׳ושריך בבקר יאכלו׳ - זמני הרוגז בעולם עקב מלך הנער
לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 49 · דף צה ע"ב
לשון הזוהר
׳וְשָׂרַיִךָ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ׳ וְלָא בְּכוּלֵי יוֹמָא. בַּבֹּקֶר וְלָא בְּזִמְנָא אָחֳרָא דְיוֹמָא. דְּתַנְיָא בְּשַׁעֲתָא דְּחַמָּה זוֹרַחַת וְאַתְיָין וְסָגְדִין לֵיהּ לְשִׁמְשָׁא רוּגְזָא תָּלֵי בְּעָלְמָא, בְּשַׁעֲתָא דְּמִנְחָה רוּגְזָא תַּלְיָיא בְּעָלְמָא. מַאן גָּרִים הַאי, מִשּׁוּם דְּמַלְכֵּךְ נַעַר הַהוּא דְּאִקְרֵי נַעַר.
תרגום
׳וְשָׂרַיִךָ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ׳ - וְלֹא בְּכָל הַיּוֹם. בַּבֹּקֶר - וְלֹא בִּזְמַן אַחֵר שֶׁל הַיּוֹם. שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת וּבָאִים וְסוֹגְדִים לַשֶּׁמֶשׁ, הָרֹגֶז תָּלוּי בָּעוֹלָם. בִּשְׁעַת הַמִּנְחָה הָרֹגֶז תָּלוּי בָּעוֹלָם. מִי גָרַם אֶת זֶה? מִשּׁוּם ׳שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר׳, הַהוּא שֶׁנִּקְרָא נַעַר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ושריך בבקר יאכלו׳ ולא בכולי יומא. בבקר ולא בזמנא אחרא דיומא. דתניא בשעתא דחמה זורחת ואתיין וסגדין ליה לשמשא רוגזא תלי בעלמא, בשעתא דמנחה רוגזא תלייא בעלמא. מאן גרים האי, משום דמלכך נער ההוא דאקרי נער.
התרגום: ׳ושריך בבקר יאכלו׳ - ולא בכל היום. בבקר - ולא בזמן אחר של היום. ששנינו, בשעה שהחמה זורחת ובאים וסוגדים לשמש, הרגז תלוי בעולם. בשעת המנחה הרגז תלוי בעולם. מי גרם את זה? משום ׳שמלכך נער׳, ההוא שנקרא נער.
מן המפרשים
כתם פז: דתניא בשעתא דחמה זורחת ואתיין וסגדין ליה לשמשא לזה השמש הגשמי לא לשמש ומגן יי' צבאות רוגזא תלי בעלמא ואפילו באותה שעה שהיא שעת השפעה שהיא שעת הבקר לא יושפעו אלא בכעס וזהו ושריך בבקר יאכלו וכן בשעת המנחה שהשמש בחצי השמים והם…
הסולם: ושריך בבקר יאכלו: ולא בשאר שעות היום. כי בבוקר, משמע ולא בזמן אחר שביום. כי למדנו, בשעה שהחמה זורחת ובני העולם משתחוים אל השמש, הנה כעס תלוי אז בעולם. וכן בשעת המנחה תלוי כעס בעולם, שאז זמן הדין, (כנ"ל ב"א דף ק"ל ד"ה תנינא…