ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 35: אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם › פיסקה 18 (צד ע"א)

דוד פוחד למות בעונשו - עד שהתבשר ׳לא תמות׳

לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 18 · דף צד ע"א

לשון הזוהר

כֵּיוָן דְּדָוִד מַלְכָּא לָא נָטַר אָת קְיָימָא דָא כְּדְקָא חָזֵי, אִתְעַדֵּי מִנֵּיהּ מַלְכוּתָא וְאִתְטְרִיד מִיְרוּשָׁלַם. מִיָּד דָּחִיל דְסָבַר דְּיֵיחֲתוּן לֵיהּ מִיָּד וְיִמְסְרוּן לֵיהּ בִּידוֹי דְדוּמָה וְיָמוּת בְּהַהוּא עָלְמָא, עַד דְּאִתְבַּשַּׂר בֵּיהּ דִּכְתִיב, ׳גַּם יהו"ה הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת׳ (שמואל ב יב, יג). בֵּיהּ שַׁעֲתָא פָּתַח וְאָמַר ׳לוּלֵי יהו"ה עֶזְרָתָה לִי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָ"ה נַפְשִׁי׳.

תרגום

כֵּיוָן ׳שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ׳ לֹא שָׁמַר אֶת אוֹת הַבְּרִית הַזּוֹ כָּרָאוּי, הָעָבְרָה מִמֶּנּוּ הַמַּלְכוּת, וְנִטְרַד מִירוּשָׁלַיִם. מִיָּד פָּחַד, כִּי סָבַר שֶׁיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִיָּד, וְיִמְסְרוּ אוֹתוֹ בְּיַד דּוּמָה וְיָמוּת בָּעוֹלָם הַהוּא, עַד שֶׁהִתְבַּשֵּׂר עָלָיו, שֶׁכָּתוּב ׳גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךְ לֹא תָמוּת׳ (שמואל ב יב, יג) - בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה פָּתַח וְאָמַר, ׳לוּלֵי ה' עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי׳ (תהלים צד, יז).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כיון דדוד מלכא לא נטר את קיימא דא כדקא חזי, אתעדי מניה מלכותא ואתטריד מירושלם. מיד דחיל דסבר דייחתון ליה מיד וימסרון ליה בידוי דדומה וימות בההוא עלמא, עד דאתבשר ביה דכתיב, ׳גם יהו"ה העביר חטאתך לא תמות׳ (שמואל ב יב, יג). ביה שעתא פתח ואמר ׳לולי יהו"ה עזרתה לי כמעט שכנה דומ"ה נפשי׳.

התרגום: כיון ׳שדוד המלך׳ לא שמר את אות הברית הזו כראוי, העברה ממנו המלכות, ונטרד מירושלים. מיד פחד, כי סבר שיורידו אותו מיד, וימסרו אותו ביד דומה וימות בעולם ההוא, עד שהתבשר עליו, שכתוב ׳גם ה' העביר חטאתך לא תמות׳ (שמואל ב יב, יג) - באותה השעה פתח ואמר, ׳לולי ה' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׳ (תהלים צד, יז).

מן המפרשים

מהרח"ו: בההוא עלמא עד דאתבשר. פי' כל מקום שנאמר מיתה בההוא עלמא, כגון 'יחי ראובן ואל ימות' (דברים לג ו) ותרגם אנקלוס בחיי ההוא עלמא, [ר"ל שלא ירד לגיהנם, כי זהו מיתה דההוא עלמא]. והטעם נרמז בהיכלות פקודי (ראה שם רסג.) כי גיהנם נקרא…

נזר ישראל: וימסרון ליה בידוי דדומה וימות בהאי עלמא וימסרון ליה בידוי דדומה וימות בהאי עלמא כו'. מכאן תבין דבכל מקום דאמר מיתה בהאי עלמא, היא הירידה בגיהנם הנקרא מות, בהיכל ז' דמדורין [הנזכר] בפרשת פקודי (רסז:) הנקרא מות, ונכנס בו הנשמה:

הסולם: כיון דדוד וכו': אחר שדוד המלך לא שמר אות ברית הזה, וניטל ממנו המלכות ונגרש מירושלים, היה מפחד, שחשב שיורידו אותו מיד וימסרו אותו ביד דומה, וימות בעולם האמת. כלומר שלא יזכה לחיים הרוחנים עד שנתבשר, שכתוב, גם ה' העביר חטאתך לא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: