׳עורה כבודי׳
ירידת אברהם למצרים כתנאי לחלקו ולחלק בניו
שירת המלאכים בליל שרה אצל פרעה - סימן למכות מצרים
בֹּא רְאֵה, כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁשָּׂרָה הָיְתָה אֵצֶל פַּרְעֹה, בָּאוּ הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים לְזַמֵּר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. אָמַר לָהֶם הקב"ה: כֻּלְּכֶם לְכוּ וַעֲשׂוּ מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּמִצְרַיִם, סִימָן לְמִי שֶׁאֲנִי עָתִיד לַעֲשׂוֹת אַחַר כָּךְ.ואם תקשה איך ירדו מלאכים קדושים למצרים המלאה גלולים, לזה אמר להם סימן למה שאני עתיד לעשות בעצמי, כמו שנאמר במכת בכורות אני ולא מלאך אני ולא שרף, ואם כן דיו לעבד להיות כרבו (רמ"ק) זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וַיְנַגַּע יהו"ה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כָּל הַהוּא לֵילְיָא דְּשָׂרָה הֲוַת לְגַבֵּיהּ דְּפַרְעֹה אָתוּ מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי לְזַמְרָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן. אָמַר לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֻּלְּכוּ זִילוּ וְעֲבִידוּ מַכְתְּשִׁין רַבְרְבִין בְּמִצְרַיִם, רְשִׁימוּ לְמַאן דְּאֲנָא זַמִּין לְמֶעְבַּד לְבָתַר. (דא) מַה כְּתִיב ׳וַיְנַגַּע יהו"ה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדוֹלִים וְגו'׳.
תמיהה על ידיעת פרעה מי היא אשת אברם
בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, ׳וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וְגוֹ'׳ (בראשית יב, יח) - מִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ,שהיא אשת אברם
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב ׳וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וְגו'׳ (בראשית יב, יח) - מְנָא הֲוָה יָדַע,
מכת פרעה עצמה גילתה לו שהיא אשת אברם
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הֲרֵי כָּתוּב ׳עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם׳ (בראשית יב, יז) - שֶׁכָּךְ הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ:המלאכים המכים ׳עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם׳ - שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר עִם אֲבִימֶלֶךְ, אֶלָּא בְּדָבָר זֶה נִתְבָּאֵר וְלֹא יוֹתֵר: מִיָּד - ׳וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יִצְחָק הָא כְּתִיב ׳עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם׳ (בראשית יב, יז) - דְּהָכִי הֲווּ אָמְרֵי לֵיהּ: ׳עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם׳ - דְּהָא לָא הֲוָה מְמַלֵּיל עִמֵּיהּ כְּמָה דִּמְמַלֵּיל בַּאֲבִימֶלֶךְ, אֶלָּא בְּמִלָּה דָא אִתְּמָר וְלָא יַתִּיר: מַכְתְּשָׁא דָא ׳עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם׳ אִיהִי, וְלָא הֲוָה מַלִּיל (דא) עִמֵּיהּ, כְּדֵין יָדַע (הוא) דְּהָא אִתְּתֵיהּ דְּאַבְרָהָם אִיהִי. מִיָּד ׳וַיִּקְרָא פַּרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר וְגו'׳.
לוית אברהם ממצרים - רמז ללוית בני ישראל ביציאתם
׳וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים׳ (בראשית יב, כ), לָמָּה? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרַב אָדָם לָהֶם לְהָרַע לָהֶם. ׳וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ׳ - לְוָיָה עָשׂוּ לוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. אָמַר לוֹ הקב"ה: כָּךְ אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת לְבָנָיו, אַתָּה תְלַוֶּה אוֹתָם מֵאַרְצְךְ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי בְשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם, שֶׁלִּוָּה אוֹתָם מִכָּל אַרְצוֹ׳ (שמות יג, יז).
בלשון הזוהר
׳וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים׳ (בראשית יב, כ), לָמָּה. בְּגִין דְּלָא יִקְרַב בַּר נַשׁ בְּהוּ לְאַבְאָשָׁא לוֹן. ׳וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתוֹ׳ - לְוָיָיה עֲבָדוּ לֵיהּ בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָכִי אַנְתְּ זַמִּין לְמֶעְבַּד לִבְנוֹי, אַתְּ תּוֹזִיף לוֹן מֵאַרְעָךְ, דִּכְתִיב ׳וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם׳ (שמות יג, יז) דְּאוֹזִיף לוֹן מִכָּל אַרְעֵיהּ.
ה) הגדלת שם אברהם ושרה אף בין מכשפי מצרים
אָמַר רַבִּי אַבָּא, כָּל כָּךְ לָמָּה הִזְדַּמֵּן לְאַבְרָהָם וּלְמַה הִצְטָרֵךְ? אֶלָּא כְּדֵי לְגַדֵּל אֶת שְׁמָם שֶׁל אַבְרָהָם וְשָׂרָה בָּעוֹלָם, שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִצְרַיִם שֶׁהֵם מְכַשְּׁפֵי הָעוֹלָם, וְלֹא יָכוֹל הָיָה אָדָם לְהִנָּצֵל מֵהֶם, הִתְגַּדֵּל אַבְרָהָם וְהִתְעַלָּה לְמַעְלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם׳ - לְאֵיזֶה מָקוֹם? - ׳הַנֶּגְבָּה׳מעמקי הקליפות שבמצרים אל הנגב, שהוא החסד (או"י). (וּמַה זֶּה ׳הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ׳? אֶלָּא לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא גזלו מִמֶּנּוּ דבר מֵאוֹתָן מַתָּנוֹת שֶׁנָּתְנוּ לוֹ בִּשְׁבִיל שָׂרָה שֶׁתִּהְיֶה למלך) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בֹּא רְאֵה, הַכֹּל הוּא סוֹד שֶׁל חָכְמָה, וְרָמַז כָּאן בַּחָכְמָה וְהַדְּרָגוֹת שֶׁלְּמַטָּה שֶׁאַבְרָהָם יָרַד לְעָמְקָם וְיָדַע אוֹתָם, וְלֹא נִדְבַּק בָּהֶם, וְשָׁב לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ. כי החכמה היא לדעת את הדרגות התחתונות כדי לברר מהן ולהתעלות עליהן, ולא כדי להידבק בהן
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אַבָּא כָּל כָּךְ לָמָּה אִזְדַּמֵּן לֵיהּ לְאַבְרָהָם וּלְמַאי אִיצְטְרִיךְ, אֶלָּא בְּגִין לְגַדְּלָא שְׁמֵיהּ דְּאַבְרָהָם וְשָׂרָה בְּעָלְמָא, דְּאָפִילּוּ בְּמִצְרַיִם דְּאִנּוּן חֳרָשֵׁי עָלְמָא וְלָא הֲוָה יָכִיל בַּר נָשׁ לְאִשְׁתְּזִיב מִנַּיְיהוּ, אִתְגַּדַּל אַבְרָהָם וְאִסְתַּלִּיק לְעֵילָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם׳ - לְאָן אֲתַר. הַנֶּגְבָּה. (וּמַאי ׳הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ׳, אֶלָּא לְאוֹדָעָא דְּלָא גָּזְלוּ מִנֵּיהּ מִדַּעַם מֵאִנּוּן מַתְּנָן דִּיהַבוּ לֵיהּ בְּדִיל שָׂרָה דְּתֶהֱוֵי לְמַלְכָּא) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא רָזָא דְחָכְמְתָא אִיהוּ, וְקָא רָמַז הָכָא בְּחָכְמְתָא וְדַרְגִּין דִּלְתַתָּא דְּקָא נָחִית אַבְרָהָם לְעוּמְקַיָּיא דִלְהוֹן וְיָדַע לוֹן, וְלָא אִתְדַּבָּק בְּהוּ, וְתָב לְקַמֵּי מָרֵיהּ.
אברהם לא נפתה כאדם וכנח - אהלה נכתב בה"א
וְלֹא הִתְפַּתָּה בָהֶם כְּאָדָם שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לַדַּרְגָּה הַהִיא הִתְפַּתָּה בַּנָּחָשׁ וְגָרַם מָוֶת לָעוֹלָם.ואברהם עמד בנסיון, וירד בשלום ועלה בשלום (שעת רצון) וְלֹא הִתְפַּתָּה כְּמוֹ נֹחַ, שלא נעשה חולין ביין, כמו שנאמר בו 'ויחל נח איש האדמה' (רש"י) שֶׁכַּאֲשֶׁר יָרַד וְהִגִּיעַ לַדַּרְגָּה הַהִיא מַה כָּתוּב? ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה׳ (בראשית ט, כא) - אָהֳלֹה כָּתוּב בְּהֵ"א.שהיא סוד אשה זרה
בלשון הזוהר
וְלָא אִתְפַּתָּא בְּהוּ כְּאָדָם דְּכַד מָטָא לְהַהוּא דַרְגָא אִתְפַּתָּא בְּנָחָשׁ וְגָרִים מוֹתָא לְעָלְמָא. וְלָא אִתְפַּתָּא כְּנֹחַ דְּכַד נָחַת וּמָטָא לְהַהוּא דַרְגָּא מַה כְּתִיב. ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגָּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה׳ (בראשית ט, כא) - אָהֳלֹה כְּתִיב בְּה"א.
עליית אברהם ממצרים בשלמות - הנגבה מדרגתו הראשונה
אֲבָל בְּאַבְרָהָם מַה כָּתוּב? ׳וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם׳ (בראשית יג, א) - שֶׁעָלָה וְלֹא יָרַד, וְהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה כְּדֵי לְהַרְאוֹת הַחָכְמָה שֶׁהִתְקַיֵּם בְּקִיּוּם שָׁלֵם כָּרָאוּי לוֹ וְלֹא הִתְפַּתָּה, וְעָמַד בְּקִיּוּם וְשָׁב לִמְקוֹמוֹ.ואין הכוונה שלא היה המעשה בפועל, אלא ממש ירד למצרים, והמעשה נעשה לרמוז אל ענין רוחני, כי הדברים הנסתרים צריכים ענין גשמי בעולם התחתון שבו יראה הרוחני את ענינו (או"י) ׳הַנֶּגְבָּה׳ - זֶה הַדָּרוֹם, הַדַּרְגָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁנֶּאֱחַז בָּהּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, שֶׁכָּתוּב ׳הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה׳ אַף כָּאן ׳הַנֶּגְבָּה׳ - מָקוֹם שֶׁנִּדְבַּק בּוֹ בָּרִאשׁוֹנָה.
בלשון הזוהר
אֲבָל בְּאַבְרָהָם מַה כְּתִיב. ׳וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם׳ (בראשית יג, א) - דְּסָלִיק וְלָא נָחִית, וְתָב לְאַתְרֵיהּ לְדַרְגָא עִלָּאָה דְּאִתְדַּבָּק בֵּיהּ בְּקַדְמִיתָא. וְעוֹבָדָא דָא הֲוָה, בְּגִין לְאַחֲזָאָה חָכְמָתָא דְּאִתְקַיָּים בְּקִיּוּמָא שְׁלִים כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ וְלָא אִתְפַּתָּא וְקָם בְּקִיּוּמָא וְתָב לְאַתְרֵיהּ. ׳הַנֶּגְבָּה׳ - דָּא דָרוֹם, דַּרְגָּא עִלָּאָה דְּאִתְאֲחִיד בֵּיהּ בְּקַדְמִיתָא, דִּכְתִיב ׳הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה׳ - אוּף הָכָא ׳הַנֶּגְבָּה׳ - אֲתַר דְּאִתְדַבַּק בֵּיהּ בְּקַדְמִיתָא.
סוד ירידת אברהם למצרים - תנאי לחלקו ולבנים לעם ה'
בֹּא רְאֵה סוֹד הַדָּבָר, אִם אַבְרָם לֹא יֵרֵד לְמִצְרַיִם וְלֹא יִצְטָרֵף שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה, לֹא יִהְיֶה חֵלֶק גּוֹרָלוֹ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.כענין העופרת שבה מצרפים את הכסף, כך צירוף הקדושה בכניסת האדם לתוך הקליפות, וכשיוצא משם נקי כזהב הוא חלק ה' (או"י) כְּמוֹ זֶה לְבָנָיו, כְּשֶׁרָצָה הקב"ה לַעֲשׂוֹת לוֹ (ד"א: לָהֶם) עַם אֶחָד, עַם שָׁלֵם, וּלְקָרְבָם אֵלָיו, אִם לֹא יֵרְדוּ בָּרִאשׁוֹנָה לְמִצְרַיִם וְלֹא יִזְדַּכְּכוּ שָׁם, לֹא הָיוּ הָעָם הַיְחִידִי שֶׁלּוֹ. כְּמוֹ כֵן אִם לֹא נִתְּנָה הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לִכְנַעַן בָּרִאשׁוֹנָה וְיִשְׁלֹט בָּהּ, לֹא הָיְתָה הָאָרֶץ חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ שֶׁל הקב"ה, וְהַכֹּל סוֹד אֶחָד.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, רָזָא דְמִלָּה, אִי אַבְרָם לָא יֵיחוּת לְמִצְרַיִם וְלָא יִצְטָרֵף תַּמָּן בְּקַדְמִיתָא, לָא יְהֵא חוּלַק עַדְבֵיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כְּגַוונָא דָא לִבְנוֹי, כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעבַּד לֵיהּ (ד"א: לוֹן) עַמָּא חָדָא עַמָּא שְׁלִים, וּלְקָרְבָא לוֹן לְגַבֵּיהּ, אִי לָא נָחֲתוּ בְּקַדְמִיתָא לְמִצְרַיִם וְלָא יִצְטַרְפוּן תַּמָּן, לָא הֲווּ עַמָּא יְחִידָא דִילֵיהּ. כְּגַוְונָא דָא אִי לָא אִתְיְיהִיבַת אַרְעָא קַדִּישָׁא לִכְנַעַן בְּקַדְמִיתָא וְיִשְׁלוֹט בָּהּ, לָא הֲוַת אַרְעָא חוּלְקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכֹלָּא רָזָא חָדָא.
׳נפשי אויתיך בלילה׳
עליית הנפש בשינה בין טהרה לטומאה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.