דיוקן אחרת בתבה - שרי פרעה מהללים את שרה בשנית
לך לך · ׳כי יפה הוא מאד׳ - הצלת שרה ושמירת הקב"ה לצדיק יסוד עולם · מאמר 13 · פיסקה 2 · דף פב ע"א
לשון הזוהר
מַאי מְאֹד, אֶלָּא דְּחָמוּ בַּתֵּיבָה דִיוּקְנָא (נ"א נהורא) אָחֳרָא. אַפִּיקוּ לָהּ וְחָמוּ לָהּ כְּמִלְקַדְמִין הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה׳ - כֵּיוָן דִּכְתִיב ׳וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה׳ מַאי ׳וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה׳, אֶלָּא דְּאֲפִיקוּ לָהּ וְחָמוּ לָהּ כְּמִלְקַדְּמִין וּכְדֵין ׳וַיְהַלְּלוּ אוֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וְגו'׳. (כאן שייך מה שבז"ח דף לח ע"ב) אָמַר רַבִּי יִצְחָק, וַוי לְאִנּוּן חַיָּיבַיָא דְעָלְמָא דְּלָא יָדְעִין וְלָא מַשְׁגִּיחִין בַּעֲבִידְתֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִנּוּן לָא מִסְתַּכְּלֵי (בכלא) דְּכָל מַה דְּהֲוֵי בְּעָלְמָא מֵעִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ, דְּאִיהוּ יָדַע בְּקַדְמִיתָא מַה דִּלְהוֵי בְּסוֹפָא דִּכְתִיב, ׳מַגִּיד מֵרִאשִׁית אַחֲרִית׳ (ישעיהו מו, י) - וְאִיהוּ אִסְתָּכֵי וְעֲבִיד עֲבִידָן בְּקַדְמִיתָא בְּגִין לְסָלְקָא לוֹן לְבָתַר יוֹמִין.
תרגום
מַה זֶּה מְאֹד? אֶלָּא שֶׁרָאוּ בַּתֵּבָה דְּיוֹקָן (נָא אוֹר) אַחֶרֶת. הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ ׳וְרָאוּ אוֹתָהּ׳ כְּבַתְּחִלָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה׳ (בראשית יב, טו) - כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה׳ (בראשית יב, יד) - מַה זֶּה ׳וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה׳? אֶלָּא שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתָהּ ׳וְרָאוּ אוֹתָהּ׳ כְּבַתְּחִלָּה, וְאָז ׳וַיְהַלֲלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וְגוֹ'׳. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אוֹי לְאוֹתָם רִשְׁעֵי הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יוֹדְעִים וְלֹא מַשְׁגִּיחִים בְּמַעֲשֵׂי הקב"ה, וְהֵם לֹא מִסְתַּכְּלִים (בְּכָל) שֶׁכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הוּא מֵעִם הקב"ה, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בַּתְּחִלָּה מַה שֶּׁיִּהְיֶה בַּסּוֹף, שֶׁכָּתוּב ׳מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית׳ (ישעיה מו, י) - וְהוּא צוֹפֶה וְעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים בָּרִאשׁוֹנָה כְּדֵי לְהַעֲלוֹתָם לְאַחַר יָמִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מאי מאד, אלא דחמו בתיבה דיוקנא (נ"א נהורא) אחרא. אפיקו לה וחמו לה כמלקדמין הדא הוא דכתיב ׳ויראו אותה שרי פרעה׳ - כיון דכתיב ׳ויראו המצרים את האשה׳ מאי ׳ויראו אותה שרי פרעה׳, אלא דאפיקו לה וחמו לה כמלקדמין וכדין ׳ויהללו אותה אל פרעה וגו'׳. (כאן שייך מה שבז"ח דף לח ע"ב) אמר רבי יצחק, ווי לאנון חייביא דעלמא דלא ידעין ולא משגיחין בעבידתיה דקודשא בריך הוא, ואנון לא מסתכלי (בכלא) דכל מה דהוי בעלמא מעם קודשא בריך הוא איהו, דאיהו ידע בקדמיתא מה דלהוי בסופא דכתיב, ׳מגיד מראשית אחרית׳ (ישעיהו מו, י) - ואיהו אסתכי ועביד עבידן בקדמיתא בגין לסלקא לון לבתר יומין.
התרגום: מה זה מאד? אלא שראו בתבה דיוקן (נא אור) אחרת. הוציאו אותה ׳וראו אותה׳ כבתחלה. זהו שכתוב ׳ויראו אתה שרי פרעה׳ (בראשית יב, טו) - כיון שכתוב ׳ויראו המצרים את האשה׳ (בראשית יב, יד) - מה זה ׳ויראו אתה שרי פרעה׳? אלא שהוציאו אותה ׳וראו אותה׳ כבתחלה, ואז ׳ויהללו אתה אל פרעה וגו'׳. אמר רבי יצחק, אוי לאותם רשעי העולם שלא יודעים ולא משגיחים במעשי הקב"ה, והם לא מסתכלים (בכל) שכל מה שיש בעולם הוא מעם הקב"ה, שהוא יודע בתחלה מה שיהיה בסוף, שכתוב ׳מגיד מראשית אחרית׳ (ישעיה מו, י) - והוא צופה ועושה מעשים בראשונה כדי להעלותם לאחר ימים.
מן המפרשים
כתם פז: הה"ד ויראו אותה שרי פרעה מלמד שהיו שתי ראיות ראיה ראשונה וראיה שנית להבחין אם היה האור ממנה או מדבר אחר וחמו לה כמלקדמין ומיד ויהללו אותה וכו'.
הסולם: מאי מאד וכו': ושואל מה רומז הכתוב בהמלה מאד. ומשיב, אלא שהמצרים ראו בתיבה אור אחר, דהיינו אור חסדים המכוסים, כנ"ל. הוציאו אותה מהתיבה והמשיכו האור ממעלה למטה בבחינת בית וראו אותה יפה כבתחילה, דהיינו כמו שהיתה בהתיבה. כלומר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: