ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 13: ׳כי יפה הוא מאד׳ - הצלת שרה ושמירת הקב"ה לצדיק יסוד עולם › פיסקה 5 (פב ע"א)

אברהם צרוף ועומד - בקשת דוד בחנני ומכשול בת שבע

לך לך · ׳כי יפה הוא מאד׳ - הצלת שרה ושמירת הקב"ה לצדיק יסוד עולם · מאמר 13 · פיסקה 5 · דף פב ע"א

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדָוִד: אַבְרָהָם כְּבָר בְּחַנְתִּיו וּצְרַפְתִּיו וְקָאִים קַמָּאי בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. אָמַר לֵיהּ דָּוִד אִי הָכִי ׳בְּחָנֵנִי יהו"ה וְנַסֵּנִי צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְלִבִּי׳ (תהילים כו, ב). כֵּיוָן דְּעֲבַד הַהִיא מִלָּה דְּבַת שֶׁבַע אִדְכַּר דָּוִד קַמֵּיהּ עַל מַה דְּאָמַר. אָמַר ׳בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַיְלָה צְרַפְתַּנִּי בַּל תִּמְצָא זַמּוֹתִי בַּל יַעֲבָר פִּי׳ (תהילים יז, ג).

תרגום

אָמַר הקב"ה לְדָוִד: אַבְרָהָם כְּבָר בְּחַנְתִּיו וּצְרַפְתִּיו, וְעוֹמֵד לְפָנַי בְּקִיּוּם שָׁלֵם. אָמַר לוֹ דָּוִד: אִם כָּךְ, ׳בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְלִבִּי׳ (שם כו, ב). כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁל בַּת שֶׁבַע, נִזְכַּר דָּוִד לְפָנָיו עַל מַה שֶּׁאָמַר. אָמַר ׳בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי׳ (שם יז, ג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה קודשא בריך הוא לדוד: אברהם כבר בחנתיו וצרפתיו וקאים קמאי בקיומא שלים. אמר ליה דוד אי הכי ׳בחנני יהו"ה ונסני צרפה כליותי ולבי׳ (תהילים כו, ב). כיון דעבד ההיא מלה דבת שבע אדכר דוד קמיה על מה דאמר. אמר ׳בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמותי בל יעבר פי׳ (תהילים יז, ג).

התרגום: אמר הקב"ה לדוד: אברהם כבר בחנתיו וצרפתיו, ועומד לפני בקיום שלם. אמר לו דוד: אם כך, ׳בחנני ה' ונסני צרפה כליותי ולבי׳ (שם כו, ב). כיון שעשה אותו הדבר של בת שבע, נזכר דוד לפניו על מה שאמר. אמר ׳בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמתי בל יעבר פי׳ (שם יז, ג).

מן המפרשים

אור החמה: בת בתואל וגו' הקשה כי כבר נתבאר זה לעיל היותה רבקה בת בתואל ואחות לבן ומפדן ארם ומה צורך לחזור כאן לייחס אביה ומקומה ובפרט כי ייחסה בכל ייחוסיה שהם אביה ואחיה ועירה ולמה לן כולי האי. וז"ש ולבתר מפדן ארם ולבתר אחות לבן וגומר כי…

הסולם: א"ל קב"ה לדוד וכו': והשיב הקב"ה לדוד. אברהם, כבר בחנתיו וצרפתיו , ועמד בנסיון לפני בקיום שלם. אמר לו דוד, אם כן, בחנני ה' ונסני צרפה כליותי ולבי . כיון שעשה אותו מעשה דבת שבע, נזכר דוד מה שאמר לפני הקב"ה. אמר, בחנת לבי וגו'.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: