ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 35: אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם › פיסקה 38 (צה ע"א)

קושיות בפסוק ׳וירא ה' אליו׳ - חשבון השנים והשנה

לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 38 · דף צה ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח אִידָךְ וְאָמַר ׳וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא׳ יהו"ה וְגו' אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֶּךְ לְפָנַי וְגו'. הַאי קְרָא אִית לְעַיְינָא בֵּיהּ וְקַשְׁיָא בְּכַמָּה אוֹרְחִין, וְכִי עַד הַשְׁתָּא לָא אִתְגְּלִי לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַבְרָהָם אֶלָּא (עד) הָאִידְנָא כַּד מָטָא לְהַנֵּי יוֹמִין וַיֵּרָא יהו"׳ה אֶל אַבְרָם׳ וְלָא קֹדֶם. וְהָכְתִיב וַיֹּאמֶר יהו"׳ה אֶל אַבְרָם׳. וַיהו"ה אָמַר ׳אֶל אַבְרָם. וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדוֹעַ תֵדַע׳ וְגו'. וְהָאִידְנָא מָנֵי חוּשְׁבַּן יוֹמִין, וְכַד מָנִי לְהוּ כְּתִיב וַיֵּרָא יהו"׳ה אֶל אַבְרָם׳, אִשְׁתְּמַע דְּעַד הַשְׁתָּא לָא אִתְגְּלִי עֲלוֹי. וְעוֹד דִּכְתִיב ׳בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים, בְּקַדְמִיתָא שָׁנָה וּלְבַסוֹף שָׁנִים׳.

תרגום

פָּתַח אַחֵר וְאָמַר, ׳וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא ה' וְגוֹ'׳ (בראשית יז) - ׳אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וְגוֹ'׳. בַּפָּסוּק הַזֶּה יֵשׁ לְעַיֵּן בּוֹ, וְקָשֶׁה בְּכַמָּה דְרָכִים. וְכִי עַד עַתָּה לֹא הִתְגַּלָּה הקב"ה לְאַבְרָהָם אֶלָּא (עַד) כָּעֵת, כְּשֶׁהִגִּיעַ לַיָּמִים הָאֵלֶּה, ׳וַיֵּרָא ה' אֵלָיו׳ וְלֹא קֹדֶם? וַהֲרֵי כָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם׳ - וַה' אָמַר ׳אֶל אַבְרָם. וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדוֹעַ תֵּדַע וְגוֹ'׳ - וְכָעֵת מוֹנֶה אֶת חֶשְׁבּוֹן הַיָּמִים, וּכְשֶׁמּוֹנֶה אוֹתָם, כָּתוּב ׳וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם׳ - נִשְׁמָע שֶׁעַד עַתָּה לֹא הִתְגַּלָּה עָלָיו! וְעוֹד, שֶׁכָּתוּב ׳בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים׳ - בַּתְּחִלָּה שָׁנָה, וְאַחַר כָּךְ שָׁנִים!:

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח אידך ואמר ׳ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא׳ יהו"ה וגו' אני אל שדי התהלך לפני וגו'. האי קרא אית לעיינא ביה וקשיא בכמה אורחין, וכי עד השתא לא אתגלי ליה קודשא בריך הוא לאברהם אלא (עד) האידנא כד מטא להני יומין וירא יהו"׳ה אל אברם׳ ולא קדם. והכתיב ויאמר יהו"׳ה אל אברם׳. ויהו"ה אמר ׳אל אברם. ויאמר לאברם ידוע תדע׳ וגו'. והאידנא מני חושבן יומין, וכד מני להו כתיב וירא יהו"׳ה אל אברם׳, אשתמע דעד השתא לא אתגלי עלוי. ועוד דכתיב ׳בן תשעים שנה ותשע שנים, בקדמיתא שנה ולבסוף שנים׳.

התרגום: פתח אחר ואמר, ׳ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא ה' וגו'׳ (בראשית יז) - ׳אני אל שדי התהלך לפני וגו'׳. בפסוק הזה יש לעין בו, וקשה בכמה דרכים. וכי עד עתה לא התגלה הקב"ה לאברהם אלא (עד) כעת, כשהגיע לימים האלה, ׳וירא ה' אליו׳ ולא קדם? והרי כתוב ׳ויאמר ה' אל אברם׳ - וה' אמר ׳אל אברם. ויאמר לאברם ידוע תדע וגו'׳ - וכעת מונה את חשבון הימים, וכשמונה אותם, כתוב ׳וירא ה' אל אברם׳ - נשמע שעד עתה לא התגלה עליו! ועוד, שכתוב ׳בן תשעים שנה ותשע שנים׳ - בתחלה שנה, ואחר כך שנים!:

מן המפרשים

כתם פז: פתח אידך ויהי אברם בן תשעים וט' שנה האי קרא קשיא וכי עד השתא לא אתגלי ליה קב"ה לאברהם שלא נז' כל הפעמים שדבר עמו כי אם ראשונה וירא יי' אל אברם ועוד שתלה הכתוב הראיה במלאת הימים האלה צ"ט שנים ועוד שכתב בן צ' שנה שנה יחיד ברבים…

אור החמה: כד מטא להני יומין וירא ה' אל אברם וגו' פי' אם הכוונה למנין הימים שבן כך נמול היל"ל וירא ה' אל אברם תחלה ואח"כ ויהי אברם בן וגו' אמנם האידנא מני יומין וכד מני להו כתיב וגו' מורה שמנין הימים אהדר למראה. ואו' ולבסוף שנים כלו'…

אור יקר: וכד מטא לחרן לא נפיק, והיה גלוי לפני הב״ה זה, תדע שכן שהרי לוט לא היה בצווי ועם כל זה הלך עם אברהם ותרח לא.רצה, וזה שאמר וילך אתו לוט ואלו תרח וכו׳. האור לא.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: