הגדלת שם אברהם ושרה בין מכשפי מצרים - עלייתו למעלה
לך לך · ׳עורה כבודי׳ - ירידת אברהם למצרים כתנאי לחלקו ולחלק בניו · מאמר 15 · פיסקה 5 · דף פג ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אַבָּא כָּל כָּךְ לָמָּה אִזְדַּמֵּן לֵיהּ לְאַבְרָהָם וּלְמַאי אִיצְטְרִיךְ, אֶלָּא בְּגִין לְגַדְּלָא שְׁמֵיהּ דְּאַבְרָהָם וְשָׂרָה בְּעָלְמָא, דְּאָפִילּוּ בְּמִצְרַיִם דְּאִנּוּן חֳרָשֵׁי עָלְמָא וְלָא הֲוָה יָכִיל בַּר נָשׁ לְאִשְׁתְּזִיב מִנַּיְיהוּ, אִתְגַּדַּל אַבְרָהָם וְאִסְתַּלִּיק לְעֵילָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם׳ - לְאָן אֲתַר הַנֶּגְבָּה. (ומאי ׳הוא ואשתו וכל אשר לו׳, אלא לאודעא דלא גזלו מניה מדעם מאנון מתנן דיהבו ליה בדיל שרה דתהא למלכא) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא רָזָא דְחָכְמְתָא אִיהוּ, וְקָא רָמַז הָכָא בְּחָכְמְתָא וְדַרְגִּין דִּלְתַתָּא דְּקָא נָחִית אַבְרָהָם לְעוּמְקַיָּיא דִלְהוֹן וְיָדַע לוֹן, וְלָא אִתְדַּבָּק בְּהוּ, וְתָב לְקַמֵּי מָרֵיהּ.
תרגום
אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּל כָּךְ לָמָּה הִזְדַּמֵּן לְאַבְרָהָם וּלְמַה הִצְטָרֵךְ? אֶלָּא כְּדֵי לְגַדֵּל אֶת שְׁמָם שֶׁל אַבְרָהָם וְשָׂרָה בָּעוֹלָם, שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִצְרַיִם שֶׁהֵם מְכַשְּׁפֵי הָעוֹלָם, וְלֹא יָכוֹל הָיָה אָדָם לְהִנָּצֵל מֵהֶם, הִתְגַּדֵּל אַבְרָהָם וְהִתְעַלָּה לְמַעְלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם׳ (בראשית יג, א) - לְאֵיזֶה מָקוֹם? הַנֶּגְבָּה (וּמַה זֶּה ׳הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ׳? אֶלָּא לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא גזלו מִמֶּנּוּ דבר מֵאוֹתָן מַתָּנוֹת שֶׁנָּתְנוּ לוֹ בִּשְׁבִיל שָׂרָה שֶׁתִּהְיֶה למלך). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בּא רְאֵה, הַכֹּל הוּא סוֹד שֶׁל חָכְמָה, וְרָמַז כָּאן בַּחָכְמָה וְהַדְּרָגוֹת שֶׁלְּמַטָּה שֶׁאַבְרָהָם יָרַד לְעָמְקָם וְיָדַע אוֹתָם, וְלֹא נִדְבַּק בָּהֶם, וְשָׁב לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ,
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי אבא כל כך למה אזדמן ליה לאברהם ולמאי איצטריך, אלא בגין לגדלא שמיה דאברהם ושרה בעלמא, דאפילו במצרים דאנון חרשי עלמא ולא הוה יכיל בר נש לאשתזיב מנייהו, אתגדל אברהם ואסתליק לעילא הדא הוא דכתיב ׳ויעל אברם ממצרים׳ - לאן אתר הנגבה. (ומאי ׳הוא ואשתו וכל אשר לו׳, אלא לאודעא דלא גזלו מניה מדעם מאנון מתנן דיהבו ליה בדיל שרה דתהא למלכא) אמר רבי שמעון תא חזי, כלא רזא דחכמתא איהו, וקא רמז הכא בחכמתא ודרגין דלתתא דקא נחית אברהם לעומקייא דלהון וידע לון, ולא אתדבק בהו, ותב לקמי מריה.
התרגום: אמר רבי אבא, כל כך למה הזדמן לאברהם ולמה הצטרך? אלא כדי לגדל את שמם של אברהם ושרה בעולם, שאפלו במצרים שהם מכשפי העולם, ולא יכול היה אדם להנצל מהם, התגדל אברהם והתעלה למעלה. זהו שכתוב ׳ויעל אברם ממצרים׳ (בראשית יג, א) - לאיזה מקום? הנגבה (ומה זה ׳הוא ואשתו וכל אשר לו׳? אלא להודיע שלא גזלו ממנו דבר מאותן מתנות שנתנו לו בשביל שרה שתהיה למלך). אמר רבי שמעון, בא ראה, הכל הוא סוד של חכמה, ורמז כאן בחכמה והדרגות שלמטה שאברהם ירד לעמקם וידע אותם, ולא נדבק בהם, ושב לפני רבונו,
מן המפרשים
אור החמה: והרא"ג כ' אמר ר"ש ת"ח כלא רזא דחכמתא . כלומר כל מה שנאמר באברהם וירד אברם ויעל אברם ויצו עליו פרע' אנשים וגו' כלא הוא רזא דחכמת' לפי שאברהם ירד לקליפו' בשכלו לחקור הנהגותם וממשלתם כנז' ולא נתפתה ועלה בשלום. לכן בעלייתו צוה…
שעת רצון: אמר רבי שמעון תא חזי כלא רזא דחכמתא איהו וקא רמז הכא בחכמתא כו'. הנה קודם שנבא אל פירוש המאמר נקדים כי הנה כבר נודע מ"ש רבינו ז"ל, שכל מי שהגיע אפילו לבחינת נפש דאצילות, רחוק הוא מן החטא ואין חטא בא על ידו, ואדה"ר שהיה אז…
הסולם: א"ר אבא וכו': אר"א למה נזדמן לו לאברהם כל כך, ולמה נצרך כל זה. ואומר, אלא שהוא כדי להגדיל שמו של אברהם ושרה בעולם. שאפילו במצרים, שהמה מכשפי העולם שאיש לא יכול להציל עצמו מהם, גם שם נתגדל אברהם ונתעלה למעלה. וזהו שכתוב ויעל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: