׳כי יפה הוא מאד׳
הצלת שרה ושמירת הקב"ה לצדיק יסוד עולם
׳כי יפה הוא מאד׳ - אור כאור השמש שיצא מהתבה
׳וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד׳ (בראשית יב, יד) - אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הִכְנִיס אוֹתָהּ בְּתֵבָה, כֵּיוָן שֶׁנִּפְתַּח, הָיָה אוֹר כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי יָפָה הִוא מְאֹד׳.
בלשון הזוהר
׳וַיְהִי כְּבֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִיא מְאֹד׳ (בראשית יב, יד) - אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּתֵיבָה אָעִיל לָהּ, וּפְתָחוּ לָהּ לְמֵיסַב מִנָּה קוּסְטוּנָא. כֵּיוָן דְּאִתְפַּתַּח הֲוָה נְהוֹרָא כִּנְהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי יָפָה הִיא מְאֹד׳.
דיוקן אחרת בתבה - שרי פרעה מהללים את שרה בשנית
מַה זֶּה ׳מְאֹד׳? אֶלָּא שֶׁרָאוּ בַּתֵּבָה דְּיוֹקָן (נ"א: אוֹר) אַחֶרֶת. הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ ׳וְרָאוּ אוֹתָהּ׳ כְּבַתְּחִלָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה׳. כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה׳ - מַה זֶּה ׳וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה׳? אֶלָּא שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתָהּ ׳וְרָאוּ אוֹתָהּ׳ כְּבַתְּחִלָּה, וְאָז ׳וַיְהַלֲלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וְגוֹ'׳. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אוֹי לְאוֹתָם רִשְׁעֵי הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יוֹדְעִים וְלֹא מַשְׁגִּיחִים בְּמַעֲשֵׂי הקב"ה, וְהֵם לֹא מִסְתַּכְּלִים (בְּכָל) שֶׁכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הוּא מֵעִם הקב"ה, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בַּתְּחִלָּה מַה שֶּׁיִּהְיֶה בַּסּוֹף, שֶׁכָּתוּב ׳מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית׳ (ישעיהו מו, י) - וְהוּא צוֹפֶה וְעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים בָּרִאשׁוֹנָה כְּדֵי לְהַעֲלוֹתָם לְאַחַר יָמִים.
בלשון הזוהר
מַאי ׳מְאֹד׳, אֶלָּא דְּחָמוּ בַּתֵּיבָה דִיוּקְנָא (נ"א: נְהוֹרָא) אָחֳרָא. אַפִּיקוּ לָהּ וְחָמוּ לָהּ כְּמִלְקַדְמִין הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה׳. כֵּיוָן דִּכְתִיב ׳וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה׳ מַאי ׳וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה׳, אֶלָּא דְּאֲפִיקוּ לָהּ וְחָמוּ לָהּ כְּמִלְקַדְּמִין וּכְדֵין ׳וַיְהַלְּלוּ אוֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וְגו'׳. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, וַוי לְאִנּוּן חַיָּיבַיָא דְעָלְמָא דְּלָא יָדְעִין וְלָא מַשְׁגִּיחִין בַּעֲבִידְתֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִנּוּן לָא מִסְתַּכְּלֵי (בכלא) דְּכָל מַה דְּהֲוֵי בְּעָלְמָא מֵעִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ, דְּאִיהוּ יָדַע בְּקַדְמִיתָא מַה דִּלְהוֵי בְּסוֹפָא דִּכְתִיב, ׳מַגִּיד מֵרִאשִׁית אַחֲרִית׳ (ישעיהו מו, י) - וְאִיהוּ אִסְתָּכֵי וְעֲבִיד עֲבִידָן בְּקַדְמִיתָא בְּגִין לְסָלְקָא לוֹן לְבָתַר יוֹמִין.
מכת פרעה בשרה - מקור למכות מצרים ולניסי הלילה
בֹּא רְאֵה, אִלְמָלֵא שֶׁנִּטְּלָה שָׂרַי לְפַרְעֹה, הוּא לֹא הָיָה מֻלְקֶה. וְהַהַלְקָאָה הַזּוֹ גָּרְמָה הַלְקָאָה לְאַחַר מִכֵּן שֶׁיִּלְקוּ מִצְרַיִם בִּנְגָעִים ׳גְּדוֹלִים׳. כָּתוּב כָּאן ׳נְגָעִים גְּדֹלִים׳, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הקב"ה נִסִּים וּגְבוּרוֹת לְיִשְׂרָאֵל בַּלַּיְלָה - אַף כָּאן עָשָׂה הקב"ה לְשָׂרָה נִסִּים וּגְבוּרוֹת בַּלַּיְלָה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי אִלְמָלֵא דְּאִנְסִיבַת שָׂרַי לְגַבֵּי פַּרְעֹה, לָא אַלְקֵי הוּא, וְאַלְקָאוּתָא דָּא גָּרִים אַלְקָאוּתָא לְבָתַר כֵּן דְּיִלְקוּן מִצְרַיִם בִּנְגָעִים ׳גְּדוֹלִים׳, כְּמָה דְּעֲבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נִסִּין וּגְבוּרָן לְיִשְׂרָאֵל לֵילְיָא - אוּף הָכָא עֲבַד לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְשָׂרָה נִסִּין וּגְבוּרָאן לֵילְיָא.
׳מגן בעדי׳ - תמיהת דוד מדוע לא חותמים בו כאברהם
רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, ׳וְאַתָּה יהו"ה מָגֵן בַּעֲדִי כי מדת דוד, היא המלכות, מגן ותריס לפני הפורענות, והיא שלחמה את מלחמותיו (כתם פז) כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי׳ (תהלים ג, ד). אָמַר דָּוִד, אַף עַל גַּב שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם יָבוֹאוּ לַעֲרֹךְ עִמִּי קְרָב - ׳וְאַתָּה יהו"ה מָגֵן בַּעֲדִי׳ - בּא רְאֵה, כָּתוּב ׳מָגֵן בַּעֲדִי׳. אָמַר דָּוִד לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹן הָעוֹלָם, מִפְּנֵי מָה לֹא עוֹשִׂים בִּי חֲתִימָה שֶׁל בְּרָכָה כְּמוֹ שֶׁחוֹתְמִים בְּרָכָה בְּאַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב ׳אָנֹכִי מָגֵן לָךְ׳ - וְאוֹמְרִים מָגֵן אַבְרָהָם בברכת אבות שבתפילה?
בלשון הזוהר
רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר ׳וְאַתָּה יהו"ה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי׳ (תהילים ג, ד). אָמַר דָּוִד אַף עַל גַּב דְּכָל בְּנֵי עָלְמָא יֵיתוּן לַאֲגָחָא בִּי קְרָבָא - ׳וְאַתָּה יהו"ה מָגֵן בַּעֲדִי׳ - תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳מָגֵן בַּעֲדִי׳. אָמַר דָּוִד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִפְּנֵי מָה לָא עַבְדֵי בִּי חֲתִימָה דִבְרָכָה כְּמָה דְּחָתְמֵי בְּרָכָה בְּאַבְרָהָם דִּכְתִיב ׳אָנֹכִי מָגֵן לָךְ׳ - וְאָמְרֵי מָגֵן אַבְרָהָם.
אברהם צרוף ועומד - בקשת דוד בחנני ומכשול בת שבע
אָמַר הקב"ה לְדָוִד: אַבְרָהָם כְּבָר בְּחַנְתִּיו וּצְרַפְתִּיו, וְעוֹמֵד לְפָנַי בְּקִיּוּם שָׁלֵם. בעשר הנסיונות, והמדה הזו, המלכות, היא מקום הנסיון, שבה נבחנים המנוסים (כתם פז) אָמַר לוֹ דָּוִד: אִם כָּךְ, ׳בְּחָנֵנִי יהו"ה וְנַסֵּנִי צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְלִבִּי׳ (שם כו, ב). כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁל בַּת שֶׁבַע, נִזְכַּר דָּוִד לְפָנָיו עַל מַה שֶּׁאָמַר. אָמַר ׳בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי׳ (שם יז, ג).
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדָוִד: אַבְרָהָם כְּבָר בְּחַנְתִּיו וּצְרַפְתִּיו וְקָאִים קַמָּאי בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. אָמַר לֵיהּ דָּוִד אִי הָכִי ׳בְּחָנֵנִי יהו"ה וְנַסֵּנִי צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְלִבִּי׳ (תהילים כו, ב). כֵּיוָן דְּעֲבַד הַהִיא מִלָּה דְּבַת שֶׁבַע אִדְכַּר דָּוִד קַמֵּיהּ עַל מַה דְּאָמַר. אָמַר ׳בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַיְלָה צְרַפְתַּנִּי בַּל תִּמְצָא זַמּוֹתִי בַּל יַעֲבָר פִּי׳ (תהילים יז, ג).
׳צרפתני בל תמצא׳ - וידוי דוד על מכשול המחשבה
אָמַר, אֲנִי אָמַרְתִּי ׳בְּחָנֵנִי יהו"ה וְנַסֵּנִי׳, וְאַתָּה ׳בָּחַנְתָּ לִבִּי׳. ׳אֲנִי אָמַרְתִּי׳ ׳צָרְפָה כִלְיוֹתַי׳, וְאַתָּה ׳צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא׳ - לֹא מָצָאתָ אוֹתִי כָּרָאוּי. ׳זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי׳ - מִי יִתֵּן וְהַדָּבָר הַזֶּה שֶׁחָשַׁבְתִּי, שֶׁלֹּא ׳יַעֲבֹר׳ אֶת פִּי. וְעִם כָּל זֶה חוֹתְמִים בּוֹ הַבְּרָכָה, שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים מָגֵן דָּוִד. בברכות ההפטרה וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר דָּוִד, ׳וְאַתָּה יהו"ה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי׳ - וַדַּאי דַּרְגָּה זוֹ הַכָּבוֹד שֶׁלִּי, היא המלכות, מדתו של דוד, שֶׁאֲנִי מִתְעַטֵּר בּוֹ. ׳וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ׳ (בראשית יב, כ). בֹּא רְאֵה, הקב"ה מָגֵן לַצַּדִּיקִים שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בָהֶם בְּנֵי אָדָם, והקב"ה הֵגֵן עַל אַבְרָהָם שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בוֹ וּבְאִשְׁתּוֹ.
בלשון הזוהר
אָמַר אֲנָא אֲמִינָא ׳בְּחָנִנִי יהו"ה וְנַסֵּנִי׳ וְאַנְתְּ ׳בָּחַנְתָּ לִבִּי׳. אֲנָא אֲמִינָא ׳צָרְפָה כִלְיוֹתַי׳ וְאַתְּ ׳צְרַפְתַּנִּי בַּל תִּמְצָא׳ לָא אַשְׁכַּחְתְּ לִי כְּדְקָא יְאוּת. ׳זַמּוֹתִי בַּל יַעֲבָר פִּי׳ - מַאן יִתֵּן וְהַאי מִלָּה דַּחֲשָׁבִית דְּלָא ׳יַעֲבָר׳ לִי פּוּמָאי, וְעִם כָּל דָּא חָתְמִין בֵּיהּ בְּרָכָה דְּקָאֲמָרָן מָגֵן דָּוִד. וּבְגִין כָּךְ אָמַר דָּוִד ׳וְאַתָּה יהו"ה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹד וּמֵרִים רֹאשִׁי׳ - וַדַּאי דַּרְגָּא דָּא יְקָרָא דִילִי דְּאֲנָא מִתְעַטַּרְנָא בֵּיהּ. ׳וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתוֹ׳ (בראשית יב, כ). תָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ מָגֵן לְצַדִּיקַיָּיא דְּלָא יִשְׁלְטוּן בְּהוּ בְּנֵי נָשָׁא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָגִין עַל אַבְרָהָם דְּלָא יִשְׁלְטוּן בֵּיהּ וּבְאִתְּתֵיהּ.
