׳אחר הדברים האלה׳
סוד קרבן הבשר ובריאת התשובה וההיכלות
פגישת רבי חייא ורבי חגאי בדרך לרבי אלעזר
׳אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׳ (אסתר ב, א). רַבִּי חִיָּיא הָיָה הוֹלֵךְ לִרְאוֹת אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר. פָּגַשׁ אוֹתוֹ רַבִּי חַגַּאי. אָמַר לוֹ, הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ שֶׁמְּתֻקֶּנֶת לִפְנֵי מַר, לְאָן הוֹלֶכֶת הִיא? אָמַר לוֹ, לִרְאוֹת אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר לוֹ, וְגַם אֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךְ? אָמַר לוֹ, אִם תּוּכַל לְהָבִין לְהַשְׂכִּיל לְמַה שֶּׁתִּשְׁמַע - לֵךְ, וְאִם לֹא - שׁוּב לַאֲחוֹרֶיךָ. אָמַר לוֹ, שֶׁלֹּא יַחְשֹׁשׁ מוֹר לָזֶה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי שָׁמַעְתִּי כַּמָּה סוֹדוֹת שֶׁל תּוֹרָה וְיָכֹלְתִּי לַעֲמֹד בָּהֶן.
בלשון הזוהר
׳אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׳ (אסתר ב, א). רַבִּי חִיָּיא הֲוָה אָזִיל לְמֶחֱמֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, פְּגַע בֵּיהּ רַבִּי חַגַּאי, אָמַר לֵיהּ הַאי אָרְחָא דִּמְתַּקְנא קַמֵּיהּ דְּמַר לְאָן אִיהוּ אָזִיל, אָמַר לֵיהּ לְמֶחֱמֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לֵיהּ וְאֲנָא נָמֵי אֵיזִיל בַּהֲדָךָ, אָמַר לֵיהּ אִי תֵּיכוּל לְמִסְבַּר סְבָרָא לְמַאי דְתִּשְׁמַע זִיל וְאִי לָאו תּוּב אֲבַתְּרָךָ, אָמַר לֵיהּ לא לִיחוּשׁ מַר לְהַאי, דְּהָא אֲנָא שְׁמַעְנא כַּמָּה רָזֵי דְאוֹרַיְיתָּא וְיָכִילְנָא לְמֵיקַם בְּהוּ.
קרבן הבשר מכפר על הבשר - דם על דם
פָּתַח רַבִּי חַגַּאי וְאָמַר, מַה שֶּׁכָּתוּב ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי וְגוֹ'׳ (במדבר כח, ב). ׳אֶת קָרְבָּנִי׳ - זֶה קָרְבַּן הַבָּשָׂר שֶׁנִּקְרָב לְכַפֵּר דָּם עַל דָּם, בָּשָׂר עַל בָּשָׂר, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת לֹא נִקְרָבִים אֶלָּא הַבָּשָׂר לְכַפֵּר עַל הַבָּשָׂר.
בלשון הזוהר
פָּתַּח רַבִּי חַגַּאי וְאָמַר, מַאי דִכְתִּיב, ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי וְגו'׳ (במדבר כח, ב). ׳אֶתּ קָרְבָּנִי׳ דָּא קָרְבַּן בִּשְׂרָא דְּאִתְּקְרַב לְכַפָּרָא דָּמָא על דָּמָא בִּשְׂרָא עַל בִּשְׂרָא, בְּגִין דְּכָל קָרְבָּנִין לָאו מִתְּקָרְבִין אֶלָּא עַל בִּשְׂרָא לְכַפָּרָא על בִּשְׂרָא.
חטא האדם והבהמה - הפרדת הרוחות בבריאה
וְכָךָ שָׁמַעְתִּי, אִם אָדָם חָטָא - בְּהֵמָה מֶה חָטְאָה שהקב"ה אָמַר ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן וְגוֹ'׳ (ויקרא א, ב)? לָמָּה? אֶלָּא הקב"ה עָשָׂה אֶת רוּחַ בְּנֵי אָדָם וְאֶת רוּחַ ׳הַבְּהֵמָה׳, וְהִפְרִיד זוֹ מִזּוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה וְגוֹ'׳ (קהלת ג, כא). וַדַּאי נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה.
בלשון הזוהר
וְהָכִי שְׁמַעְנָא אִי בַּר נָשׁ חָטָא בְּהֵמָה מַה חָטָאתּ, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא אָמַר. ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן וְגו'׳ (ויקרא א, ב). אַמַּאי, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא עֲבִיד רוּחַ בְּנֵי נָשָׁא ׳וְרוּחַ הַבְּהֵמָה׳, וְאַפְּרִישׁ דָּא מִן דָּא. וּבְגִין כָּךָ ׳רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה וְגו'׳ (קהלת ג, כא) וּדַּאי מִתְּפְּרַשׁ דָּא מִן דָּא.
טרם החטא - רק עשב לאכלה, לא בשר
בְּטֶרֶם שֶׁחָטָא אָדָם מַה כָּתוּב? ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע וְגוֹ'׳ (בראשית א, כט) וּכְתוּב ׳לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה׳ וְלֹא יוֹתֵר! כֵּיוָן שֶׁחָטָא וְהַיֵּצֶר נִשְׁאַב לְגוּפוֹ, וּבְכָל אוֹתָם הַתּוֹלָדוֹת עָשָׂה דִין,
בלשון הזוהר
עַד לָא חָטָא אָדָם מַה כְּתִּיב,. ׳וַיֹּאמֶר אֱלהִים הִנִּה נָתַּתִּי לָכֶם אֶתּ כָּל עֵשֶׂב זוֹרֵעַ זָרַע וְגו'׳ (בראשית א, כט) וּכְתִּיב ׳לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה׳ ולא יַתִּיר. כֵּיוָן דְּחָטָא וְיֵצֶּר הָרָע אִשְׁתָּאִיב בְּגוּפָּא דִילֵיהּ, וּבְכָל אִנּוּן תּוֹלָדִין עֲבַד בְּהוּ דִּינָא.
היתר אכילת בשר לנח - בזכות יצר הרע שבגוף
וְאַחַר בָּא נֹחַ וְרָאָה שֶׁהִנֵּה הַגּוּף נִבְנָה מֵהַמָּקוֹם שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, הִקְרִיב קָרְבָּן כְּמוֹ שֶׁהִקְרִיב אָדָם, מַה כָּתוּב? ׳וַיָּרַח יהו"ה אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וְגוֹ'׳ (שם ח, כא). וְכָתוּב ׳כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו׳. אָמַר הקב"ה, מִכָּאן וָהָלְאָה, הוֹאִיל וְהַגּוּף נִשְׁאָב מֵאוֹתוֹ הַיֵּצֶר הָרָע, יִתְעַנֵּג הַגּוּף כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ, יֹאכַל בָּשָׂר. ׳כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל׳.
בלשון הזוהר
וּלְבָתַּר אֲתָּא נֹחַ וחָמָא דְּהָא גוּפָּא אִתְּבְּנֵי מֵאַתְּרָא דְּיֵצֶּר הָרָע, אַקְרִיב קָרְבָּן כְּמָה דְּאַקְרִיב אָדָם, מַה כְּתִּיב, ׳וַיָּרַח יהו"ה אֶתּ רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וגו'׳ (בראשית ח, כא). (וכתיב) ׳כִּי יֵצֶּר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו׳. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא מִכָּאן וּלְהָלְאָה הוֹאִיל וְגוּפָּא אִשְׁתָּאִיב מֵהַהוּא יֵצֶּר הָרָע, יִתְּעַנַּג גּוּפָּא כְּמָה דְאִתְּחֲזֵי לֵיהּ יֵיכוּל בִּשְׂרָא. ׳כְּיְרֶק עֵשֶׂב נָתַּתִּי לָכֶם אֶתּ כֹּל׳.
כפרת הבשר על הגוף וכפרת הדם על הדם
כְּשֶׁאוֹכֵל בָּשָׂר. מֵאוֹתוֹ הַבָּשָׂר מִתְעַנֵּג הַבָּשָׂר שֶׁלּוֹ, וּמִתְעָרְבִים זֶה עִם זֶה וּמִתְגַּדֵּל מִמֶּנּוּ הַגּוּף, וּמֵאוֹתוֹ הָעֹנֶג הַגּוּף חוֹטֵא בְּכַמָּה חֲטָאִים. אָמַר הקב"ה, הַבָּשָׂר כַּפָּרָה עַל הַגּוּף. בָּשָׂר אוֹכֵל, וּבָשָׂר מִתְרַבֶּה מִמֶּנּוּ, וּבוֹ חָטָא. מִשּׁוּם כָּךְ בָּשָׂר לְכַפֵּר עַל גּוּפוֹ. וְהַבָּשָׂר שֶׁאוֹכֵל עוֹשֶׂה דָּם לַגּוּף (מִשּׁוּם כָּךְ הַדָּם שנשאר מֵאוֹתוֹ הַבָּשָׂר שֶׁאוֹכֵל, הַבָּשָׂר עוֹשֶׂה לַגּוּף דם). מִשּׁוּם כָּךְ, הַדָּם שֶׁנִּשְׁאָר מֵאוֹתוֹ הַבָּשָׂר בַּחוּץ, מִתְעַתֵּד לְכַפֵּר עַל הַדָּם שֶׁנַּעֲשָׂה מֵאוֹתוֹ הַבָּשָׂר שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר׳ (ויקרא יז, יא).
בלשון הזוהר
כַּד אָכִיל בִּשְׂרָא. מֵהַהוּא בִּשְׂרָא אִתְּעַנַּג בִּשְׂרָא דִּילֵיהּ וְאִתְּעָרַב דָּא בְּדָא וְאִתְּרַבֵּי גוּפָּא מִנֵּיהּ, וּמֵהַהוּא עֹנֶג גּוּפָּא חָטָא בְּכַמָּה חֶטְאִין. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא כַּפָּרָה על גּוּפָּא בִּשְׂרָא. בִּשְׂרָא אָכִיל וּבִשְׂרָא אִתְּרַבֵּי מִינֵיהּ וּבֵיהּ חָטָא. בְגִין כָּךָ לְכַפָּרָא על גּוּפֵּיהּ בִּשְׂרָא. וּבִשְׂרָא דְּאָכִיל בִּשְׂרָא עֲבִיד דָּמָא לְגוּפָּא (בגין כך דמא דאשתאר מההוא בשרא דאכיל בשרא עבד דמא לגופא) בְגִין כָּךָ דָּמָא דְּאִשְׁתָּאַר מֵהַהוּא בִּשְׂרָא לְבַר אִתְּעַתַּד לְכַפָּרָא עַל דָּמָא דְּאִתְּעֲבִיד מֵהַהוּא בִּשְׂרָא דִילֵיהּ דִּכְתִּיב, ׳כִּי הַדָּם הוּא בַּנְּפֶּשׁ יְכַפֵּר׳ (ויקרא יז, יא).
ההבדל בין 'קרבני' ל'קרבנכם' - שלום מול חטא
כָּתוּב ׳קָרְבָּנִי׳, וְכָתוּב ׳קָרְבַּנְכֶם׳, שֶׁכָּתוּב ׳תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם׳ (ויקרא א, ב) - מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא ׳קָרְבָּנִי׳ - כְּמוֹ שְׁלָמִים שֶׁבָּאִים עַל שָׁלוֹם. ׳קָרְבַּנְכֶם׳ - כְּמוֹ חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת שֶׁבָּאִים עַל חֵטְא וְאָשָׁם. מִשּׁוּם כָּךְ, ׳אֶת קָרְבָּנִי׳ (במדבר כח, ב) - בָּשָׂר. ׳לַחְמִי׳ - לֶחֶם וְיַיִן. ׳רֵיחַ׳ - זוֹ הַקְּטֹרֶת. ׳נִיחֹחִי׳ - זוֹ נַחַת רוּחַ שֶׁעוֹשֶׂה הַכֹּהֵן בָּרָצוֹן שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְהַלְוִיִּם בְּרָצוֹן שֶׁל שִׁיר וּשְׁבָחָה.
בלשון הזוהר
כְּתִּיב ׳קָרְבָּנִי׳, וּכְתִּיב ׳קָרְבַּנְכֶם׳, דִּכְתִּיב, ׳תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם׳ (ויקרא א, ב) - מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא ׳קָרְבָּנִי׳ - כְּגוֹן שְׁלָמִים דְּאַתְּיָין עַל שָׁלוֹם. ׳קָרְבַּנְכֶם׳ - כְּגוֹן חַטָאוֹתּ וַאֲשָׁמוֹתּ דְּאַתְּיָין עַל חֵטְא ואָשָׁם. בְגִין כָּךָ ׳אֶתּ קָרְבָּנִי׳ - בִּשְׂרָא. ׳לַחְמִי׳ - נַהֲמָא וְחַמְרָא. ׳רֵיחַ׳ דָּא קְטוֹרֶתּ. ׳נִיחֹחִי׳ דָּא נַחַתּ רוּחַ דְּעֲבִיד כַּהֲנָא בִּרְעוּתָּא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְלֵיוָאֵי בִּרְעוּתָּא דְּשִׁיר וּשְׁבָחָה.
'במועדו' - עת הרצון העליון השולט בקרבן
׳תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׳ (במדבר כח, ב) - מַה זֶּה ׳בְּמוֹעֲדוֹ׳? אִם תֹּאמַר בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וְעַל כֵּן כָּתוּב ׳בְּמוֹעֲדוֹ׳.
בלשון הזוהר
׳תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׳ (במדבר כח, ב). ׳בְּמוֹעֲדוֹ׳ מַאי הֲוִי, אִי תֵּימָא בְּכָל יוֹמָא בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, מאי אִיהוּ ׳בְּמוֹעֲדוֹ׳ (נ"א: מאי אריא דאיהו מועדו), אֶלָּא מוֹעֲדוֹ דְּשָׁלְטָא בְּהַהוּא זִמְנָא רַעֲוָא. רְעוּ דְּאִשְׁתְּכַח לְעֵילָא בְּדַרְגָּא יְדִיעָא. וְעַל דָּא כְּתִּיב ׳בְּמוֹעֲדוֹ׳.
הקרבן מפזר הקליפות ומעורר יחוד ומאורות
כְּשֶׁנִּקְרָב הַקָּרְבָּן. הַכֹּל נוֹטְלִים חֵלֶק, וּמִתְפַּזְּרוֹת הַקְּלִפּוֹת לְכָל צַד, וְהַיִּחוּד נִקְרָב וּמִתְיַחֵד, וְהַמְּאוֹרוֹת מְאִירִים, וְנִמְצָא רָצוֹן בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, והקב"ה נִמְצָא בְּסוֹד שֶׁל יִחוּד אֶחָד כָּרָאוּי. בָּא רַבִּי חִיָּיא וְנָשַׁק אוֹתוֹ, אָמַר לוֹ, נָאֶה אַתָּה, בְּנִי, מִמֶּנִּי לָלֶכֶת וְלִרְאוֹת אֶת סֵבֶר פְּנֵי הַיָּמִים. (עוֹד פָּתַח וְאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא רְבִיעִי, שֶׁהוּא אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים) (נ"א: לָמָּה דָּוִד הַמֶּלֶךְ יָרַשׁ הַמַּלְכוּת? שֶׁהוּא הָרְבִיעִי, שֶׁהוּא אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים).
בלשון הזוהר
כַּד קָרְבָּן אִתְּקְרִיב. כּלָּא נָטְלִין חוּלָקָא, וְאִתְּבַּדְּרָן קְלִיפִּין לְכָל סִטְרָא, וְיִיחוּדָא אִתְּקְרִיב וְאִתְּיַיחַד וּבוֹצִּינִין אִתְּנַהֲרִין וְאִשְׁתְּכַח רַעֲוָא וּרְעוּ בְּכָל עָלְמִין וְקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא אִשְׁתְּכַח בְּרָזָא דְיִחוּדָא חָדָא כְּדְקָא חָזֵי. אֲתָּא רַבִּי חִיָּיא וּנְשָׁקֵיהּ, אָמַר לֵיהּ יָאוֹתּ אַנְתְּ בְּרִי מִינִּי לְמֵיהַךָ לְמֶחֱמֵי לֵיהּ לִסְבָר אַנְפִּין דְּיוֹמִין. (תו פתח ואמר דוד מלכא דאיהו רביעאה ואיהו אבן מאסו הבונים) (נ"א: אמאי דוד מלכא אחסין מלכותא דאיהו רביעאה דאיהו אבן מאסו הבונים).
חידת כיסא שלושת העמודים ודוד הרביעי
הָלְכוּ, כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו, רָאָה אוֹתָם יוֹשְׁבִים עַל הַשַּׁעַר, אָמַר לוֹ לַשַּׁמָּשׁ, לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם, הַכִּסֵּא הַזֶּה שֶׁל שְׁלֹשָׁה עַמּוּדִים מַה הוּא כָּל אֶחָד (ס"א: הַכֹּל אֶחָד)? אָמְרוּ לוֹ, לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ לְמַר, שֶׁלֹּא לְחִנָּם אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא הָרְבִיעִי, אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים. אָמַר לוֹ, לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם, שֶׁאֵיפֹה מָאֲסוּ בוֹ בְּדָוִד שֶׁהוּא אָמַר אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים.
בלשון הזוהר
אֲזְלוּ, כַּד מָטוּן לְגַבֵּיהּ, חָמָא לוֹן יַתְּבֵי עַל תַּרְעָא, אָמַר לֵיהּ לְשַׁמּשא זִיל וְאֵימָא לוֹן הַאי כֻּרְסְיָיא דִּתְּלַתּ קָיְימִין מַהוּ כָּל אֶחָד (ס"א: כלא חד). אָמְרוּ לֵיהּ זִיל וְאֵימָא לֵיהּ לְמַר דְּלָאו לְמַגָּנָא אָמַר דָּוִד מַלְכָּא דְּאִיהוּ רְבִיעָאָה אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים. אָמַר לֵיהּ זִיל וְאֵימָא לוֹן דְּאָן גָּעֲלוּ בֵּיהּ בְּדָוד דְּאִיהוּ אָמַר אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים.
'בני אמי נחרו בי' נאמר על דחיית אחי דוד
הֶחֱזִיר רַבִּי חִיָּיא אֶת רֹאשׁוֹ לְרַבִּי חַגַּאי, וְאָמַר לוֹ, הֲשָׁמַעְתָּ בָּזֶה דָּבָר? אָמַר, שָׁמַעְתִּי בַּפָּסוּק הַזֶּה שֶׁכָּתוּב (שִׁיר א ו) " ׳בְּנֵי "אִמִּי "נִחֲרוּ בִי שָׂמוּנִי וְגוֹ'׳ - שֶׁהַפָּסוּק הַזֶּה אָמַר אוֹתוֹ שְׁלֹמֹה, וְעַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ הוּא נֶאֱמַר, כְּשֶׁדָּחוּ אוֹתוֹ הָאַחִים שֶׁלּוֹ מֵהֶם.
בלשון הזוהר
אַהֲדַר רַבִּי חִיָּיא רֵישֵׁיהּ לְגַבֵּי רַבִּי חַגַּאי וְאָמַר לֵיהּ שַׁמְעַתּ בְּהַאי מִידִי. אָמַר שְׁמַעְנא בְּהַאי קְרָא דִּכְתִּיב, " ׳בְּנֵי "אִמִּי "נִחֲרוּ בִי שָׂמוּנִי וְגו'׳ (שיר השירים א, ו). דְּהַאי קְרָא שְׁלֹמֹה מַלְכָּא אֲמָרוֹ, וְעַל דָּוִד מַלְכָּא אִתְּמָר כַּד דָּחוּ לֵיהּ אֲחוּהִי מִנַּיְיהוּ.
אותיות שם יהודה חקוקות בו - הד' רומזת לדוד
וְעוֹד שָׁמַעְתִּי, מָה רָאָה הקב"ה לָתֵת מַלְכוּת לִיהוּדָה מִכָּל אֶחָיו? אֶלָּא אוֹתִיּוֹת שְׁמוֹ חֲקוּקוֹת בּוֹ, והקב"ה נָתַן כָּבוֹד לִשְׁמוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ יָרַשׁ אֶת הַמַּלְכוּת. וְעוֹד שָׁמַעְתִּי, יְהוּדָה - הִנֵּה אוֹתִיּוֹת שְׁמוֹ וַדַּאי. ד' אֵינֶנָּה לָמָּה? אֶלָּא זֶה דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּקְשַׁר בִּשְׁמוֹ מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳וּבִקְשׁוּ אֶת יהו"ה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם וְגוֹ'׳ (הושע ג, ה). הִנֵּה דָּוִד קָשׁוּר בִּשְׁמוֹ. וְעוֹד, שֶׁהוּא קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין וַדַּאי, ד' דָּוִד הַמֶּלֶךְ (ד"א קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין וַדַּאי), וּמִשּׁוּם כָּךְ דָּוִד נִקְשַׁר בִּשְׁמוֹ.
בלשון הזוהר
וְתּוּ שְׁמַעְנָא מַאי חָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא לְמֵיהַב מַלְכוּתָּא לִיהוּדָה מִכָּל אֲחוּהִי, אֶלָּא אַתְּוָון דִּשְׁמֵיהּ חֲקִיקָן בֵּיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא יָהַב יְקָרָא לִשְׁמֵיהּ וּבְגִין כָּךָ אַחְסִין מַלְכוּתָּא. וְתּוּ שְׁמַעְנָא יְהוּדָה הָא אַתְּוָון דִּשְׁמֵיהּ וַדַּאי, ד' לֵיתֵּיהּ אַמַּאי. אֶלָּא דָּא דָּוִד מַלְכָּא דְּאִתְּקַשַׁר בִּשְׁמֵיהּ מִכָּל בְּנֵי עָלְמָא דִּכְתִּיב, ׳וּבִקְּשׁוּ אֶתּ יהו"ה אֱלהֵיהֶם וְאֶתּ דָּוד מַלְכָּם וְגו'׳ (הושע ג, ה) הָא דָּוִד קָשִׁיר בִּשְׁמֵיהּ, תּוּ דְּאִיהוּ קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִּלִּין ודַּאי ד' דָּוד מַלְכָּא (ד"א קשר של תפלין ודאי), וּבְגִין כָּךָ דָּוִד אִתְּקַשַׁר בִּשְׁמֵיהּ.
קול משמים מתיר לגלות סוד לכשרים הנכנסים
נִכְנְסוּ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ, יָשְׁבוּ לְפָנָיו. שָׁתַק רַבִּי אֶלְעָזָר וְהֵם שָׁתְקוּ. נִכְנַס רַבִּי אֶלְעָזָר לְחַדְרוֹ, וְשָׁמַע קוֹל אֶחָד שֶׁהָיָה אוֹמֵר: לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים, שֶׁהֲרֵי הֵם כְּשֵׁרִים. חָזַר אֲלֵיהֶם. אָמַר לָהֶם, אִם יֵשׁ מִי שֶׁשָּׁמַע דָּבָר - שֶׁיֹּאמַר לִי. אָמְרוּ לוֹ, אָנוּ מְחַכִּים לִהְיוֹת מוּאָרִים מִתּוֹךְ הַצַּחוּת שֶׁל הַמָּאוֹר הָעֶלְיוֹן, וּלְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל.
בלשון הזוהר
עָאלוּ, כֵּיוָן דְּעָאלוּ יְתִּיבוּ קַמֵּיהּ, אִשְׁתִּיק רַבִּי אֶלְעָזָר וְאִנּוּן אִשְׁתִּיקוּ. עָאל רַבִּי אֶלְעָזָר לְאִדְרֵיהּ שְׁמַע חַד קָלָא דְּהֲוָה אָמַר זִיל וְאֵימָא לוֹן מַה דְּאִנּוּן בָּעְיָין דִּכְשֵׁרִין אִנּוּן. אַהֲדַר לְגַבַּיְיהוּ. אָמַר לוֹן אִיתּ מַאן דִּשְׁמַע מִלָּה לֵימָא לִי. אָמְרוּ לֵיהּ אֲנַן מְחַכָּאן לְאַנְהָרָא מִגּוֹ צַּחוּתָּא דְּבוּצִּינָא עִלָּאָה וּסְבָרָא נִסְבַּר.
בריאת התשובה - היכל פנימי לסוד התורה הנרשם
פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיהו"ה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׳ (חבקוק ב, כ). כְּשֶׁרָצָה הקב"ה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, הִסְתַּכֵּל בְּתוֹךְ הַמַּחֲשָׁבָה סוֹד הַתּוֹרָה וְרָשַׁם רִשּׁוּמִים, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד, עַד שֶׁבָּרָא הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא הֵיכָל פְּנִימִי עֶלְיוֹן וְסוֹד נִסְתָּר, וְשָׁם נִרְשְׁמוּ וְהִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת בַּחֲקִיקוֹתֵיהֶן.
בלשון הזוהר
פָּתַּח וְאָמַר, ׳וַיהו"ה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׳ (חבקוק ב, כ). כַּד בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא לְמִבְרֵי עָלְמָא, אִסְתַּכַּל גּוֹ מַחֲשָׁבָה רָזָא דְאוֹרַיְיתָּא וְרָשִׁים רִשׁוּמִין ולא הֲוָה יָכִיל לְמֵיקַם, עַד דְּבָרָא תְּשׁוּבָה דְּאִיהִי הֵיכָלָא פְּנִימָאָה עִלָּאָה וְרָזָא סְתִּימָא וְתַּמָּן אִתְּרְשִׁימוּ וְאִתְּצַּיְירוּ אַתְּוָון בְּגִלּוּפַּיְיהוּ.
רישום צורות העולם ובריאת השמים מן האור הראשון
כֵּיוָן שֶׁזֶּה נִבְרָא, הָיָה מִסְתַּכֵּל בַּהֵיכָל הַזֶּה, וְרוֹשֵׁם לְפָנָיו צִיּוּרִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׳ (חבקוק ב, כ) - רָשַׁם לְפָנָיו רִשּׁוּמִים וְצִיּוּרִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם. רָצָה לִבְרֹא שָׁמַיִם, מֶה עָשָׂה? הִסְתַּכֵּל בָּאוֹר הָרִאשׁוֹן וְהִתְעַטֵּף בּוֹ וּבָרָא שָׁמַיִם, שֶׁכָּתוּב ׳עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה׳ (תהלים קד, ב) - וְאַחַר כָּךְ ׳נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׳.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּאִתְּבְּרֵי דָא הֲוָה מִסְתַּכַּל בְּהַאי הֵיכָלָא וְרָשִׁים קַמֵּיהּ צִּיּוּרִין דְּכָל עָלְמָא דִּכְתִּיב ׳הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׳ (חבקוק ב, כ) - רְשִׁים קַמֵּיהּ רְשׁוּמִין וְצִּיּוּרִין דְּכָל עָלְמָא. בָּעֵי לְמִבְרֵי שָׁמַיִם מָה עֲבַד אִסְתַּכַּל בְּאוֹר קַדְמָאָה וְאִתְּעַטַף בֵּיהּ וּבְרָא שָׁמַיִם. דִּכְתִּיב,. ׳עוֹטֶה אוֹר כַּשַׁלְמָה׳ (תהילים קד, ב) וְאַחַר כָּךָ ׳נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׳.
היכל שני לרשימת נקודות העולם התחתון
הִסְתַּכֵּל לַעֲשׂוֹת הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, עָשָׂה הֵיכָל אַחֵר וְנִכְנַס בּוֹ, וּמִמֶּנּוּ הִסְתַּכֵּל וְרָשַׁם לְפָנָיו אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת לְמַטָּה וּבָרָא אוֹתוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיהו"ה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׳ - ׳הַ"ס מִפָּנָיו׳ - ה"ס רָשַׁם לְפָנָיו כָּל הַנְּקֻדּוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁהֵם שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ כְּחֶשְׁבּוֹן ה"ס. שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ הֵן. וְכֻלָּן רָשַׁם לְפָנָיו כְּשֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם. מִשּׁוּם כָּךְ כְּבוֹדוֹ שֶׁל הקב"ה אֵינוֹ אֶלָּא לְאוֹתָם שֶׁיּוֹדְעִים דְּרָכָיו וְהוֹלְכִים בָּהֶם בְּדֶרֶךְ אֱמֶת כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
אִסְתַּכַּל לְמֶעְבַּד עָלְמָא תַּתָּאָה עֲבַד הֵיכָלָא אוֹחֲרָא וְעָאל בֵּיהּ וּמִנֵּיהּ אִסְתַּכַּל וּרְשִׁים קַמֵּיהּ כָּל עָלְמִין לְתַּתָּא וּבְרָא לוֹ. הֲדָא הוּא דִכְתִּיב ׳וַיהו"ה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׳. ׳הַ"ס מִפָּנָיו׳, ה"ס רָשִׁים קַמֵּיהּ כָּל נְקוּדִין דְּכָל עָלְמָא דְּאִנּוּן שִׁתִּין וְחָמֵשׁ, כְּחוּשְׁבַּן ה"ס, שִׁתִּין אִנּוּן וְחָמֵשׁ אִנּוּן, וְכֻלְהוּ רָשִׁים קַמֵּיהּ כַּד בְּרָא עָלְמָא. בְגִין כָּךָ יְקָרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא לָאו אִיהוּ אֶלָּא לְאִנּוּן דְּיָדְעִין אָרְחוֹי וּמְהֲכִין בָּהּ בְּאוֹרַח קְשׁוֹט כְּדְקָא יְאוּתּ.
אש מקיפה וקול המזמין לחדרי המלך
בֵּינְתַיִם שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּם, בָּאָה אֵשׁ וְהִקִּיפָה אוֹתוֹ, וְהֵם יָשְׁבוּ בַּחוּץ. שָׁמְעוּ קוֹל אֶחָד שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אֵי קָדוֹשׁ, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, בְּכָל אוֹתָם הַחֲדָרִים שֶׁל פְּנֵי הַזָּקֵן, הָעֵלֶם הַקָּדוֹשׁ (נ"א: הָעַלְמָה הַקְּדוֹשָׁה) שֶׁנִּמְסְרוּ הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁלָּהֶם בְּיָדוֹ, וְכֻלָּם מְתֻקָּנִים לְךְ וּלְאוֹתָם שֶׁבִּשְׁבִילְךְ. וּבְחַיֶּיךְ הַקְּדוֹשִׁים, כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ.
בלשון הזוהר
אַדְהָכִי דְּהֲוָה מִשְׁתָּעֵי בַּהֲדַיְיהוּ, אֲתָּא נוּרָא וְאַסְחַר לֵיהּ, וְאִנּוּן יָתְּבוּ לְבַר. שְׁמָעוּ חַד קָלָא דְּהֲוָה אָמַר אִי קַדִּישָׁא הֱבִיאֲנִי הַמֶּלֶךָ חֲדָרָיו בְּכָל אִנּוּן אִידְרִין דְּסָבָא דְּאַנְפִּין עוּלֵימָא קַדִּישָׁא (נ"א: עולימתא קדישתא) דְאִתְּמְסָרוּ מַפְּתְּחָן דִּלְהוֹן בִּידֵיהּ, וְכֻלְהוּ מְתַּקְנָן לָךָ וּלְאִנּוּן דִּבְגִינָךָ. וּבְחַיָּיךָ קַדִּישָׁא כָּל חֵילָא דִשְׁמַיָא נָגִילָה ונִשְׂמְחָה בָךָ.
פחד הנוכחים והסתלקותם מן הגילוי
כְּשֶׁאֵלֶּה רָאוּ כָּךְ, הִזְדַּעְזְעוּ, וּפַחַד רַב נָפַל עֲלֵיהֶם, אָמְרוּ, אֵינֶנּוּ רְאוּיִים לָזֶה, נֵצֵא מִכָּאן וְנֵלֵךְ לְדַרְכֵּנוּ, (הָלְכוּ), יָשְׁבוּ שָׁם כָּל אוֹתוֹ יוֹם וְלֹא יָכְלוּ לִרְאוֹת אוֹתוֹ, וְאָמְרוּ, אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל הקב"ה שֶׁנֵּשֵׁב כָּאן, יָצְאוּ מִשָּׁם וְהָלְכוּ.
בלשון הזוהר
כַּד חָמוּ אִלֵּין הָכִי, אִזְדַּעְזעְוּ, וּדְחִילוּ סָגִּי נָפַּל עֲלַיְיהוּ, אֲמְרֵי, לֵיתּ אֲנַן חַזְיָין לְהַאי, נִפּוּק מִכָּאן וְנֵהַךָ לְאוֹרְחִין, (אזלו) יַתְּבוּ תַּמָּן כּל הַהוּא יוֹמָא וְלָא יָכִילוּ לְמֶחֱמֵי לֵיהּ, וְאָמְרוּ לֵיתּ רְעוּתָּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךָ הוּא דְּנֵיתִּיב הָכָא נָפְּקוּ מִתַּמָּן וְאַזְלֵי.
׳מה תתן לי׳
הבטחת הבן לאברהם בסוד השם הקדוש
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.