ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 35: אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם › פיסקה 21 (צד ע"א)

׳ומבשרי אחזה אלוה׳ - ראיית הקב"ה מתוך אות הברית

לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 21 · דף צד ע"א

לשון הזוהר

פָּתַח אִידָךְ וְאָמַר ׳וּמִבְּשָׂרִי אֶחזֶה אֱלוֹהַּ׳ (איוב יט, כו), מַאי וּמִבְּשָׂרִי, וּמֵעַצְמִי מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא מִבְּשָׂרִי מַמָּשׁ. וּמַאי הִיא. דִּכְתִיב, ׳וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ׳ (ירמיהו יא, טו). וּכְתִיב ׳וְהָיְתָה בְּרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם׳ (בראשית יז, יג). דְּתַנְיָא בְּכָל זִמְנָא דְּאִתְרְשִׁים בַּר נָשׁ בְּהַאי רְשִׁימָא קַדִּישָׁא דְּהַאי אָת, מִנֵּיהּ חָמֵי לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. מִנֵּיהּ מַמָּשׁ. וְנִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא אִתְאֲחִידַת בֵּיהּ. וְאִי לָא זָכֵי. דְּלָא נָטִיר הַאי אָת. מַה כְּתִיב, ׳מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ יֹאבֵדוּ׳ (איוב ד, ט). דְּהָא רְשִׁימוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִתְנְטִיר. וְאִי זָכֵי וְנָטִיר לֵיהּ, שְׁכִינְתָּא לָא אִתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ.

תרגום

פָּתַח אַחֵר וְאָמַר, ׳וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ׳ (איוב יט, כו). מַה זֶּה וּמִבְּשָׂרִי? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת וּמֵעַצְמִי! אֶלָּא מִבְּשָׂרִי מַמָּשׁ, וּמַה הִיא? שֶׁכָּתוּב ׳וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ׳ (ירמיה יא), וְכָתוּב - ׳וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם׳ (בראשית יז, יג) - שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּכָל זְמַן שֶׁנִּרְשָׁם אָדָם בָּרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הָאוֹת הַזּוֹ, מִמֶּנָּה רוֹאֶה אֶת הקב"ה, מִמֶּנּוּ מַמָּשׁ, וְהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה נֶאֱחֶזֶת בּוֹ. וְאִם לֹא זוֹכֶה, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת הָאוֹת הַזּוֹ, מַה כָּתוּב? ׳מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ יֹאבֵדוּ, שֶׁהֲרֵי הָרֹשֶׁם שֶׁל הקב"ה לֹא נִשְׁמָר׳ (איוב ד, ט) - וְאִם זוֹכֶה וְשׁוֹמֵר אוֹתוֹ, אֵין הַשְּׁכִינָה נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח אידך ואמר ׳ומבשרי אחזה אלוה׳ (איוב יט, כו), מאי ומבשרי, ומעצמי מבעי ליה. אלא מבשרי ממש. ומאי היא. דכתיב, ׳ובשר קדש יעברו מעליך׳ (ירמיהו יא, טו). וכתיב ׳והיתה בריתי בבשרכם׳ (בראשית יז, יג). דתניא בכל זמנא דאתרשים בר נש בהאי רשימא קדישא דהאי את, מניה חמי לקודשא בריך הוא. מניה ממש. ונשמתא קדישא אתאחידת ביה. ואי לא זכי. דלא נטיר האי את. מה כתיב, ׳מנשמת אלוה יאבדו׳ (איוב ד, ט). דהא רשימו דקודשא בריך הוא לא אתנטיר. ואי זכי ונטיר ליה, שכינתא לא אתפרש מניה.

התרגום: פתח אחר ואמר, ׳ומבשרי אחזה אלוה׳ (איוב יט, כו). מה זה ומבשרי? היה צריך להיות ומעצמי! אלא מבשרי ממש, ומה היא? שכתוב ׳ובשר קדש יעברו מעליך׳ (ירמיה יא), וכתוב - ׳והיתה בריתי בבשרכם׳ (בראשית יז, יג) - ששנינו, בכל זמן שנרשם אדם ברשם הקדוש של האות הזו, ממנה רואה את הקב"ה, ממנו ממש, והנשמה הקדושה נאחזת בו. ואם לא זוכה, שאינו שומר את האות הזו, מה כתוב? ׳מנשמת אלוה יאבדו, שהרי הרשם של הקב"ה לא נשמר׳ (איוב ד, ט) - ואם זוכה ושומר אותו, אין השכינה נפרדת ממנו.

מן המפרשים

כתם פז: פתח אידך ואמר ומבשרי אחזה אלוה מאי ומבשרי ומעצמי מבעי ליה . זה הפסוק איוב אמרו ודרשו אותו רז"ל בשם אברהם אמרו בב"ר ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה אמר אברהם אחר שמלתי עצמי הרבה גרים באים להדבק לזא"ת אות הברי"ת. ומבשרי אחזה…

אור החמה: גיליון ונשמתא קדישא אתאחידת ביה וגו' בשעת הולדת האדם באין לו נפש ורוח ונשמה וכשנימול זוכה לכולן כדי להשלימן באותה מצוה אך מסתלקים עד שישבר קליפת יצה"ר בהתחנכו במצות:

מהרח"ו: ומעצמי מבעי ליה. ר"ל מעצמותי, דהיינו בשר וגידים ועצמות, שהכל מורה על פלאות הא"ל. אלא ודאי בשר היינו הדבר הפרטי הנקרא בשר: [דתניא מאי טעמא וא"ו ה"א וכו'. מאי טעמא וא"ו ה"א אזלין כחדא תמיד, משום דהאי דכר והאי נוקבא ואשתתפו כחדא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: