ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 35: אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם › פיסקה 48 (צה ע"ב)

׳שמלכך נער׳ - ישראל בגלות יונקים מרשות אחרת

לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 48 · דף צה ע"ב

לשון הזוהר

׳אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכָּךְ נַעַר׳ - הַאי אֶרֶץ דִּלְתַתָּא, דְּתַנְיָא כָּל שְׁאָר אַרְעֵי דִּשְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אִתְיְהִיבוּ לְרַבְרְבִין תְּרֵיסִין דִּמְמַנָּן עֲלַיְיהוּ, וְעֵילָא מִכֻּלְהוּ הַהוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ ׳נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי׳ (תהילים לז, כה). וְתָאנָא הַאי קְרָא שָׂרוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲמָרוֹ. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נַעַר׳. וַוי לְעָלְמָא דְּמִסִּטְרָא דָא יָנְקָא, וְכַד יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא יַנְקִין כְּמַאן דְּיַנִּיק מֵרְשׁוּתָא אָחֳרָא.

תרגום

׳אֵי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר׳ (קהלת י, טז) - זוֹ הָאָרֶץ שֶׁלְּמַטָּה. שֶׁלָּמַדְנוּ, כָּל שְׁאָר אַרְצוֹת שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, נִתְּנוּ לִגְדוֹלִים מָגִנִּים שֶׁמְּמֻנִּים עֲלֵיהֶם. וּמֵעַל לְכֻלָּם הַהוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי׳ (תהלים לז, כה) - וְלָמַדְנוּ, הַפָּסוּק הַזֶּה אָמַר אוֹתוֹ שָׂרוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְעַל כֵּן כָּתוּב ׳אֵי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר׳ - אוֹי לָעוֹלָם שֶׁיּוֹנֵק מֵהַצַּד הַזֶּה. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, יוֹנְקִים כְּמִי שֶׁיּוֹנֵק מֵרָשׁוּת אַחֶרֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳אי לך ארץ שמלכך נער׳ - האי ארץ דלתתא, דתניא כל שאר ארעי דשאר עמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות אתיהיבו לרברבין תריסין דממנן עלייהו, ועילא מכלהו ההוא דכתיב ביה ׳נער הייתי גם זקנתי׳ (תהילים לז, כה). ותאנא האי קרא שרו של עולם אמרו. ועל דא כתיב ׳אי לך ארץ שמלכך נער׳. ווי לעלמא דמסטרא דא ינקא, וכד ישראל בגלותא ינקין כמאן דיניק מרשותא אחרא.

התרגום: ׳אי לך ארץ שמלכך נער׳ (קהלת י, טז) - זו הארץ שלמטה. שלמדנו, כל שאר ארצות שאר העמים עובדי עבודה זרה, נתנו לגדולים מגנים שממנים עליהם. ומעל לכלם ההוא שכתוב בו ׳נער הייתי גם זקנתי׳ (תהלים לז, כה) - ולמדנו, הפסוק הזה אמר אותו שרו של עולם, ועל כן כתוב ׳אי לך ארץ שמלכך נער׳ - אוי לעולם שיונק מהצד הזה. וכשישראל בגלות, יונקים כמי שיונק מרשות אחרת.

מן המפרשים

כתם פז: אי לך ארץ שמלכך נער האי דלתתא כלומר הארץ התחתונה הלזו הנשמה עולם הכלה והנפסד עליה אמר אי לך ארץ לפי שמלכה נער כמו שיבאר בהדיא דתניא כל שאר ארצות דשאר עמין אתיהיבו לרברבין אשר חלק יי' להם כל אקלים ואקלים ממונה לשר ידוע.

אור יקר: אי לך ארץ לא קאי החם ואפי׳ לארץ ישראל כדפי׳.

הסולם: אי לך ארץ שמלכך נער: היינו ארץ הזו שלמטה, היינו הנוקבא שבבריאה אשת מטטרו"ן (כנ"ל בראשית א' דף רכ"ט ד"ה ובג"ד ע"ש) כי למדנו, כל שאר ארצות של שאר העמים עובדי כוכבים ומזלות, ניתנו לשרים ממונים עליהם, ועליון על כולם הוא אותו שכתוב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: