ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 35: אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם › פיסקה 15 (צד ע"א)

דוד לא שמר האות כראוי - מלכותו הועברה ונרמזה בירושלים

לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 15 · דף צד ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּגִין דְּהַאי זֹאת לָא נָטַר לֵיהּ דָּוִד מַלְכָּא כְּדְקָא חָזֵי, מַלְכוּתָא אִתְעַדֵּי מִנֵּיהּ כָּל הַהוּא זִמְנָא. וְהָכִי אוֹלִיפְנָא הַאי זֹאת אִתְרְמִיזָא בְּמַלְכוּתָא דִלְעֵילָא, וְאִתְרְמִיזָא בִּיְרוּשָׁלַ ם קַרְתָּא קַדִּישָׁא. בְּהַהוּא שַׁעֲתָא דְּדָוִד עֲבַר עֲלֵיהּ, נָפַק קָלָא וְאָמַר דָּוִד בַּמֶּה דְּאִתְקַטְרַת תִּשְׁתְּרֵי. לָךְ טַרְדִּין מִיְרוּשָׁלַ ם וּמַלְכוּתָא אִתְעֲדֵי מִינָךְ. מְנָא לָן דִּכְתִיב, ׳הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתְךָ׳ (שמואל ב יב, יא). מִבֵּיתְךָ דַּיְיקָא וְהָכִי הֲוָה בְּמָּה דְּעֲבַר בֵּיהּ אִתְעַנַּשׁ, וּמַה דָּוִד מַלְכָּא הָכִי שְׁאָר בְּנֵי עָלְמָא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

תרגום

בֹּא רְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁאֶת הַ אֶת הַזּוֹ לֹא שָׁמַר אוֹתָהּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ כָּרָאוּי, הַמַּלְכוּת הָעָבְרָה מִמֶּנּוּ כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן. וְכָךְ לָמַדְנוּ, הַ אֶת הַזּוֹ נִרְמְזָה בַּמַּלְכוּת שֶׁלְּמַעְלָה, וְנִרְמְזָה בִּירוּשָׁלַיִם, הַקִּרְיָה הַקְּדוֹשָׁה. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁדָּוִד עָבַר עָלֶיהָ, יָצָא קוֹל וְאָמַר: דָּוִד, בְּמַה שֶּׁנִּקְשַׁרְתָּ תִּוָּתֵר. אוֹתְךְ טוֹרְדִים מִירוּשָׁלַיִם, וְהַמַּלְכוּת תּוּסַר מִמְּךְ. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךְ רָעָה מִבֵּיתְךְ׳ (שמואל ב יב, יא) - מִבֵּיתְךְ בִּמְדֻיָּק. וְכָךְ הָיָה. בְּמַה שֶּׁעָבַר עָלָיו נֶעֱנַשׁ. וּמַה דָּוִד הַמֶּלֶךְ כָּךְ - שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, בגין דהאי זאת לא נטר ליה דוד מלכא כדקא חזי, מלכותא אתעדי מניה כל ההוא זמנא. והכי אוליפנא האי זאת אתרמיזא במלכותא דלעילא, ואתרמיזא בירושל ם קרתא קדישא. בההוא שעתא דדוד עבר עליה, נפק קלא ואמר דוד במה דאתקטרת תשתרי. לך טרדין מירושל ם ומלכותא אתעדי מינך. מנא לן דכתיב, ׳הנני מקים עליך רעה מביתך׳ (שמואל ב יב, יא). מביתך דייקא והכי הוה במה דעבר ביה אתענש, ומה דוד מלכא הכי שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה.

התרגום: בא ראה, משום שאת ה את הזו לא שמר אותה דוד המלך כראוי, המלכות העברה ממנו כל אותו הזמן. וכך למדנו, ה את הזו נרמזה במלכות שלמעלה, ונרמזה בירושלים, הקריה הקדושה. באותה השעה שדוד עבר עליה, יצא קול ואמר: דוד, במה שנקשרת תותר. אותך טורדים מירושלים, והמלכות תוסר ממך. מנין לנו? שכתוב ׳הנני מקים עליך רעה מביתך׳ (שמואל ב יב, יא) - מביתך במדיק. וכך היה. במה שעבר עליו נענש. ומה דוד המלך כך - שאר בני העולם על אחת כמה וכמה.

מן המפרשים

כתם פז: ת"ח בגין דהאי זאת לא נטר דוד כדקא חזי באכלו לבת שבע פגה מלכותא אתערי מניה כל ההוא זמנא שנטרד מהמלכות בברחו מפני אבשלום בנו.

אור החמה: גיליון ויעזבו את ה' ממש. אפשר שדורשו מלשון ויעזבו את ירושלם עד החומה שהוא ענין בנין מפני שם השם שהוא ברית קודש מקליפות הערלה ודחיק הכי משום דתרי ויעזבו את ה' כתיב בענין א"נ מלת את קא דריש דהיינו אות ברית. מאי צור אלא אסוותא.…

הסולם: ת"ח בגין וכו': בוא וראה. משום שדוד לא שמר כראוי זאת זו, הוסרה ממנו המלכות כל אותו הזמן שלחם עם אבשלום בנו. וכך למדנו זאת זו נרמזת במלכות שלמעלה, ונרמזה בירושלים עיר הקדש.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: