ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 35: אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם › פיסקה 63 (צו ע"ב)

אברהם לפני המילה נופל - אחריה עומד בלי פחד

לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 63 · דף צו ע"ב

לשון הזוהר

כַּד אֲתָא סִדֵּר מִלִּין קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, וְדָחִיל לְמֵימַר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. יוֹמָא חַד הֲוָה (קאים) קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי דִכְתִיב ׳וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר׳ ׳אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ׳. מַשְׁמַע דְּעַד דְּלָא אִתְגְּזַר הֲוָה נְפִיל עַל אַנְפּוֹי וּמַלִּיל עִמֵּיהּ. בָּתַר דְּאִתְגְּזַר קָאִים בְּקִיּוּמֵיהּ וְלָא דָּחִיל. ׳אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ׳ - דְּאַשְׁכַּח גַּרְמֵיהּ גָּזִיר.

תרגום

כַּאֲשֶׁר בָּא, סִדֵּר הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי אֶלְעָזָר, וּפָחַד לוֹמַר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. יוֹם אֶחָד הָיָה לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר׳ ׳אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ׳ (בראשית יז, ד)? מַשְׁמָע שֶׁעַד שֶׁלֹּא נִמּוֹל, הָיָה נוֹפֵל עַל פָּנָיו וּמְדַבֵּר עִמּוֹ. אַחַר שֶׁנִּמּוֹל, עָמַד בְּקִיּוּמוֹ וְלֹא פָחַד. ׳אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ׳ - שֶׁמָּצָא אֶת עַצְמוֹ מָהוּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כד אתא סדר מלין קמיה דרבי אלעזר, ודחיל למימר לרבי שמעון. יומא חד הוה (קאים) קמיה דרבי שמעון. ואמר רבי שמעון מאי דכתיב ׳ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר׳ ׳אני הנה בריתי אתך׳. משמע דעד דלא אתגזר הוה נפיל על אנפוי ומליל עמיה. בתר דאתגזר קאים בקיומיה ולא דחיל. ׳אני הנה בריתי אתך׳ - דאשכח גרמיה גזיר.

התרגום: כאשר בא, סדר הדברים לפני רבי אלעזר, ופחד לומר לרבי שמעון. יום אחד היה לפני רבי שמעון, ואמר רבי שמעון, מהו שכתוב ׳ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר׳ ׳אני הנה בריתי אתך׳ (בראשית יז, ד)? משמע שעד שלא נמול, היה נופל על פניו ומדבר עמו. אחר שנמול, עמד בקיומו ולא פחד. ׳אני הנה בריתי אתך׳ - שמצא את עצמו מהול.

מן המפרשים

אור החמה: דאשכח גרמיה גזיר. תימה א"כ לא נמול ע"י עצמו א"כ מה שכרו ועוד א"כ לא נמול ע"י במה קביל המצוה וי"ל שהראהו הב"ה בעצמו איך יהיה ענין המילה וכמה ימול ואשכח גרמיה גזיר אמנם אח"כ מל עצמו שזה לא היה אלא להראותו לבד ללמדו. אמה ליה…

הסולם: כד אתא וכו': כשבא למקומו, סידר הדברים לפני ר' אלעזר. והיה מתירא לומר אותם לפני ר"ש. שלא יענישם על גילוי הסודות, יום אחד היה לפני ר"ש, ואר"ש, מה זה שכתוב, ויפול אברהם על פניו וידבר וגו', משמע, שכל עוד שלא נמול היה נופל על פניו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: