אתו ואת נוהו - מלכות וירושלים אחוזות באות הברית
לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 20 · דף צד ע"א
לשון הזוהר
מַאי אוֹתוֹ, (אות דיליה ׳אות הברית דהא אותו׳ דקודשא בריך הוא, את דיליה) דָּא אָת קְיָימָא (דיליה) קַדִּישָׁא דְּהָא דָּחִילְנָא דְּאִתְאֲבִיד מִנָּאי. מַאי טַעְמָא בְּגִין דִּתְרֵין אִלֵּין מַלְכוּתָא וִיְרוּשָׁלַ ם בְּהַאי אֲחִידָן, וּבְגִין כָּךְ תָּלֵי בְּבָעוּתֵיהּ ׳אוֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ׳ דְּיִתְהַדַּר מַלְכוּתָא דְּהַאי אָת לְאַתְרֵיהּ. וְכֹלָּא חַד מִלָּה.
תרגום
מַה זֶּה אֹתוֹ? (הָאוֹת שֶׁלּוֹ, ׳אוֹת הַבְּרִית, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ׳ שֶׁל הקב"ה הָאוֹת שֶׁלּוֹ) זוֹ אוֹת הַבְּרִית (שֶׁלּוֹ) הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי פּוֹחֵד שֶׁאָבְדָה מִמֶּנִּי. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁשְּׁנֵי אֵלּוּ - הַמַּלְכוּת וִירוּשָׁלַיִם - אֲחוּזוֹת בָּזֶה. וּמִשּׁוּם כָּךְ תָּלָה בְּבַקָּשָׁתוֹ ׳אֹתוֹ וְאֶת נָוֵהוּ׳, שֶׁתַּחֲזֹר הַמַּלְכוּת שֶׁל הָאוֹת הַזּוֹ לִמְקוֹמָהּ, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מאי אותו, (אות דיליה ׳אות הברית דהא אותו׳ דקודשא בריך הוא, את דיליה) דא את קיימא (דיליה) קדישא דהא דחילנא דאתאביד מנאי. מאי טעמא בגין דתרין אלין מלכותא וירושל ם בהאי אחידן, ובגין כך תלי בבעותיה ׳אותו ואת נוהו׳ דיתהדר מלכותא דהאי את לאתריה. וכלא חד מלה.
התרגום: מה זה אתו? (האות שלו, ׳אות הברית, שהרי אותו׳ של הקב"ה האות שלו) זו אות הברית (שלו) הקדושה, שהרי אני פוחד שאבדה ממני. מה הטעם? משום ששני אלו - המלכות וירושלים - אחוזות בזה. ומשום כך תלה בבקשתו ׳אתו ואת נוהו׳, שתחזר המלכות של האות הזו למקומה, והכל דבר אחד.
מן המפרשים
כתם פז: ובג"כ תלי בבעותיה אותו ואת נוהו דיתהדר האי מלכותא דהאי את לאתריה כי חשב שנאבד ממנו זכות הברית ושהפריד אלוף וכלא חד מלה האו"ת והנו"ה.
הסולם: מאי וכו': מהו אותו. זה הוא אות ברית קודש, שהרי אני מתירא שנאבד ממני. מהו הטעם, שחשב שנאבד ממנו אות ברית, הוא משום ששנים אלו, המלכות וירושלים, נאחזים באות ברית וכיון שאבד המלכות ונגרש מירושלים, חשב שגם אות הברית נאבד ממנו.…