מחבלים נרתעים מאות הברית - הנפטר ניצל מיד דומה
לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 17 · דף צד ע"א
לשון הזוהר
דְּהָכִי תָאנָא בְּשַׁעֲתָא דְּבַּר נָשׁ נָפִיק מֵעָלְמָא כַּמָּה חֲבִילֵי ׳טְהִירִין אִתְפַּקְדָּן עֲלֵיהּ׳ (מלאכי חבל, ה). זְקִפִין עֵינָא וְחָמָאן הַאי אָת דְּהוּא קְיָימָא דְּקוּדְשָׁא, אִתְפָּרְשָׁן מִנֵּיהּ, וְלָא אִתְיְיהִיב בִּידוֹי דְּדוּמָה לְנַחֲתָא לַגֵּיהִנֹּם, דְּכָל מַאן דְּאִתְמָסַר בִּידוֹי נָחִית לַגֵּיהִנֹּם וַדַּאי, וּמֵהַאי אָת דָּחֲלִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְדִינִין בִּישִׁין לָא שָׁלְטִין בֵּיהּ בַּבַּר נָשׁ אִי אִיהוּ זָכִי לִנְטוּרֵי לֵיהּ לְהַאי אָת, בְּגִין דְּהוּא אִתְאַחִיד בִּשְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
תרגום
שֶׁכָּךָ לָמַדְנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, כַּמָּה קְבוּצוֹת שֶׁל ׳מְחַבְּלִים נִפְקָדִים עָלָיו׳ (מלאכי חבל, ה). מְרִימִים עֵינַיִם וְרוֹאִים אֶת הָאוֹת הַזּוֹ, שֶׁהִיא בְּרִית הַקֹּדֶשׁ, וְנִפְרָדִים מִמֶּנּוּ, וְאֵינוֹ נִתָּן בִּידֵי דוּמָה לָרֶדֶת לַגֵּיהִנֹּם. שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּמְסָר בְּיָדוֹ, וַדַּאי יוֹרֵד לַגֵּיהִנֹּם. וּמֵהָאוֹת הַזּוֹ פּוֹחֲדִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהַדִּינִים הָרָעִים אֵין שׁוֹלְטִים בּוֹ בָּאָדָם אִם הוּא זוֹכֶה לִשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית הַזּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נֶאֱחָז בִּשְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דהכי תאנא בשעתא דבר נש נפיק מעלמא כמה חבילי ׳טהירין אתפקדן עליה׳ (מלאכי חבל, ה). זקפין עינא וחמאן האי את דהוא קיימא דקודשא, אתפרשן מניה, ולא אתייהיב בידוי דדומה לנחתא לגיהנם, דכל מאן דאתמסר בידוי נחית לגיהנם ודאי, ומהאי את דחלין עלאין ותתאין, ודינין בישין לא שלטין ביה בבר נש אי איהו זכי לנטורי ליה להאי את, בגין דהוא אתאחיד בשמא דקודשא בריך הוא.
התרגום: שכך למדנו, בשעה שאדם יוצא מן העולם הזה, כמה קבוצות של ׳מחבלים נפקדים עליו׳ (מלאכי חבל, ה). מרימים עינים ורואים את האות הזו, שהיא ברית הקדש, ונפרדים ממנו, ואינו נתן בידי דומה לרדת לגיהנם. שכל מי שנמסר בידו, ודאי יורד לגיהנם. ומהאות הזו פוחדים עליונים ותחתונים, והדינים הרעים אין שולטים בו באדם אם הוא זוכה לשמר את הברית הזו, משום שהוא נאחז בשמו של הקב"ה.
מן המפרשים
כתם פז: דהכי תאנא בשעתא דבר נש נפיק מעלמא כמה חבילין טהורין כי בעוד שהנשמה בו אין להם רשות ליגע בו שהוא משכן טהרה. יוצאת ממנו מיד הם מזומנין שם וזהי סוד טומאת המת וכבר הרחבנו הענין בפ' בראשית. זקפין וחמאן האי א"ת דהוא קיימא קדישא…
הסולם: דהכי תאנא וכו': כי כך למדנו, בשעה שהאדם נפטר מן העולם, כמה חבילות קליפות נפקדים עליו להזיקו, כשנושאים עיניהם ורואים אות זה, שהוא ברית קדש. נפרדים ממנו. ואינו ניתן בידיו של המלאך דומה, לירד לגיהנם כי כל מי שנמסר בידיו הוא יורד…