׳בחכמה יבנה בית׳ - נהר היוצא מעדן להשקות הגן
לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 29 · דף צד ע"ב
לשון הזוהר
׳נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ׳ לְבָתַר כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳בְּחָכְמָה יִבְנֶה בַיִת׳ (משלי כד, ג). הַחָכְמָה יִבְנֶה בַיִת לָא כְּתִיב, דְּאִי כְּתִיב הָכִי, הֲוָה מַשְׁמַע דְּחָכְמָה בַּיִת אִקְרֵי, אֶלָּא כְּתִיב ׳בְּחָכְמָה יִבְנֶה בַיִת׳, הַיְינוּ דִּכְתִיב, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְגו'׳ (בראשית ב, י). קְדוֹשׁ הֵיכָלֶךָ לְבָתַר דָּא הוּא שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, דְּהָכִי תָּנִינָן מַהוּ הֵיכָל. כְּלוֹמַר ה"י כ"ל, הַאי וְהַאי. וְכֹלָּא אִשְׁתְּלִים כְּחֲדָא.
תרגום
׳נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךְ׳ לְאַחַר מִכֵּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת׳ (משלי כד, ג) - לֹא כָתוּב הַחָכְמָה יִבְנֶה בַיִת. שֶׁאִם הָיָה כָּתוּב כָּךְ, מַשְׁמָע שֶׁחָכְמָה נִקְרֵאת בַּיִת. אֶלָּא כָּתוּב ׳בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת׳, הַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וְגוֹ'׳ (בראשית ב, י). קְדוֹשׁ הֵיכָלֶךְ לְאַחַר זֶה הוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל. שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ, מַה זֶּה הֵיכָל? כְּלוֹמַר ה"י כ"ל, זֶה וָזֶה, וְהַכֹּל נִשְׁלָם יַחַד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳נשבעה בטוב ביתך׳ לבתר כמא דאת אמר, ׳בחכמה יבנה בית׳ (משלי כד, ג). החכמה יבנה בית לא כתיב, דאי כתיב הכי, הוה משמע דחכמה בית אקרי, אלא כתיב ׳בחכמה יבנה בית׳, היינו דכתיב, ׳ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו'׳ (בראשית ב, י). קדוש היכלך לבתר דא הוא שלימו דכלא, דהכי תנינן מהו היכל. כלומר ה"י כ"ל, האי והאי. וכלא אשתלים כחדא.
התרגום: ׳נשבעה בטוב ביתך׳ לאחר מכן, כמו שנאמר ׳בחכמה יבנה בית׳ (משלי כד, ג) - לא כתוב החכמה יבנה בית. שאם היה כתוב כך, משמע שחכמה נקראת בית. אלא כתוב ׳בחכמה יבנה בית׳, הינו מה שכתוב ׳ונהר יצא מעדן להשקות את הגן וגו'׳ (בראשית ב, י). קדוש היכלך לאחר זה הוא שלמות הכל. שכך שנינו, מה זה היכל? כלומר ה"י כ"ל, זה וזה, והכל נשלם יחד.
מן המפרשים
כתם פז: נשבעה בטוב ביתך לבתר אחר שנכנס בחצר המל"ך משם יעלה אל הבי"ת העליון וביאר איזה מקום יקרא בית לגבי החצרים ואמר כמה דאת אמר בכחמה יבנה בית והוכיח כי הבי"נה היא הבית שאלו כתב החכמה יבנה בית היה משמע שהחכמ"ה עצמה היה הבית אמנם…
מקדש מלך: דאי כתיב הכי הוה משמע דחכמה בית אקרי פי' דאי כתיב החכמה יבנה בית משמעותו החכמה יבנה כדי שיהיה בית אבל כיון דכתיב בחכמה יבנה בית ר"ל ע"י אבא יבנה זעיר שנקרא בית כמ"ש הרב ז"ל כי הזכרים מאבא והנקבות מאימא: ה"י כ"ל האי והאי פי' ה'…
מהרח"ו: ואתר דא הא דיינוה לעילא. עיין לעיל צב: ד"ה ר' אבא: [פתח חד ואמר וכו'. 'חציריך' הם צדיק וצדק, ציון וירושלים. 'ביתיך' דא בינה דאיקרי בית, דכתיב ' בחכמה יבנה בית ', והוא לפנים יותר. 'קדוש היכליך' יותר לפנים, והם חכמה ובינה כחדא,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: