׳לך לך׳
שקילת אברהם את כוחות הישוב עד גילוי הכוח הנסתר
לך לך לעצמך - תיקון הדרגה והפרישה מן הרשעים
׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ׳ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, ׳לֶךְ לְךָ׳ - לְעַצְמְךָ,הולך עצמך ב'הליכה שכלית' מן הסברה ומן הדרך שאתה בה (או"י) לְתַקֵּן אֶת עַצְמְךָ,תיקון נשמתך להיות מרכבה לכבוד השכינה כראוי (או"י) (לְהִתְחַזֵּק) לְתַקֵּן אֶת דַּרְגָּתְךָ.היא המדה העליונה, שאינה מתוקנת למטה אלא על ידי תיקון הנשמה האצולה ממנה (או"י) כי האבות הם המרכבה וכל אחד כסא למדתו, והוצרך אברהם לתקן מדתו, שהוא הראשון במרכבה, בסוד 'ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה' (כתם פז) ׳לֶךְ לְךָ׳ - אֵינְךָ (ס"א כדאי) לַעֲמֹד כָּאן בֵּין הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ.זו הליכה גשמית ממש מן המקום (או"י) ואפילו שתלך יחידי, כי טוב לשבת יחידי מהיות בין המון רשעים (כתם פז)
בלשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ׳ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ׳לֶךְ לְךָ׳ - לְגַרְמָךְ, לְאַתְקָנָא גַּרְמָךְ, (לְאִתְתַּקְּפָא) לְאַתְקָנָא דַּרְגָּא דִילָךְ. ׳לֶךְ לְךָ׳ - לֵית אַנְתְּ (ס"א כְּדַאי) לְמֵיקַם הָכָא בֵּין חַיָּיבִין אִלֵּין.
סוד הדבר - חכמת אברהם לשקול כוחות ממוני הישוב
וְסוֹד הַדָּבָר - ׳לֶךְ לְךָ׳, שֶׁהֲרֵי הקב"ה נָתַן לְאַבְרָהָם רוּחַ שֶׁל חָכְמָה,א. כי מי שחפץ בו המלך מעוררו תחילה לחקירות ולעיונים טבעיים, והחכמות סולם לעלות לחכמת האלהות, אבל אין בכח החקירה להשיג אלהות אם לא ינבאהו האל (מורה נבוכים ח"ב פל"ב) ב. היא חכמת הכוכבים, שבה שקל את הארצות במשקלת האצטרולב או הרביע, לדעת בכמה מעלות עומדת כל ארץ (או"י) וְהָיָה יוֹדֵעַ וּמְצָרֵףכצורף המצרף את הכסף מסיגיו, שהיה משליך את החיצונים שנזדמנו לו והולך פנימה, עד שהשיג תחילה את השרים העומדים על העולם בשבעה אקלימים (רא"ג) (צִנּוֹרוֹת) צִדְדֵי יִשּׁוּב הָעוֹלָםארצו ונחלתו של כל גוי וגוי, והיה יודע עד היכן מגיע חלקו (או"י), וְהִסְתַּכֵּל בָּהֶםבישוב התחתון, ויושב היה ומסתכל על ידי משקל האצטרולב עד היכן מגיע כל חלק מן הארץ ברקיע, ומחלק את הרקיע לחלקים כחלקי הארץ (או"י) וְשָׁקַל בְּמִשְׁקָלכדרך ר' חנינא שהיה שוקל אבנים בדרכו, וכל זמן שהיו קלות אמר עדיין לא הגעתי לארץ ישראל (או"ה) וְיָדַע אֶת הַכֹּחוֹת הַמְמֻנִּים עַל צִדְדֵי הַיִּשּׁוּב.הם השרים הממונים ברקיע על אותם חלקים (או"י) כְּשֶׁהִגִּיעַ לְתוֹךְ נְקֻדַּת אֶמְצַע הַיִּשּׁוּב,היא חלק ישוב ארץ ישראל, שהיא טבור העולם (או"י) שָׁקַל בְּמִשְׁקָל וְלֹא הָיָה עוֹלֶה בְיָדוֹ.שביקש לדעת את הרקיע המשמש בארץ ישראל, ולא עלה בידו, משום שהרקיעים שעל ארץ ישראל אינם שולטים בה (או"י) הִתְבּוֹנֵן לָדַעַת אֶת הַכֹּחַ שֶׁמְּמֻנֶּה עָלֶיהָ, וְלֹא יָכֹל לְהִתְדַּבֵּק בִּרְצוֹנוֹ.שהרי אין לארץ ישראל שר אלא הקב"ה בעצמו, כמו שכתוב 'ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד' (או"י) שָׁקַל כַּמָּה פְעָמִים,כי חשב שמפני שלא השיג את מדת הארץ ברקיע לא ישיג את השר השולט בה (או"י) וְרָאָה שֶׁהִנֵּה מִשָּׁם נִשְׁתַּל כָּל הָעוֹלָם.שהיא נקודת המרכז של כל העולם, ובה כלל כל הנמצא (או"י) כאבן השתיה שממנה הושתת העולם (רא"ג) הִתְבּוֹנֵן וְצֵרַף וְשָׁקַל לָדַעַת,וידע שכפי מדת הארץ התחתונה כך מדת השר העליון השולט בה (או"י) וְרָאָה שֶׁהִנֵּה הַכֹּחַ הָעֶלְיוֹן שֶׁעָלֶיהָ אֵין לוֹ שִׁעוּר, עָמֹק וְנִסְתָּר,מפני שהוא סבת הכל, והשגת מהותו נמנעת (או"י) וְאֵינוֹ כְּמוֹ הַצְּדָדִים שֶׁל דַּרְגוֹת הַיִּשּׁוּב.ואת זה השיג בדרך שלילה, שידע שאינו כשרי הישוב, כי לקדושה מעלות טובות רבות על השרים (או"י)
בלשון הזוהר
וְרָזָא דְמִלָּה, ׳לֶךְ לְךָ׳, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לֵיהּ לְאַבְרָהָם רוּחָא דְחָכְמְתָא, וְהֲוָה יָדַע וּמְצָרֵף (צִנּוֹרֵי) סִטְרֵי דְּיִשּׁוּבֵי עָלְמָא, וְאִסְתַּכַּל בְּהוּ וְאַתְקַל בְּתִיקְלָא וְיָדַע חֵילִין דִּי מְמַנָּן עַל סִטְרֵי יִישׁוּבָא. כַּד מָטָא לְגוֹ נְקוּדָה דְּאֶמְצָעִיתָא דְיִשּׁוּבָא, תָּקִיל בְּתִיקְלָא וְלָא הֲוָה סָלִיק בְּיָדֵיהּ. אַשְׁגַּח לְמִנְדַע חֵילָא דִי מְמַנָּא עֲלָהּ וְלָא יָכִיל לְאִתְדַּבְּקָא בִּרְעוּתֵיהּ. תָּקִיל כַּמָּה זִמְנִין וְחָמָא דְּהָא מִתַּמָּן אִשְׁתִּיל כָּל עָלְמָא. אַשְׁגַּח וְצָרַף וְתָקַל לְמִנְדַע וְחָמָא דְּהָא חֵילָא עִלָּאָה דְּעֲלָהּ לֵית לֵיהּ שִׁעוּרָא, עָמִיק וְסָתִים, וְלָאו אִיהוּ כְּגַוְונֵי דְּסִטְרֵי דַּרְגֵּי דְיִשּׁוּבָא.
מקור כל הכוחות הממונים - ומשם יצאו מאור כשדים
הִתְבּוֹנֵן וְשָׁקַל וְיָדַע שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁמֵּהַנְּקֻדָּה הַהִיא אֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל הַיִּשּׁוּב, מִמֶּנָּה נִשְׁתַּל כָּל הָעוֹלָם לְכָל צְדָדָיו. כָּךְ גַּם יָדַע שֶׁהֲרֵי הַכֹּחַ שֶׁשּׁוֹרֶה עָלֶיהָ, מִשָּׁם יָצְאוּ כָּל שְׁאָר הַכֹּחוֹת הַמְמֻנִּים עַל כָּל צִדְדֵי הָעוֹלָם, וְכֻלָּם אֲחוּזִים בּוֹ.כמו שהאלכסונות נאחזים מן הנקודה האמצעית, 'כי גם את זה לעומת זה עשה האלהים' (כתם פז) אָז ׳וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן׳והיו הולכים לבוא לארץ כנען, אולי בהתקרבם אליה יתגלה להם מי הוא המנהיג שלה (רא"ג) (בראשית יא, לא).
בלשון הזוהר
אַשְׁגַּח וְתָקִיל וְיָדַע דְּהָא כְּמָה דְּמֵהַהִיא נְקוּדָה אֶמְצָעִיתָא דְּיִשּׁוּבָא מִנֵּיהּ אִשְׁתִּיל כָּל עָלְמָא לְכָל סִטְרוֹי. הָכִי נָמֵי יָדַע דְּהָא חֵילָא דְּשָׁרֵי עֲלָהּ מִתַּמָּן נָפְקוּ כָּל שְׁאָר חֵילִין דִּמְמַנָּן עַל כָּל סִטְרֵי עָלְמָא, וְכֻלְהוּ בֵּיהּ אֲחִידָן. כְּדֵין, ׳וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן׳ (בראשית יא, לא).
כוח מקום חרן שלא הושג - וישבו שם
עוֹד, הִשְׁגִּיחַ וְשָׁקַל וְצֵרַף לַעֲמֹד עַל בֵּרוּר הַדָּבָר שֶׁל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם,להשיג את מהות המנהיג את הארץ על צד החיוב, שחשב שכשם שהארץ כוללת את כל הארצות והימים, כך השר השולט בה כולל את כל השרים (או"י) וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ, וְלֹא יָכֹל לַעֲמֹד עָלֶיהָ לְהַשִּׂיג. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת כֹּחוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא יָכֹל לַעֲמֹד עָלָיו,ופחד להיכנס לארץ בלי ידיעת הנהגת השר השולט בה (או"י) מִיָּד ׳וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁםחרן מלשון חרון, כי כשנפסקה השגתו נהפכה שמחת החקירה לדאגה ולחרון (כתם פז)׳.
בלשון הזוהר
עוֹד אַשְׁגַּח וְתָקִיל וְצָרִיף לְמֵיקַם עַל בְּרִירָא דְמִלָּה דְּהַהוּא אֲתַר, וְלָא הֲוָה יָדַע וְלָא יָכִיל לְמֵיקַם עֲלָהּ לְאִתְדַּבְּקָא. כֵּיוָן דְּחָמָא תּוּקְפָא דְּהַאי אֲתַר וְלָא יָכִיל לְמֵיקַם עֲלֵיהּ, מִיָּד ׳וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם׳.
צירוף שליטי הכוכבים והמזלות - וכשל בעומק המקום
וכאן שואלמָה הַטַּעַם שֶׁל אַבְרָהָם?מה סבר בתחילה ומה סבר בסוף, שיצא ללכת ארצה כנען מפני שהשיג את מעלת הארץ, ואחר כך נתעכב בחרן (או"י) אֶלָּא שֶׁהוּא הָיָה יוֹדֵעַ וּמְצָרֵף אֶת כָּל אוֹתָם הַשַּׁלִּיטִים מַנְהִיגֵי הָעוֹלָם בְּכָל צִדְדֵי הַיִּשּׁוּב,ושקל את ארץ מולדתו ואת ארץ ישראל, ולא יכול לרדת לעומק המבט השולט בארץ ישראל, מפני שהיא מקום הקדש (או"י) וְהָיָה שׁוֹקֵל וּמְצָרֵף אוֹתָם הַשּׁוֹלְטִים בְּצִדְדֵי הַיִּשּׁוּב מַנְהִיגֵי הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת שֶׁלָּהֶם, מִי הֵם הַחֲזָקִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ.שהיה רואה מעלת האקלימים אלו על אלו, כמעלת השרים הממונים עליהם (או"י) וְהָיָה שׁוֹקֵל אֶת כָּל יִשּׁוּבֵי הָעוֹלָםובא דרך גדולתם זה על זה, כי ארץ ישראל נקודה אמצעית וסביבה הארצות מתפשטות זו מזו, וכן שריהן למעלה זה למעלה מזה, ושר חרן הקרובה לארץ ישראל גבוה משר שנער הרחוקה ממנה, וכוונתו היתה לבוא אל ארץ ישראל הגבוהה מכל הארצות (או"י) (וְלֹא) וְהָיָה עוֹלֶה בְיָדוֹ.שבכל האקלימים השיג, ורק בארץ ישראל לא השיג כלל (או"ה) כְּשֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם הַזֶּההוא שער השמים, סוד הארץ העליונה רָאָה אֶת חֹזֶק הָעֳמָקִיםשלא היה בכח חקירתו להשיג שם דבר, 'כי עמוק עמוק מי ימצאנו' (כתם פז) וְלֹא יָכֹל לַעֲמֹד בּוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הקב"ה אֶת הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ,כי המעלה אינה מתעוררת למעלה עד שמתעוררים תחילה למטה (או"י) מִיָּד הִתְגַּלָּה עָלָיו וְאָמַר לוֹ ׳לֶךְ לְךָ׳, לָדַעַת אוֹתְךָ וּלְתַקֵּן עַצְמְךָ.לדעת שורש נשמתך מאיזה מקום נחצבה, שאם לא ידע זאת אינו יכול להתקן (או"ה) ׳מֵאַרְצְךָ׳ - מֵאוֹתוֹ הַצַּד שֶׁל הַיִּשּׁוּב שֶׁהָיִיתָ נִדְבָּק בּוֹ.שאתה מתחכם בענין הישוב ובטבעו, וקראו ארצך בערך דבקותך בו על דרך הטבע (או"י) ׳וּמִמּוֹלַדְתְּךָ׳ - מֵאוֹתָהּ הַחָכְמָהחכמת המולד והמזל, ואין זה שיש מזל לישראל, אלא הכל כפי גזרת חכמתו יתברך (או"י) שֶׁאַתָּה מִתְבּוֹנֵן וְשׁוֹקֵל אֶת תּוֹלַדְתְּךָהיא חכמת האצטגנינות, לדעת את השעות והרגעים המחייבים את המולד לטוב או להפכו (כתם פז) וְהָרֶגַע וְהַשָּׁעָה וְהַזְּמַן שֶׁנּוֹלַדְתָּ בּוֹ, וּבְאוֹתוֹ הַכּוֹכָב וּבְאוֹתוֹ הַמַּזָּל.ועל זה אמרו שאמר לו הקב"ה לאברהם, צא מאצטגנינות שלך, שאין מזל לישראל (שבת קנו.) ׳וּמִבֵּית אָבִיךָ׳ - שֶׁלֹּא תַשְׁגִּיחַ בְּבֵית אָבִיךָ.א. כי על פי חזיון הכוכבים דנים את האדם בשלשה דרכים, מצד ארצו, מצד מולד עצמו ומצד מולד משפחתו, שאין מולד בן מלך כמולד הדיוט אף שנולדו ברגע אחד, וכנגדם אמר מארצך וממולדתך ומבית אביך (או"י) ב. שלא תשים לב לשורש המשפחה (כתם פז) וְאִם יֵשׁ לְךָ שֹׁרֶשׁ לְהַצְלִיחַ בָּעוֹלָם ׳מִבֵּית אָבִיךָ׳,כי השורש האמיתי הוא ממך והלאה, להצליח יותר ויותר מבית אביך (כתם פז) מִשּׁוּם כָּךְ ׳לֶךְ לְךָ׳ מֵהַחָכְמָה הַזּוֹ וּמֵהַהַשְׁגָּחָה הַזּוֹ.
בלשון הזוהר
מַאי טַעְמָא דְאַבְרָהָם. אֶלָּא דְּאִיהוּ הֲוָה יָדַע וְצָרִיף בְּכָל אִנּוּן שָׁלְטָנִין מְדַבְּרֵי עָלְמָא בְּכָל סִטְרוֹ דְיִשּׁוּבָא, וְהֲוָה תָּקִיל וְצָרִיף אִנּוּן דְּשָׁלְטִין בְּסִטְרֵי דְיִשּׁוּבָא מְדַבְּרֵי כֹּכְבַיָא וּמַזָּלֵיהוֹן, מַאן אִנּוּן תַּקִּיפִין אִלֵּין עַל אִלֵּין. וְהֲוָה תָּקִיל כָּל יִשּׁוּבֵי דְעָלְמָא (וְלָא) וְהֲוָה סָלִיק בִּידוֹי. כַּד מָטָא לְהַאי אֲתַר חָמָא תַּקִּיפוּ דְּעֲמִיקִין וְלָא יָכִיל לְמֵיקַם בֵּיהּ. כֵּיוָן דְּחָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְעֲרוּתָא דִילֵיהּ וְתִיאוּבְתָּא דִילֵיהּ, מִיָּד אִתְגְּלֵי עֲלֵיהּ וְאָמַר לֵיהּ ׳לֶךְ לְךָ׳, לְמִנְדַע לָךְ וּלְאַתְקָנָא גַּרְמָךְ. ׳מֵאַרְצְךָ׳ - מֵהַהוּא סִטְרָא דְיִשּׁוּבָא דְּהֲוֵית מִתְדַּבַּק בֵּיהּ. ׳וּמִמּוֹלַדְתְּךָ׳ - מֵהַהוּא חָכְמָה דְּאַתְּ מַשְׁגַּח וְתָקִיל תּוֹלְדָתָּא דִילָךְ וְרִגְעָא וְשַׁעֲתָא וְזִמְנָא דְּאִתְיְלִידַת בֵּיהּ, וּבְהַהוּא כּוֹכָבָא וּבְהַהוּא מַזָּלָא. ׳וּמִבֵּית אָבִיךָ׳ - דְּלָא תַשְׁגַּח בְּבֵיתָא דְּאֲבוּךְ. וְאִי אִית לָךְ שָׁרְשָׁא לְאַצְלָחָא בְּעָלְמָא מִבֵּיתָא דְּאֲבוּךְ, בְּגִין כָּךְ ׳לֶךְ לְךָ׳ מֵחָכְמָה דָּא וּמֵאַשְׁגָּחוּתָא דָּא.
אל הארץ אשר אראך - עומק הארץ שלא הושג עדיין
בֹּא רְאֵה שֶׁכָּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי יָצְאוּ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְהָיוּ בְחָרָן, לָמָּה יֹאמַר לוֹ ׳לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ׳ (בראשית יב, א)? אֶלָּא עִקַּר הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר.שהרמז להוציאו מאצטגנינותו ומחקירתו (כתם פז) ׳אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ׳שם אתגלה לך (או"י). ׳אַרְאֶךָּ׳ - מַה שֶּׁלֹּא יָכֹלְתָּ לַעֲמֹד עָלָיו,שאינו נכנס בחקירה האנושית וְלֹא יָכֹלְתָּ לָדַעַת אֶת כֹּחַ הָאָרֶץ הַהִיא שֶׁהוּא עָמֹק וְנִסְתָּר.ש'לא ידע אנוש ערכה' (כתם פז)
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, דְּהָכִי הוּא, דְּהָא נָפְקוּ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְהֲווּ בְּחָרָן, אַמַּאי יֵימָא לֵיהּ ׳לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ׳ (בראשית יב, א). אֶלָּא עִקְּרָא דְמִלְּתָא כְּמָה דְּאִתְּמָר. ׳אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ׳. ׳אַרְאֶךָּ׳ - מַה דְּלָא יְכִילַת לְמֵיקַם עֲלֵיהּ וְלָא יְכִילַת לְמִנְדַע חֵילָא דְּהַהִיא אַרְעָא דְּאִיהוּ עָמִיק וְסָתִים.
׳ואעשך לגוי גדול׳
ארבע הברכות וכסא ארבעת העמודים באברהם
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.