י) השכינה השומרת לשרה - המלאך שהלקה את פרעה בכל אמירתה
בֹּא רְאֵה, הַשְּׁכִינָה לֹא זָזָה מִשָּׂרָה כָּל הַלַּיְלָה הַהוּא. בָּא פַּרְעֹה לִקְרַב אֵלֶיהָ - בָּא הַמַּלְאָךְ וְהִלְקָה אוֹתוֹ. כָּל פַּעַם שֶׁאָמְרָה שָׂרָה הַלְקֵה - הָיָה מַלְקֶה. וְאַבְרָהָם הָיָה מַחֲזִיק בְּרִבּוֹנוֹ, שֶׁהֲרֵי עַל שָׂרָה לֹא יָכְלוּ לִשְׁלֹט עָלֶיהָ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח׳ (משלי כח, א) - וְכָאן הַנִּסָּיוֹן שֶׁלֹּא הִרְהֵר אַחַר הקב"ה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, שְׁכִינְתָּא לָא אִתְעֲדֵי מִנָּהּ דְּשָׂרָה כָּל הַהוּא לֵילְיָא. אֲתָא פַּרְעֹה לְמִקְרַב בַּהֲדָהּ - אֲתָא מַלְאַךְ וְאַלְקֵי לֵיהּ. כָּל אֵימַת דְּאֲמְרָה שָׂרָה אַלְקֵי הוּא מַלְקֵי. וְאַבְרָהָם הֲוָה מַתְקִיף בְּמָארֵיהּ דְּהָא שָׂרָה לָא יָכְלִין לְשַׁלְטָאָה עֲלָהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח׳ (משלי כח, א) - וְהָכָא נִסְיוֹנָא הוּא דְּלָא הִרְהֵר אֲבַתְרֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
ירידה מעצמו ולא בציווי - למניעת פתחון פה לבני העולם
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בֹּא רְאֵה שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ לֹא צִוָּה הקב"ה לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם, אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ מֵעַצְמוֹ יָרַד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לִבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁאָמַר לוֹ כֵּן, וְאַחַר כָּךְ הִצְטַעֵר עַל אִשְׁתּוֹ.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יִצְחָק תָּא חֲזֵי, דִּבְגִין כָּךְ לָא פַקֵּיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנַחֲתָא לְמִצְרַיִם אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ מִגַרְמֵיהּ נָחַת, בְּגִין דְּלָא יְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה לִבְנֵי עָלְמָא דְּאָמַר לֵיהּ כֵּן וּלְבָתַר אִצְטַעֵר עַל אִתְּתֵיהּ.
׳צדיק כתמר יפרח׳ - איחור עליית ממלא מקום לצדיק
רַבִּי יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר, ׳צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׳ (תהלים צב, יג). ׳צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח׳ - מִפְּנֵי מָה הִקִּישׁ צַדִּיק לְתָמָר? מַה תָּמָר כֵּיוָן שֶׁגּוֹזְרִים אוֹתוֹ לֹא עוֹלֶה עַד זְמַן רַב - אַף כָּךְ צַדִּיק, כֵּיוָן שֶׁאָבַד מִן הָעוֹלָם, לֹא עוֹלֶה אַחֵר תַּחְתָּיו עַד זְמַן רַב. ׳כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׳ - אַף כָּךְ גַּם. ׳כַּתָּמָר יִפְרָח׳ - מַה תָּמָר לֹא עוֹלֶה אֶלָּא זָכָר וְנוּקְבָּא, אַף כָּךְ הַצַּדִּיק לֹא עוֹלֶה אֶלָּא זָכָר וְנוּקְבָּא. הַזָּכָר צַדִּיק וְהַנּוּקְבָּא צַדֶּקֶת, כְּמוֹ שֶׁאַבְרָהָם וְשָׂרָה.
בלשון הזוהר
רַבִּי יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר ׳צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּא׳ (תהילים צב, יג). ׳צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח׳ - מִפְּנֵי מָה אַקִּישׁ צַדִּיק לְתָמָר. מַה תָּמָר כֵּיוָן דְּגָזְרִין לֵיהּ לָא סָלִיק עַד זְמַן סַגְיָא - אוּף הָכִי צַדִּיק כֵּיוָן דְּאִתְאֲבִיד מֵעָלְמָא לָא סָלִיק אַחֵר תְּחוֹתוֹי עַד זְמַן סַגְיָא. ׳כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶא׳ אוּף הָכִי נָמֵי. ׳כַּתָּמָר יִפְרָח׳ - מַה תָּמָר לָא סָלִיק אֶלָּא דְּכַר וְנוּקְבָא, אוּף הָכִי צַדִּיק לָא סָלִיק אֶלָּא דְּכַר וְנוּקְבָא. דְּכַר צַדִּיק וְנוּקְבָא צַדֶּקֶת, כְּגַוְונָא דְּאַבְרָהָם וְשָׂרָה.
׳וצדיק יסוד עולם׳ - הצדיק כארז נישא שהעולם נסמך עליו
׳כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׳ (תהלים צב, יג) - מָה ׳הָאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן׳ עֶלְיוֹן עַל הַכֹּל וְהַכֹּל יוֹשְׁבִים תַּחְתָּיו - אַף כָּךְ הַצַּדִּיק הוּא עֶלְיוֹן עַל הַכֹּל וְהַכֹּל יוֹשְׁבִים תַּחְתָּיו. וְהָעוֹלָם אֵינוֹ עוֹמֵד אֶלָּא עַל צַדִּיק אֶחָד, שֶׁכָּתוּב ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ (משלי י, כה) - וְעָלָיו הָעוֹלָם עוֹמֵד, וּבִגְלָלוֹ נִסְמָךְ, וְעָלָיו נִשְׁתָּל.
בלשון הזוהר
׳כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶא׳ (תהלים צב, יג) מָה ׳אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן׳ עִלָּאָה עַל כֹּלָּא וְכֹלָּא יַתְבֵי תְּחוֹתוֹי - אוּף הָכִי צַדִּיק הוּא עִלָּאָה עַל כֹּלָּא וְכֹלָּא יַתְבֵי תְּחוֹתוֹי. וְעָלְמָא לָא קָיְימָא אֶלָּא עַל צַדִּיק חַד דִּכְתִיב, ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳ (משלי י, כה) - וְעֲלֵיהּ קָאִים עָלְמָא, וּבְגִינֵיהּ אִסְתְּמִיךְ, וְעֲלֵיהּ אִשְׁתִּיל.
שבעה עמודים והשביעי - הצדיק המשקה ומרוה את העולם כולו
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, וַהֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁעַל שִׁבְעָה עַמּוּדִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, כַּכָּתוּב ׳חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה׳ (משלי ט, א). אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, כָּךְ הוּא וַדַּאי, אֲבָל (כָּאן) כָּל הָאֲחֵרִים בַּשְּׁבִיעִי הֵם עוֹמְדִים, שֶׁהוּא סֶמֶךְ שֶׁל הָעוֹלָם, וְהוּא צַדִּיק, וְזֶה מַשְׁקֶה (אֶת הָעוֹלָם) וּמַרְוֶה אֶת הָעוֹלָם (ס"א: מִן הַכֹּל) וְזָן לַכֹּל, וְעָלָיו כָּתוּב ׳אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ׳ (ישעיהו ג, י). וְכָתוּב ׳טוֹב יהו"ה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׳ (תהלים קמה, ט).
בלשון הזוהר
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר וְהָא תָּנִינָן דְּעַל שִׁבְעָה סָמְכִין עָלְמָא קָיְימָא דִּכְתִיב, ׳חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה׳ (משלי ט, א). אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי הָכִי הוּא וַדַּאי, אֲבָל (הכא) כֻּלְהוּ אָחֳרָנִין בִּשְׁבִיעָאָה קָיְימֵי דְּאִיהוּ סָמְכָא דְעָלְמָא, וְאִיהוּ צַדִּיק וְדָא אַשְׁקֵי (לעלמא) וְרָוִי עָלְמָא (ס"א: מן כלא) וְזָן כֹּלָּא, וְעֲלֵיהּ כְּתִיב ׳אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְּרִי מַעַלְלֵיהֶם יאכֵלוּ׳ (ישעיהו ג, י). וּכְתִיב, ׳טוֹב יהו"ה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׳ (תהילים קמה, ט).
עמוד המשקה הגן - נשמות הצדיקים עולות בכל לילה
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הֲרֵי כָּתוּב ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י) - זֶה הוּא הָעַמּוּד שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עָלָיו וְהוּא מַשְׁקֶה לַגָּן (הָעֵדֶן), וְהַגָּן נִשְׁקֶה מִמֶּנּוּ, וְכָל הַפֵּרוֹת פּוֹרְחִים בָּעוֹלָם וְהֵם הַקִּיּוּם שֶׁל הָעוֹלָם, הַקִּיּוּם שֶׁל הַתּוֹרָה. וּמִי הֵם? נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם פְּרִי מַעֲשָׂיו שֶׁל הקב"ה. וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים עוֹלוֹת.
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הָא כְּתִיב, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י) - דָּא הוּא סָמְכָא דְעָלְמָא קָאִים עֲלֵיהּ, וְאִיהוּ אַשְׁקֵי לְגִנְתָא (דעדן) וְגִנְתָא אִשְׁתַּקֵּי מִנֵּיהּ וּמִנֵּיהּ עֲבִידָא פֵּירִין. וְכֻלְהוּ פֵּירִין פָּרְחִין בְּעָלְמָא וְאִנּוּן קִיּוּמָא דְעָלְמָא קִיּוּמָא דְאוֹרַיְיתָא. וּמַאן נִינְהוּ, נִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא דְּאִנּוּן פְּרִי עוֹבָדוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְגִין כָּךְ בְּכָל לֵילְיָא וְלֵילְיָא נִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא סָלְקָן.
השתעשעות הקב"ה עם נשמות הצדיקים בחצות
ותשבחת דוד המלך
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.