ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 35: אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם › פיסקה 11 (צג ע"ב)

גבריאל כנחש שורף למשה - על שהזניח מילת בנו

לך לך · אות ברית קודש - שמירתה מקור המלכות והקדושה ומצילה מגיהנם · מאמר 35 · פיסקה 11 · דף צג ע"ב

לשון הזוהר

תָּאנָא נָחַת גַּבְרִיאֵל בְּשַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָׁא לְאוֹקְדֵיהּ, וְאִתְרְמִיז חַד חִיוְיָא מִתּוֹקְדָא לְשָׁאפָא לֵיהּ בְּגַוֵּיהּ. אַמַּאי חִיוְיָא, אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַתְּ אָזִיל לְקַטְלָא חִיוְיָא רַבְרְבָא וְתַקִּיפָא וּבְרָךְ לָא אִתְגְּזַר. מִיָּד אִתְרְמִיז לְחַד חִיוְיָא לְקַטְלָא לֵיהּ, עַד דְּחָמַת צִפּוֹרָה וְגַזְרַת לִבְרָהּ וְאִשְׁתְּזִיב הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַתִּקַּח צִפּוֹרָה צוֹר׳. מַהוּ צוֹר, אֶלָּא אַסְוָותָא. וּמַאי אַסְוָותָא דִּכְתִיב ׳וַתִּכְרוֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ׳. דְּנִצְנְצָא בָּהּ רוּחַ קוּדְשָׁא.

תרגום

לָמַדְנוּ, יָרַד גַּבְרִיאֵל בְּשַׁלְהֶבֶת שֶׁל אֵשׁ לִשְׂרֹף אוֹתוֹ, וְנִרְמַז לְנָחָשׁ אֶחָד שׂוֹרֵף לִשְׁאֹף אוֹתוֹ לְתוֹכוֹ. לָמָּה נָחָשׁ? אָמַר לוֹ הקב"ה, אַתָּה הוֹלֵךְ לַהֲרֹג אֶת הַנָּחָשׁ הַגָּדוֹל וְהֶחָזָק, וּבִנְךְ לֹא נִמּוֹל!? מִיָּד נִרְמַז לְנָחָשׁ אֶחָד לַהֲרֹג אוֹתוֹ, עַד שֶׁרָאֲתָה צִפּוֹרָה וּמָלָה אֶת בְּנָהּ וְנִצּוֹל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַתִּקַּח צִפּוֹרָה צֹר׳ (שמות ד, כה). מַה זֶּה צֹר? אֶלָּא רְפוּאָה. וּמָה הָרְפוּאָה? שֶׁכָּתוּב ׳וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ׳ - שֶׁנִּצְנְצָה בָּהּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תאנא נחת גבריאל בשלהובא דאשא לאוקדיה, ואתרמיז חד חיויא מתוקדא לשאפא ליה בגויה. אמאי חיויא, אמר ליה קודשא בריך הוא את אזיל לקטלא חיויא רברבא ותקיפא וברך לא אתגזר. מיד אתרמיז לחד חיויא לקטלא ליה, עד דחמת צפורה וגזרת לברה ואשתזיב הדא הוא דכתיב ׳ותקח צפורה צור׳. מהו צור, אלא אסוותא. ומאי אסוותא דכתיב ׳ותכרות את ערלת בנה׳. דנצנצא בה רוח קודשא.

התרגום: למדנו, ירד גבריאל בשלהבת של אש לשרף אותו, ונרמז לנחש אחד שורף לשאף אותו לתוכו. למה נחש? אמר לו הקב"ה, אתה הולך להרג את הנחש הגדול והחזק, ובנך לא נמול!? מיד נרמז לנחש אחד להרג אותו, עד שראתה צפורה ומלה את בנה ונצול. זהו שכתוב ׳ותקח צפורה צר׳ (שמות ד, כה). מה זה צר? אלא רפואה. ומה הרפואה? שכתוב ׳ותכרת את ערלת בנה׳ - שנצנצה בה רוח הקדש.

מן המפרשים

נזר ישראל: תאנא נחת גבריא"ל בשלהובא תאנא נחת גבריא"ל בשלהובא כו'. כתיב לעיל ( בראשית כו: ) דגבריא"ל הוי נהר ב' ונקרא גיחון תמן חויא, ועיין לעיל: [

הסולם: תאנא נחת וכו': למדנו, ירד גבריאל בלהב אש לשרפו, ונרמז נחש שרף אחד שיבלע אותו לתוכו. ושואל למה דוקא נחש, ומשיב, אמר לו הקב"ה אתה הולך להרוג נחש גדול ותקיף, דהיינו התנין הגדול הרובץ תוך יאוריו, שהוא מלך מצרים. ובנך לא נמול. מיד…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: