"ה והצילו, והיה הרן אחיו עומד שם.) אמרו הכשדים, בשביל זכותו של הרן נצול, מיד יצאה שלהבת של אש ושרפה את הרן, זהו שכתוב ׳וימת הרן על פני תרח אביו׳ (בראשית יא, כח) - ויש שאומרים שאין שולטת אש בזרעו של תרח, אבל נשליך את הרן לאש, ואם לא יבער, נדע ודאי שאין שולטת האש בזרעו, מיד השליכו את הרן לאש ונשרף, והיה ׳תרח אביו׳ עומד שם, זהו שכתוב ׳וימת הרן על פני תרח אביו׳ - באותו היום ידעו כל אמה ולשון שלא הציל את אברהם אלא הקב"ה שהוא יחידו של עולם, והיו מביאים את בניהם למשכנו של אברהם, ואומרים לו', ראינו אותך שאתה בוטח בהקב"ה שהוא רבון העולם, למד את בנינו מדרכך שאתה יודע, ועליהם אמר הכתוב ׳נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם׳ (תהלים מז, י),
מן המפרשים
כתם פז: ויאמר יי' אל אברם מה כתיב לעיל וימת הרן על פני תרח אביו מאי איריא הכא. פי' מה ענין זה לזה ולמה נסמך ענין מיתת הרן ע"פ תרח אביו לענין ויאמר יי' אל אברם.
מקדש מלך: דמית בחיי אבוי בר דא פי' כמ"ש לקמן והוה תרח אבוה קאים תמן ופירוש בחיי ר"ל לפניו אבל הבל לא היה אדם מזומן לפניו כשנהרג. אתהדר למעבד רעותיה דאברהם זה כסברת ר' אלעזר דלקמן דף ע"ח : שאמר ר"א לר"ש אבוי הא כתיב לך לך וכו' וכיון…
אור החמה: והוה תרח אבוי קאים תמן. ולמה להם לומר דאשתזיב בזכותיה דהרן היה להם לומר בזכותיה דתרח והיה להם להשליך תרח. אלא ודאי שתלו הדבר בזרעו כדפי':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: