יעקב משלים אברהם ויצחק - ישראל אשר בך אתפאר
לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 55 · דף צו ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ יִצְחָק דִּינָא קַשְׁיָא נָפַק לְאַחֲדָא לְחוּלָקֵיהּ, וּלְאוֹלָדָא וְחֶסֶד אִקְרֵי, וְעַל דָּא יַעֲקֹב אַשְׁלִים כֹּלָּא מֵהַאי סִטְרָא וּמֵהַאי סִטְרָא, מִסִּטְרָא דְּאֲחִידוּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק לְחוּלָקֵיהוֹן לְעֵילָא הוּא שְׁלֵימוּתָא. מִסִּטְרָא דְּאִתְיְהִיב לְהוּ לְאוֹלָדָא מִתַּתָּא לְעֵילָא הוּא שְׁלֵמוּתָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאַר׳ (ישעיהו מט, ג). בֵּיהּ אִתְאֲחִידוּ גְּוָונִין מֵעֵילָא וּמִתַּתָּא. וְעַל דָּא כְּתִיב הָכָא שִׁירָה דִּכְתִיב, ׳אָשִׁירָה נָא לִידִידִי׳ (ישעיהו ה, א). שִׁירָה וַדַּאי, דְּהָא אִקְרֵי לְאוֹלָדָא דְּכַר, דְּהָא אִקְרֵי יְדִיד עַד לָא יִפּוּק לְעָלְמָא. וְאִית דְּאָמְרֵי (דא) ׳אָשִׁירָה נָא לִידִידִי׳ דָּא אַבְרָהָם כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳מַה לִּידִידִי בְּבֵיתִי׳ (ירמיהו יא, טו). וְאַבְרָהָם יָרִית יְרוּתָא דְּאַחְסָנַת חוּלָקָא דָא, אֲבָל (על) מַה דְּאֲמִינָא דְּדָא יִצְחָק הָכִי הוּא. ׳שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ׳. דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִקְרֵי דּוֹדִי דִּכְתִיב, ׳דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם׳ (שיר השירים ה, י). יְדִידִי, אָחִיד בְּדוֹדִי דְּכַר וּמִנֵּיהּ אִתְנְטַע כֶּרֶם, דִּכְתִיב ׳כֶּרְם הָיָה לִידִידִי׳.
תרגום
וּמִשּׁוּם כָּךְ יִצְחָק, הַדִּין הַקָּשֶׁה, יָצָא לֶאֱחֹז לְחֶלְקוֹ וּלְהוֹלִיד, וְנִקְרָא חֶסֶד, ׳וְעַל כֵּן׳ יַעֲקֹב הִשְׁלִים הַכֹּל מֵהַצַּד הַזֶּה וּמֵהַצַּד הַזֶּה. מִצַּד הָאֲחִיזָה אַבְרָהָם וְיִצְחָק לְחֶלְקָם לְמַעְלָה הִיא הַשְּׁלֵמוּת. מֵהַצַּד שֶׁנִּתַּן לָהֶם לְהוֹלִיד מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה הִיא שְׁלֵמוּת. ׳וְעַל כֵּן׳ כָּתוּב ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיה מט, ג) - בּוֹ נֶאֶחְזוּ הַגְּוָנִים מִמַּעְלָה וּמִמַּטָּה. ׳וְעַל כֵּן׳ כָּתוּב כָּאן שִׁירָה, שֶׁכָּתוּב ׳אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי׳ (שם ה, א) - שִׁירָה וַדַּאי. שֶׁזֶּה נִקְרָא לְהוֹלִיד זָכָר, שֶׁהֲרֵי נִקְרָא יָדִיד טֶרֶם שֶׁיָּבֹא לָעוֹלָם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, (זֶה) ׳אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי׳ - זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר ׳מַה לִּידִידִי בְּבֵיתִי׳ (ירמיה יא, טו) - וְאַבְרָהָם יָרַשׁ יְרֻשָּׁה שֶׁל נַחֲלַת הַחֵלֶק הַזֶּה. אֲבָל (עַל) מַה שֶּׁאָמַרְנוּ שֶׁזֶּה יִצְחָק - כָּךְ זֶה. ׳שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ׳ - זֶה הקב"ה שֶׁנִּקְרָא דוֹדִי, שֶׁכָּתוּב (שִׁיר ה) ׳דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם׳. יְדִידִי - אוֹחֵז בְּדוֹדִי, זָכָר, וּמִמֶּנּוּ נִטַּע כֶּרֵם, שֶׁכָּתוּב ׳כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין כך יצחק דינא קשיא נפק לאחדא לחולקיה, ולאולדא וחסד אקרי, ועל דא יעקב אשלים כלא מהאי סטרא ומהאי סטרא, מסטרא דאחידו אברהם ויצחק לחולקיהון לעילא הוא שלימותא. מסטרא דאתיהיב להו לאולדא מתתא לעילא הוא שלמותא. ועל דא כתיב, ׳ישראל אשר בך אתפאר׳ (ישעיהו מט, ג). ביה אתאחידו גוונין מעילא ומתתא. ועל דא כתיב הכא שירה דכתיב, ׳אשירה נא לידידי׳ (ישעיהו ה, א). שירה ודאי, דהא אקרי לאולדא דכר, דהא אקרי ידיד עד לא יפוק לעלמא. ואית דאמרי (דא) ׳אשירה נא לידידי׳ דא אברהם כמא דאת אמר, ׳מה לידידי בביתי׳ (ירמיהו יא, טו). ואברהם ירית ירותא דאחסנת חולקא דא, אבל (על) מה דאמינא דדא יצחק הכי הוא. ׳שירת דודי לכרמו׳. דא קודשא בריך הוא דאקרי דודי דכתיב, ׳דודי צח ואדום׳ (שיר השירים ה, י). ידידי, אחיד בדודי דכר ומניה אתנטע כרם, דכתיב ׳כרם היה לידידי׳.
התרגום: ומשום כך יצחק, הדין הקשה, יצא לאחז לחלקו ולהוליד, ונקרא חסד, ׳ועל כן׳ יעקב השלים הכל מהצד הזה ומהצד הזה. מצד האחיזה אברהם ויצחק לחלקם למעלה היא השלמות. מהצד שנתן להם להוליד מלמטה למעלה היא שלמות. ׳ועל כן׳ כתוב ׳ישראל אשר בך אתפאר׳ (ישעיה מט, ג) - בו נאחזו הגונים ממעלה וממטה. ׳ועל כן׳ כתוב כאן שירה, שכתוב ׳אשירה נא לידידי׳ (שם ה, א) - שירה ודאי. שזה נקרא להוליד זכר, שהרי נקרא ידיד טרם שיבא לעולם. ויש אומרים, (זה) ׳אשירה נא לידידי׳ - זה אברהם, שנאמר ׳מה לידידי בביתי׳ (ירמיה יא, טו) - ואברהם ירש ירשה של נחלת החלק הזה. אבל (על) מה שאמרנו שזה יצחק - כך זה. ׳שירת דודי לכרמו׳ - זה הקב"ה שנקרא דודי, שכתוב (שיר ה) ׳דודי צח ואדום׳. ידידי - אוחז בדודי, זכר, וממנו נטע כרם, שכתוב ׳כרם היה לידידי׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: ואיקרי ידיד עד לא יפוק לעלמא הרמ"ז כתב וז"ל המד"ל ז"ל תמה דמנ"ל הא וכתב דנראה דהיינו דקאמר אמאי ידידי כי אין לזה ראיה אלא מסברא. ונל"עד דאיקרי ידיד בברכת המילה אשר קדש ידיד מבטן והיינו דקאמר ידיד עד לא יפוק לעלמא והיינו ידיד…
אור החמה: ובגין כך יצחק וגו' ולאולדה חסד אקרי היינו יסוד כנז' באדרא. ואו' מהאי סטרא ומהאי סטרא כי אברהם מרכבה לחסד ויצחק לגבורה יעקב ת"ת. ולאולדא מתתא לעילא הוא שלימותא כי אברהם במלכות יצחק ביסוד יעקב בת"ת נמצא מכל צד יעקב בת"ת ומכל צד…
מהרח"ו: לידידי דא אברהם כמה דאת אמר מה לידידי בביתי וגו'. נודע משז"ל על פסוק ההוא, שנאמר בעת החורבן כי ראה השי"ת את אברהם בוכה בבית המקדש ושאל לו ' מה לידידי ' וגו' ( מנחות נג: ) :
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: