ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 35: אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם › פיסקה 44 (צה ע"ב)

׳אל שדי׳ שולט בכתרים - הנימול צדיק ויורש ארץ

לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 44 · דף צה ע"ב

לשון הזוהר

מַהוּ אֵל שַׁדַּי. הַהוּא דְּבִרְכָאן נָפְקָן מִנֵּיהּ, הוּא דְּשַׁלִּיט עַל כִּתְרִין תַּתָּאִין, וְכֹלָּא מִדַּחַלְתֵּיהּ דָּחֲלִין וּמִזְדַּעְזְעִין, בְגִין כָּךְ מַאן דְּאִתְגְּזַר, כָּל אִנּוּן דְּלָא קַדִּישִׁין אִתְרַחֲקָן מִנֵּיהּ וְלָא שָׁלְטִין בֵּיהּ. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּלָא נָחִית לַגֵּיהִנֹּם דִּכְתִיב, ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים וְגו'׳ (ישעיהו ס, כא). (כל אנון (צג א) דאתגזרו אקרון צדיקים, ובגין כך ׳לעולם ירשו ארץ׳, דלא ירית האי ארץ אלא ההוא דאקרי צדיק, אוף הכי ׳ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ וגו'׳) אָמַר רַבִּי אַבָּא זַכָּאִין אַתּוּן בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי, זַכָּאָה חוּלָקִי דְּאָתֵינָא לְמִשְׁמַע מִלִּין אִלֵּין מִפּוּמֵיכוֹן, כֻּלְכוּ קַדִּישִׁין, כֻּלְכוּ בְּנֵי אֱלָהָא קַדִּישָׁא, עֲלַיְיכוּ כְּתִיב, ׳זֶה יֹאמַר לַיהו"ה אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְּשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהו"ה וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה׳ (ישעיה מה, ה). כָּל חַד מִנְּכוֹן אָחִיד וְאִתְקַשַּׁר בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וְאַתּוּן רַבְרְבָן מְמַנָּן תְּרֵיסִין מֵהַהִיא אֶרֶץ דְּאִקְרֵי אֶרֶץ הַחַיִּים דְּרַבְרְבָנוֹהִי אָכְלִין מִמַּנָּא דְטַלָּא קַדִּישָׁא:

תרגום

מַה זֶּה אֵל שַׁדַּי? הַהוּא שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאוֹת הַבְּרָכוֹת, הוּא שֶׁשּׁוֹלֵט עַל כָּל הַכְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים, וְהַכֹּל פּוֹחֲדִים מִיִּרְאָתוֹ וּמִזְדַּעְזְעִים. מִשּׁוּם כָּךְ, מִי שֶׁנִּמּוֹל, כָּל אוֹתָם שֶׁאֵינָם קְדוֹשִׁים מִתְרַחֲקִים מִמֶּנּוּ וְלֹא שׁוֹלְטִים בּוֹ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹרֵד לַגֵּיהִנֹּם, שֶׁכָּתוּב ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים וְגוֹ'׳ (ישעיה ס, כא). (כָּל אוֹתָם שֶׁנִּמּוֹלוּ נִקְרָאִים צַדִּיקִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ׳ - שֶׁאֵין יוֹרֵשׁ אֶת הָאָרֶץ הַזּוֹ אֶלָּא הַהוּא שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק, אַף כָּךְ, ׳וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ וגו'׳) אָמַר רַבִּי אַבָּא, אַשְׁרֵיכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, אַשְׁרֵי חֶלְקִי שֶׁבָּאתִי לִשְׁמֹעַ אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ מִפִּיכֶם. כֻּלְּכֶם קְדוֹשִׁים, כֻּלְּכֶם בְּנֵי הָאֱלוֹהַּ הַקָּדוֹשׁ. עֲלֵיכֶם כָּתוּב ׳זֶה יֹאמַר לַה' אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה' וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה׳ (ישעיה מד, ה) - כָּל אֶחָד מִכֶּם אָחוּז וְקָשׁוּר בַּמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן, וְאַתֶּם גְּדוֹלִים מְמֻנִּים מָגִנִּים מֵאוֹתָהּ הָאָרֶץ שֶׁנִּקְרֵאת אֶרֶץ הַחַיִּים, שֶׁגְּדוֹלֶיהָ אוֹכְלִים מִן הַמָּן שֶׁל הַטַּל הַקָּדוֹשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מהו אל שדי. ההוא דברכאן נפקן מניה, הוא דשליט על כתרין תתאין, וכלא מדחלתיה דחלין ומזדעזעין, בגין כך מאן דאתגזר, כל אנון דלא קדישין אתרחקן מניה ולא שלטין ביה. ולא עוד אלא דלא נחית לגיהנם דכתיב, ׳ועמך כלם צדיקים וגו'׳ (ישעיהו ס, כא). (כל אנון (צג א) דאתגזרו אקרון צדיקים, ובגין כך ׳לעולם ירשו ארץ׳, דלא ירית האי ארץ אלא ההוא דאקרי צדיק, אוף הכי ׳ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ וגו'׳) אמר רבי אבא זכאין אתון בעלמא דין ובעלמא דאתי, זכאה חולקי דאתינא למשמע מלין אלין מפומיכון, כלכו קדישין, כלכו בני אלהא קדישא, עלייכו כתיב, ׳זה יאמר ליהו"ה אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו ליהו"ה ובשם ישראל יכנה׳ (ישעיה מה, ה). כל חד מנכון אחיד ואתקשר במלכא קדישא עלאה, ואתון רברבן ממנן תריסין מההיא ארץ דאקרי ארץ החיים דרברבנוהי אכלין ממנא דטלא קדישא:

התרגום: מה זה אל שדי? ההוא שממנו יוצאות הברכות, הוא ששולט על כל הכתרים התחתונים, והכל פוחדים מיראתו ומזדעזעים. משום כך, מי שנמול, כל אותם שאינם קדושים מתרחקים ממנו ולא שולטים בו, ולא עוד, אלא שלא יורד לגיהנם, שכתוב ׳ועמך כלם צדיקים וגו'׳ (ישעיה ס, כא). (כל אותם שנמולו נקראים צדיקים, ומשום כך ׳לעולם יירשו ארץ׳ - שאין יורש את הארץ הזו אלא ההוא שנקרא צדיק, אף כך, ׳ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ וגו'׳) אמר רבי אבא, אשריכם בעולם הזה ובעולם הבא, אשרי חלקי שבאתי לשמע את הדברים הללו מפיכם. כלכם קדושים, כלכם בני האלוה הקדוש. עליכם כתוב ׳זה יאמר לה' אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו לה' ובשם ישראל יכנה׳ (ישעיה מד, ה) - כל אחד מכם אחוז וקשור במלך הקדוש העליון, ואתם גדולים ממנים מגנים מאותה הארץ שנקראת ארץ החיים, שגדוליה אוכלים מן המן של הטל הקדוש.

מן המפרשים

הסולם: מהו אל שדי וכו': ושואל מהו השם אל שדי. ואומר, הוא השם שהברכות יוצאות ממנו. הוא השולט על כל כתרים התחתונים. וכולם יראים ומזדעזעים מפחדו. משום זה, כל מי שנמול כל אלו שאינם קדושים מתרחקים ממנו ואינם שולטים עליו. ולא עוד אלא שאינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: