אש מקיפה וקול המזמין לחדרי המלך
לך לך · ׳אחר הדברים האלה׳ - סוד קרבן הבשר ובריאת התשובה וההיכלות · מאמר 27 · פיסקה 17 · דף צ ע"א
לשון הזוהר
אַדְהָכִי דְּהֲוָה מִשְׁתָּעֵי בַּהֲדַיְיהוּ, אֲתָּא נוּרָא וְאַסְחַר לֵיהּ, וְאִנּוּן יָתְּבוּ לְבַר. שְׁמָעוּ חַד קָלָא דְּהֲוָה אָמַר אִי קַדִּישָׁא הֱבִיאֲנִי הַמֶּלֶךָ חֲדָרָיו בְּכָל אִנּוּן אִידְרִין דְּסָבָא דְּאַנְפִּין עוּלֵימָא קַדִּישָׁא (נ"א עולימתא קדישתא) דְאִתְּמְסָרוּ מַפְּתְּחָן דִּלְהוֹן בִּידֵיהּ, וְכֻלְהוּ מְתַּקְנָן לָךָ וּלְאִנּוּן דִּבְגִינָךָ. וּבְחַיָּיךָ קַדִּישָׁא כָּל חֵילָא דִשְׁמַיָא נָגִילָה ונִשְׂמְחָה בָךָ.
תרגום
בֵּינְתַיִם שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּם, בָּאָה אֵשׁ וְהִקִּיפָה אוֹתוֹ, וְהֵם יָשְׁבוּ בַּחוּץ. שָׁמְעוּ קוֹל אֶחָד שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אֵי קָדוֹשׁ, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, בְּכָל אוֹתָם הַחֲדָרִים שֶׁל פְּנֵי הַזָּקֵן, הָעֵלֶם הַקָּדוֹשׁ (הָעַלְמָה הַקְּדוֹשָׁה) שֶׁנִּמְסְרוּ הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁלָּהֶם בְּיָדוֹ, וְכֻלָּם מְתֻקָּנִים לְךְ וּלְאוֹתָם שֶׁבִּשְׁבִילְךְ. וּבְחַיֶּיךְ הַקְּדוֹשִׁים, כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אדהכי דהוה משתעי בהדייהו, אתא נורא ואסחר ליה, ואנון יתבו לבר. שמעו חד קלא דהוה אמר אי קדישא הביאני המלך חדריו בכל אנון אידרין דסבא דאנפין עולימא קדישא (נ"א עולימתא קדישתא) דאתמסרו מפתחן דלהון בידיה, וכלהו מתקנן לך ולאנון דבגינך. ובחייך קדישא כל חילא דשמיא נגילה ונשמחה בך.
התרגום: בינתים שהיה מדבר עמם, באה אש והקיפה אותו, והם ישבו בחוץ. שמעו קול אחד שהיה אומר: אי קדוש, הביאני המלך חדריו, בכל אותם החדרים של פני הזקן, העלם הקדוש (העלמה הקדושה) שנמסרו המפתחות שלהם בידו, וכלם מתקנים לך ולאותם שבשבילך. ובחייך הקדושים, כל צבא השמים נגילה ונשמחה בך.
מן המפרשים
הסולם: אדהכי דהוה וכו': עוד שהיה מדבר עמהם, באה אש והקיפה אותו, והם נשארו יושבים מבחוץ. שמעו קול אחד שהיה אומר: אהה קדוש, הביאני המלך חדריו, בכל אותם החדרים, שמפתחותיהם נמסרו בידו של נשוא הפנים העלם הקדוש, דהיינו מטטרון הנק' נער.…