ממלכת הזוהר › זוהר › לך לך › מאמר 13: ׳כי יפה הוא מאד׳ - הצלת שרה ושמירת הקב"ה לצדיק יסוד עולם › פיסקה 12 (פב ע"ב)

עמוד המשקה הגן - נשמות הצדיקים עולות בכל לילה

לך לך · ׳כי יפה הוא מאד׳ - הצלת שרה ושמירת הקב"ה לצדיק יסוד עולם · מאמר 13 · פיסקה 12 · דף פב ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הָא כְּתִיב, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י) - דָּא הוּא סָמְכָא דְעָלְמָא קָאִים עֲלֵיהּ, וְאִיהוּ אַשְׁקֵי לְגִנְתָא (דעדן) וְגִנְתָא אִשְׁתַּקֵּי מִנֵּיהּ וּמִנֵּיהּ עֲבִידָא פֵּירִין. וְכֻלְהוּ פֵּירִין פָּרְחִין בְּעָלְמָא וְאִנּוּן קִיּוּמָא דְעָלְמָא קִיּוּמָא דְאוֹרַיְיתָא. וּמַאן נִינְהוּ, נִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא דְּאִנּוּן פְּרִי עוֹבָדוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְגִין כָּךְ בְּכָל לֵילְיָא וְלֵילְיָא נִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא סָלְקָן.

תרגום

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הֲרֵי כָּתוּב ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י) - זֶה הוּא הָעַמּוּד שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עָלָיו וְהוּא מַשְׁקֶה ׳לַגָּן (הָעֵדֶן׳), וְהַגָּן נִשְׁקֶה מִמֶּנּוּ, וּמִמֶּנּוּ עוֹשֶׂה פֵרוֹת. וְכָל הַפֵּרוֹת פּוֹרְחִים בָּעוֹלָם וְהֵם הַקִּיּוּם שֶׁל הָעוֹלָם, הַקִּיּוּם שֶׁל הַתּוֹרָה. וּמִי הֵם? נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם פְּרִי מַעֲשָׂיו שֶׁל הקב"ה. וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים עוֹלוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יצחק, הא כתיב, ׳ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן׳ (בראשית ב, י) - דא הוא סמכא דעלמא קאים עליה, ואיהו אשקי לגנתא (דעדן) וגנתא אשתקי מניה ומניה עבידא פירין. וכלהו פירין פרחין בעלמא ואנון קיומא דעלמא קיומא דאורייתא. ומאן נינהו, נשמתהון דצדיקייא דאנון פרי עובדוי דקודשא בריך הוא. ובגין כך בכל ליליא וליליא נשמתהון דצדיקייא סלקן.

התרגום: אמר רבי יצחק, הרי כתוב ׳ונהר יצא מעדן להשקות את הגן׳ (בראשית ב, י) - זה הוא העמוד שהעולם עומד עליו והוא משקה ׳לגן (העדן׳), והגן נשקה ממנו, וממנו עושה פרות. וכל הפרות פורחים בעולם והם הקיום של העולם, הקיום של התורה. ומי הם? נשמות הצדיקים שהם פרי מעשיו של הקב"ה. ומשום כך בכל לילה ולילה נשמות הצדיקים עולות.

מן המפרשים

אור החמה: א"ר יצחק וגו' להשיב לשאלת ר' יהודה דלעיל. הא כתיב והפסוק עצמו פי' שהשפע שהוא קיום העולם ייוחס לעמוד א'. דא הוא סמכא יסוד כדפי' ר' יוסי דעלמא קאים עליה כדכתי' להשקות את הגן דהיינו מלכות. ומשום דקרא קאמר ונהר יוצא מעדן ולא שייך…

אור יקר: יוצא מעדן להשקות את הגן, ורוי היינו הכחות שבעולם הנפרדים שהם משתכרים מן היין, וכנגד שתים אלו. כתיב שתו ושכרו דודים לפי׳ בזוהר כי לעולם הנפרדים .נאמר בפרשת פנחס ובפרשת ויקרא, עם היות שיש פירוש אחר, ואלו הם מארי דדינים שהם שבעים…

הסולם: אמר ר' יצחק וכו': אר"י, הרי כתוב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן , שהוא יסוד דז"א היוצא מבינה שחזרה לחכמה, הנקראת עדן. וזה הוא העמוד שהעולם עומד עליו, והוא המשקה להגן, שהיא הנוקבא, והגן מושקה ממנו, ועושה ממנו פירות, שהם נשמות בני…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: