ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 35: אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם › פיסקה 14 (צג ע"ב)

׳בזאת אני בוטח׳ - אות הברית וזאת בדרגה אחת

לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 14 · דף צג ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח אִידָךְ וְאָמַר כְּתִיב, ׳אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנְה וְגו'׳ (תהילים כז, ג). הָכִי תָאנָא ׳בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ׳, מַהוּ בְּזֹאת, דָּא אָת קְיָימָא דִּזְמִינָא תָּדִיר גַּבֵּי בַּר נָשׁ וְאִתְרְמִיזָא לְעֵילָא, וּבְגִינֵי כָךְ אִתְּמָר בְּזֹאת כְּמָה דִכְתִיב ׳זֹאת אוֹת הַבְּרִית׳. זֹאת בְּרִיתִי. וְכֹלָּא בְּחַד דַּרְגָּא. וְתָאנָא זֶה וְזֹאת בְּחַד דַּרְגָּא אִנּוּן וְלָא מִתְפָּרְשָׁן. וְאִי תֵימָא אִי הָכִי הָא שְׁאָר בְּנֵי עָלְמָא הָכִי. אַמַּאי דָּוִד בִּלְחוֹדוֹי וְלָא אָחֳרָא. אֶלָּא בְּגִין דְּאֲחִידָא בֵּיהּ וְאִתְרְמִיזָא בֵּיהּ וְהוּא כִתְרָא דְּמַלְכוּתָא.

תרגום

פָּתַח אַחֵר וְאָמַר, כָּתוּב ׳אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְגוֹ'׳ (תהלים כז, ג). כָּךְ שָׁנִינוּ, ׳בְּזאת אֲנִי בוֹטֵחַ׳ - מַה זֶּה בְּזאת? זוֹ אוֹת הַבְּרִית הַמְזֻמֶּנֶת תָּמִיד אֵצֶל אָדָם, וְנִרְמְזָה לְמַעְלָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר בְּזֹאת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳זֹאת אוֹת הַבְּרִית׳, זֹּאת בְּרִיתִי, וְהַכֹּל בְּדַרְגָּה אַחַת. וְשָׁנִינוּ, זֶה וְזאת הֵם בְּדַרְגָּה אַחַת וְלֹא נִפְרָדִים. וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ, הֲרֵי שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם כָּךְ, לָמָּה דָוִד בִּלְבַדּוֹ וְלֹא אַחֵר? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהִיא אֲחוּזָה בּוֹ וְנִרְמְזָה בּוֹ, וְהִיא כֶּתֶר הַמַּלְכוּת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח אידך ואמר כתיב, ׳אם תחנה עלי מחנה וגו'׳ (תהילים כז, ג). הכי תאנא ׳בזאת אני בוטח׳, מהו בזאת, דא את קיימא דזמינא תדיר גבי בר נש ואתרמיזא לעילא, ובגיני כך אתמר בזאת כמה דכתיב ׳זאת אות הברית׳. זאת בריתי. וכלא בחד דרגא. ותאנא זה וזאת בחד דרגא אנון ולא מתפרשן. ואי תימא אי הכי הא שאר בני עלמא הכי. אמאי דוד בלחודוי ולא אחרא. אלא בגין דאחידא ביה ואתרמיזא ביה והוא כתרא דמלכותא.

התרגום: פתח אחר ואמר, כתוב ׳אם תחנה עלי מחנה וגו'׳ (תהלים כז, ג). כך שנינו, ׳בזאת אני בוטח׳ - מה זה בזאת? זו אות הברית המזמנת תמיד אצל אדם, ונרמזה למעלה. ומשום כך נאמר בזאת, כמו שכתוב ׳זאת אות הברית׳, זאת בריתי, והכל בדרגה אחת. ושנינו, זה וזאת הם בדרגה אחת ולא נפרדים. ואם תאמר, אם כך, הרי שאר בני האדם כך, למה דוד בלבדו ולא אחר? אלא משום שהיא אחוזה בו ונרמזה בו, והיא כתר המלכות.

מן המפרשים

כתם פז: פתח אידך ואמר אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי. הכי תאנא מהו בזאת אני בוטח וכו' כל זה וזאת נאמר על הדבר המזומן והנמצא שם א"כ מהו בזאת אני בוטח מהו אשר עליו אמר דוד זאת אשר יבטח בו שלא יגיעהו בעבורו שום נזק מלחמה אלא דא את קיימ'…

רמ"א: ותאנא זה וזאת ותאנא זה וזאת. יסוד ועט', שניהם הם סוד מילה ופריעה. ועיין לעיל דף נ"א ע"א (עיין סו: בכל זמנא דבני נשא יתאחדון בברית דא ולא ישבקון ליה כו') :

הסולם: פתח אידך וכו': פתח אחר ואמר. כתוב אם תחנה עלי מחנה וגו'. כך למדנו, בזאת אני בוטח. מהו בזאת, ואומר שהוא אות הברית, המזומן תמיד באדם, ונרמז למעלה, דהיינו במלכות הנקראת זאת, ומשום זה נאמר בזאת, כמו שכתוב זאת אות הברית, זאת בריתי,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: