׳ויאמר ה' אל אברם׳
מיתת הרן וסוד ההתעוררות מלמטה למעלה
מות הרן באש כשדים - עדות לכוח המציל של הקב"ה
׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל אַבְרָם׳ - מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? ׳וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו וְגוֹ'׳ (בראשית יא, כח). מָה אוֹמֵר כָּאן? אֶלָּא עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הָיָה אָדָם שֶׁמֵּת בְּחַיֵּי אָבִיו פְּרָט לָזֶה, וּכְשֶׁנִּזְרַק אַבְרָהָם לָאֵשׁ, נֶהֱרַג חָרָן, וּמִשּׁוּם זֶה יָצְאוּ מִשָּׁם, מִי הָרַג אֶת הָרָן? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִיכוּ אֶת אַבְרָהָם לְאוּר כַּשְׂדִּים, הִתְגַּלָּה עָלָיו הקב"ה וְהִצִּילוֹ, וְהָיָה הָרָן אָחִיו עוֹמֵד שָׁם. אָמְרוּ הַכַּשְׂדִּים, בִּשְׁבִיל זְכוּתוֹ שֶׁל הָרָן נִצּוֹל, מִיָּד יָצְאָה שַׁלְהֶבֶת שֶׁל אֵשׁ וְשָׂרְפָה אֶת הָרָן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶרַח אָבִיו׳ - וְיֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵין שׁוֹלֶטֶת אֵשׁ בְּזַרְעוֹ שֶׁל תֶּרַח, אֲבָל נַשְׁלִיךְ אֶת הָרָן לָאֵשׁ, וְאִם לֹא יִבְעַר, נֵדַע וַדַּאי שֶׁאֵין שׁוֹלֶטֶת הָאֵשׁ בְּזַרְעוֹ, מִיָּד הִשְׁלִיכוּ אֶת הָרָן לָאֵשׁ וְנִשְׂרַף, וְהָיָה תֶּרַח אָבִיו עוֹמֵד שָׁם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶרַח אָבִיו׳ - בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם יָדְעוּ כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן שֶׁלֹּא הִצִּיל אֶת אַבְרָהָם אֶלָּא הקב"ה שֶׁהוּא יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהָיוּ מְבִיאִים אֶת בְּנֵיהֶם לְמִשְׁכָּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְאוֹמְרִים לוֹ: רָאִינוּ אוֹתְךָ שֶׁאַתָּה בּוֹטֵחַ בְּהקב"ה שֶׁהוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם, לַמֵּד אֶת בָּנֵינוּ מִדַּרְכְּךָ שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ, וַעֲלֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב ׳נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֶסְפוּ עִם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם׳ (תהלים מז, י).
בלשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל אַבְרָם׳ - מַה כְּתִיב לְעֵילָא, ׳וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו וְגוֹ'׳ (בראשית יא, כח). מַאי אִירְיָא הָכָא. אֶלָּא עַד הַהוּא יוֹמָא לָא הֲוָה בַּר נָשׁ דְּמִית בְּחַיֵּי אֲבוֹי בַּר דָּא, וְכַד אִתְרְמֵי אַבְרָם לְנוּרָא אִתְקְטִיל הָרָן, וּבְגִין דָּא נָפְקוּ מִתַּמָּן, מַאן קָטִיל לוֹן לְהָרָן. אֶלָּא כֵּיוָן דְּרָמוּ אַבְרָהָם לְנוּרָא דְכַשְׂדָּאֵי, אִתְגְּלֵי עֲלֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְשֵׁזָבֵיהּ, וְהֲוָה הָרָן אֲחוּי קָאֵי תַּמָּן. אָמְרוּ כַשְׂדָּאֵי, בְּגִין זְכוּתֵיהּ דְהָרָן אִשְׁתְּזִיב, מִיָּד נָפַק שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָׁא וְאוֹקְדֵיהּ לְהָרָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו׳ - וְאִית דְּאָמְרֵי, זַרְעָא דְתֶרַח לֵית אֶשָׁא שָׁלְטָא בֵּיהּ, אֲבָל נִרְמֵי לְהָרָן לְנוּרָא, וְאִי לָא אִתּוֹקַד נֵדַע בְּוַדַּאי דְּלָא שָׁלְטָא נוּרָא בְּזַרְעֵיהּ, מִיָּד רָמוּ לֵיהּ לְהָרָן לְנוּרָא וְאִתּוֹקַד, וְהֲוָה ׳תֶּרַח אֲבוֹי׳ קָאִים תַּמָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו׳ - בְּהַהוּא יוֹמָא יָדְעוּ כָּל אוּמַיָא וְלִישָׁנַיָא דְּלָא שֵׁיזְבֵיהּ לְאַבְרָהָם אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ יְחִידָאִי דְעָלְמָא, וְהֲווּ מַיְיתֵין בְּנַיְיהוּ לְמִשְׁכְּנֵיהּ דְאַבְרָהָם וְאָמְרִין לֵיהּ: חָמִינָן לָךְ דְּאַתְּ רָחִיץ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ רִבּוֹנֵיהּ דְעָלְמָא, אוֹלִיף לִבְנָנָא מֵאוֹרְחָךְ דְּאַתְּ יָדַע, וְעֲלַיְיהוּ אָמַר קְרָא, ׳נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם׳ (תהילים מז, י).
יציאת תרח ולוט בעקבות ניצול אברהם מהאש
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן וְגוֹ'׳ (בראשית יא, לא) - ׳וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים׳ - ׳׳וַיֵּצְאוּ׳ אִתָּם׳? שֶׁכֵּיוָן שֶׁרָאָה תֶרַח שֶׁאַבְרָהָם בְּנוֹ נִצַּל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, חָזַר לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיֵּצְאוּ אִתָּם׳ תֶּרַח וְלוֹט.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, ׳וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן וְגוֹ'׳ (בראשית יא, לא) - ׳וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים׳. ׳וַיֵּצְאוּ אִתָּם׳ - אִתּוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ, דְּהָא כְּתִיב ׳וַיִּקַּח תֶּרַח וְגוֹ'׳, מַאי ׳וַיֵּצְאוּ אִתָּם׳. אֶלָּא תֶּרַח וְלוֹט עִם אַבְרָהָם וְשָׂרָה נַפְקוּ, דְּאִנּוּן הֲווּ עִקְּרָא לְמֵיפַּק מִגּוֹ אִנּוּן חַיָּיבַיָּא. דְּכֵיוָן דְּחָמָא תֶּרַח דְּאַבְרָהָם בְּרֵיהּ אִשְׁתְּזִיב מִגּוֹ נוּרָא, אִתְהַדַּר לְמֶעְבַּד רְעוּתֵיהּ דְּאַבְרָהָם, וּבְגִין כָּךְ ׳וַיֵּצְאוּ אִתָּם׳ תֶּרַח וְלוֹט.
התעוררות אברהם לטהרה - קדמה לציווי לך לך
וּבְשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מַה כָּתוּב? ׳לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן׳ (בראשית יא, לא) - שֶׁרְצוֹנָם הָיָה לָלֶכֶת לְשָׁם. מִכָּאן לָמַדְנוּ, כָּל מִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר לְהִטַּהֵר, מְסַיְּעִים אוֹתוֹ. בֹּא רְאֵה שֶׁכָּךְ הוּא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכָּתוּב ׳לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן׳ מִיָּד - ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ׳ - וְעַד שֶׁהוּא הִתְעוֹרֵר בַּתְּחִלָּה, לֹא כָתוּב ׳לֶךְ לְךָ׳.
בלשון הזוהר
וּבְשַׁעֲתָא דְּנַפְקוּ, מַה כְּתִיב. ׳לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן׳ (בראשית יא, לא) - דִּרְעוּתָא דִּלְהוֹן הֲוָה לְמֵיהַךְ תַּמָּן. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, כָּל מַאן דְּאִתְעַר לְאִתְדַּכָּאָה מְסַיְּיעִין לֵיהּ. תָּא חֲזֵי דְּהָכִי הוּא, דְּכֵיוָן דִּכְתִיב ׳לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן׳ מִיָּד ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ׳ - וְעַד דְּאִיהוּ אִתְעַר בְּקַדְמִיתָא, לָא כְּתִיב ׳לֶךְ לְךָ׳.
עיקרון ההתעוררות מלמטה כתנאי לאור מלמעלה
בֹּא רְאֵה, הַדָּבָר שֶׁלְּמַעְלָה לֹא מִתְעוֹרֵר עַד שֶׁמִּתְעוֹרֵר לְמַטָּה בָּרִאשׁוֹנָה, עַל מַה שֶּׁיִּשְׁרֶה עָלָיו אוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. וְסוֹד הַדָּבָר - הָאוֹר הַשָּׁחֹר אֵינוֹ נֶאֱחָז בָּאוֹר הַלָּבָן עַד שֶׁהִיא מִתְעוֹרֶרֶת בָּרִאשׁוֹנָה. כֵּיוָן שֶׁהִיא מִתְעוֹרֶרֶת בָּרִאשׁוֹנָה, מִיָּד שׁוֹרֶה עָלֶיהָ הָאוֹר הַלָּבָן.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מִלָּה דִלְעֵילָא לָא אִתְעַר עַד דְּאִתְעַר לְתַתָּא בְּקַדְמִיתָא, עַל מַה דְּתִשְׁרֵי הַהִיא דִלְעֵילָא. וְרָזָא דְמִלָּה - נְהוֹרָא אוּכְמָא לָא אִתְאַחִיד בִּנְהוֹרָא חִוָּורָא עַד דְּאִיהִי אִתְעָרִית בְּקַדְמִיתָא. כֵּיוָן דְּאִיהִי אִתְעָרִית בְּקַדְמִיתָא, מִיָּד נְהוֹרָא חִוְּורָא שַׁרְיָא עֲלָהּ.
אזהרת אל דמי לך - קיום האור הלבן בהתעוררות התחתונים
וְעַל זֶה כָּתוּב ׳אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׳ (תהלים פג, ב). כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפָּסֵק הָאוֹר הַלָּבָן מִן הָעוֹלָם לְעוֹלָמִים - וְכֵן ׳הַמַּזְכִּירִים אֶת יהו"ה אַל דֳּמִי לָכֶם׳ (ישעיה סב, ו) - כְּדֵי לְעוֹרֵר לְמַטָּה בְּמַה שֶּׁתִּשְׁרֶה הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַעְלָה. וְכֵן כֵּיוָן שֶׁמֵּעִיר אָדָם הִתְעוֹרְרוּת (טוֹבָה) בָּרִאשׁוֹנָה, אָז מִתְעוֹרֶרֶת הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַעְלָה. בֹּא רְאֵה, כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְגוֹ'׳ - מִיָּד - ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל אַבְרָם וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׳ (תהילים פג, ב). בְּגִין דְּלָא יִתְפְּסַק נְהוֹרָא חִוָּורָא מֵעָלְמָא לְעָלְמִין - וְכֵן, ׳הַמַּזְכִּירִים אֶת יהו"ה אַל דֳּמִי לָכֶם׳ (ישעיהו סב, ו) - בְּגִין לְאַתְעָרָא לְתַתָּא, בְּמָה דְיִשְׁרֵי אִתְעֲרוּתָא דִלְעֵילָא. וְכֵן, כֵּיוָן דְּאִתְעַר בַּר נָשׁ אִתְעֲרוּתָא בְּקַדְמִיתָא, כְּדֵין אִתְעַר אִתְעֲרוּתָא דִלְעֵילָא. תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דִּכְתִיב ׳וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְגוֹ'׳, מִיָּד ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל אַבְרָם וְגוֹ'׳.
׳לך לך׳
שקילת אברהם את כוחות הישוב עד גילוי הכוח הנסתר
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.