ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 35: אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם › פיסקה 51 (צו ע"א)

קושיות בשירת ישעיה על הכרם - שירה במקום תוכחה

לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 51 · דף צו ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח רַבִּי אַבָּא וְאָמַר ׳אָשִׁירָה נָא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ וְגו'׳ (ישעיהו ה, א). ׳וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וְגו'׳. הַנִּי קְרָאֵי אִית לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוּ. אַמַּאי כְּתִיב שִׁירָה, תּוֹכָחָה מִבָּעֵי לֵיהּ. לִידִידִי, לְדוֹדִי מִבָּעֵי לֵיהּ. כְּמָה דִּכְתִיב ׳שִׁירַת דּוֹדִי׳. ׳כֶּרְם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן׳. אִסְתַּכַּלְנָא בְּכָל אוֹרַיְיתָא וְלָא אַשְׁכַּחְנָא אַתְרָא דְאִקְרֵי קֶרֶן שָׁמֶן. אֶלָּא הַנִּי קְרָאֵי הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָיא בְּכַמָּה גְוָונִין וְכֻלְהוּ שַׁפִּיר וְהָכִי הוּא, אֲבָל ׳אָשִׁירָה נָא לִידִידִי׳, דָּא יִצְחָק דְּהֲוָה יְדִיד, וְאִקְרֵי יְדִיד עַד לָא יִפּוּק לְעָלְמָא. אַמַּאי יְדִיד, דְּתָנִינָן רְחִימוּ סַגֵּי הֲוָה לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּיהּ דְּלָא אִתְעֲבִיד עַד דְּלָא אִתְגְּזַר אַבְרָהָם אֲבוּהָ וְאִקְרֵי שְׁלִים וְאִתּוֹסַף לֵיהּ ה"א לְאַשְׁלָמוּתָא. וְכֵן לְשָׂרָה הַאי ה"א אִתְיְהִיבַת לָהּ.

תרגום

פָּתַח רַבִּי אַבָּא וְאָמַר, ׳אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ וְגוֹ' וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וְגוֹ'׳ (ישעיה ה, א). בַּפְּסוּקִים הַלָּלוּ יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, לָמָּה כָּתוּב שִׁירָה? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת תּוֹכָחָה! לִידִידִי? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת לְדוֹדִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שִׁירַת דּוֹדִי. ׳כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן׳? הִסְתַּכַּלְתִּי בְּכָל הַתּוֹרָה וְלֹא מָצָאתִי מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא בֶּן שָׁמֶן. אֶלָּא אֶת הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ בֵּאֲרוּ הַחֲבֵרִים בְּכַמָּה צוּרוֹת, וְהַכֹּל יָפֶה וְכָךְ זֶה. אֲבָל ׳אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי׳ - זֶה יִצְחָק, שֶׁהָיָה יָדִיד, וְנִקְרָא יָדִיד טֶרֶם שֶׁיָּצָא לָעוֹלָם. לָמָּה יָדִיד? שֶׁשָּׁנִינוּ, אַהֲבָה רַבָּה הָיְתָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹ שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה טֶרֶם שֶׁנִּמּוֹל אַבְרָהָם אָבִיו, וְנִקְרָא שָׁלֵם, וְנוֹסְפָה לוֹ הֵ"א לְהַשְׁלִימוֹ, וְכֵן לְשָׂרָה הֲרֵי נִתְּנָה לָהּ הֵ"א הַ אֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח רבי אבא ואמר ׳אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו וגו'׳ (ישעיהו ה, א). ׳ויעזקהו ויסקלהו וגו'׳. הני קראי אית לאסתכלא בהו. אמאי כתיב שירה, תוכחה מבעי ליה. לידידי, לדודי מבעי ליה. כמה דכתיב ׳שירת דודי׳. ׳כרם היה לידידי בקרן בן שמן׳. אסתכלנא בכל אורייתא ולא אשכחנא אתרא דאקרי קרן שמן. אלא הני קראי הא אוקמוה חברייא בכמה גוונין וכלהו שפיר והכי הוא, אבל ׳אשירה נא לידידי׳, דא יצחק דהוה ידיד, ואקרי ידיד עד לא יפוק לעלמא. אמאי ידיד, דתנינן רחימו סגי הוה ליה לקודשא בריך הוא ביה דלא אתעביד עד דלא אתגזר אברהם אבוה ואקרי שלים ואתוסף ליה ה"א לאשלמותא. וכן לשרה האי ה"א אתיהיבת לה.

התרגום: פתח רבי אבא ואמר, ׳אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו וגו' ויעזקהו ויסקלהו וגו'׳ (ישעיה ה, א). בפסוקים הללו יש להתבונן, למה כתוב שירה? היה צריך להיות תוכחה! לידידי? היה צריך להיות לדודי, כמו שכתוב שירת דודי. ׳כרם היה לידידי בקרן בן שמן׳? הסתכלתי בכל התורה ולא מצאתי מקום שנקרא בן שמן. אלא את הפסוקים הללו בארו החברים בכמה צורות, והכל יפה וכך זה. אבל ׳אשירה נא לידידי׳ - זה יצחק, שהיה ידיד, ונקרא ידיד טרם שיצא לעולם. למה ידיד? ששנינו, אהבה רבה היתה לקדוש ברוך הוא בו שלא נעשה טרם שנמול אברהם אביו, ונקרא שלם, ונוספה לו ה"א להשלימו, וכן לשרה הרי נתנה לה ה"א ה את.

מן המפרשים

כתם פז: רבי אבא פתח ואמר אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו . יחתום גם הוא בסוד הברית ובכן חתמו דברי הדרשה במעמד ההוא הני קראי אית לאסתכלא בהו אמאי כתיב שירה תוכחה מבעי ליה כי דברי קנטורין הם שכן כתיב לבסוף ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני…

אור החמה: אמאי כתיב שירה תוכחה מבעי ליה. פי' שהם דברי תוכחה ליש' כדמוכחי קראי. ואו' לדודי מבעי ליה פי' אחר שדודי וידידי א' דודי יותר קל אל המבטא ועוד הכינויים לא ימצאו במלת ידיד אלא במלת דוד דודי צח ואדום מה דודך וגו' מהרמ"ק זלה"ה:

רמ"א: לידידי לידידי כו' שירה ודאי. כי השיר הוא מצד שמאל מדת יצחק, והוא (שירה) ( שיר ה' ) :

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: