ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 35: אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם › פיסקה 47 (צה ע"ב)

חיבור יוד בה - סוד בן חורים ואכילת השרים בשמחה

לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 47 · דף צה ע"ב

לשון הזוהר

אֶלָּא בְּמַתְנִיתָּא סְתִימָאָה דִילָן תָּנִינָא. כַּד מִתְחַבְּרָן יוּ"ד בְּה' כְּדֵין כְּתִיב, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י). וְלָא תֵימָא כַּד מִתְחַבְּרָן, אֶלָּא מִתְחַבְּרָן וַדַּאי. וּבְגִין כָּךְ בֶּן חוֹרִין כְּתִיב, וְעַל דָּא ׳אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן׳ חוֹרִין, ׳וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ׳ בְּחֶדְוָותָא בִּשְׁלִימוּ בְּרַעֲוָא.

תרגום

אֶלָּא בְּמִשְׁנָתֵנוּ הַסְּתוּמָה לָמַדְנוּ, כְּשֶׁמִּתְחַבְּרוֹת יוֹ"ד בְּה', אָז כָּתוּב ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ - וְאַל תֹּאמַר כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים, אֶלָּא וַדַּאי מִתְחַבְּרִים, וּמִשּׁוּם - כָּךְ כָּתוּב ׳בֶּן חוֹרִים׳. וְעַל כֵּן ׳אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים, וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ׳ - בְּשִׂמְחָה, בִּשְׁלֵמוּת וּבְרָצוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא במתניתא סתימאה דילן תנינא. כד מתחברן יו"ד בה' כדין כתיב, ׳ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן׳ (בראשית ב, י). ולא תימא כד מתחברן, אלא מתחברן ודאי. ובגין כך בן חורין כתיב, ועל דא ׳אשריך ארץ שמלכך בן׳ חורין, ׳ושריך בעת יאכלו׳ בחדוותא בשלימו ברעוא.

התרגום: אלא במשנתנו הסתומה למדנו, כשמתחברות יו"ד בה', אז כתוב ׳ונהר יצא מעדן להשקות את הגן׳ - ואל תאמר כשמתחברים, אלא ודאי מתחברים, ומשום - כך כתוב ׳בן חורים׳. ועל כן ׳אשריך ארץ שמלכך בן חורים, ושריך בעת יאכלו׳ - בשמחה, בשלמות וברצון.

מן המפרשים

כתם פז: ושריך בעת יאכלו בחדוותא בשלימו ברעוא כלומר בעת הראוי עת רצון וזה יורה מלת בעת בקמ"ץ שאלו כתב בעת בשב"א בכל עת מהעתים ואין כל העתים שוים והרמז שהשרים והשלטונין שלה יזונו ויתרוו בעת הראוי עת הרצו"ן והשמחה והשלימות.

אור החמה: גיליון מהו אל שדי ההוא דברכאן נפקן מיניה. פי' היסוד נק' שדי והיינו דקאמר דברכאן נפקאן מיניה שכל הברכות אליו נאספים וממנו הם נמשכים והיינו דקאמר הוא דשליט וכן בויקרא י"א ב' בביאור תשיעאה שד"י ע"ש. ברעותא מצד הכתר הנק' רצון:…

אור יקר: וז״ש ונהר יוצא מעדן, ולא אמר יצא ואמר יוצא וגם לא סתם הענין באומרו ונהר.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: