הנשמה בפתח מערת המכפלה - קבלת פנים או דחייה כ ׳נעמי׳
לך לך · ׳ויעבר אברם בארץ׳ - מסע אברהם כסוד הנשמה ועלייתה אחר המוות · מאמר 10 · פיסקה 27 · דף פא ע"א
לשון הזוהר
וְכַד נִשְׁמָתָּא נָפְּקַתּ מֵהַאי עָלְמָא, עָאלַתּ בִּמְעַרְתָּא דְּכָפֶּלְתָּא דְּתַּמָּן אִיהִי פִּתְּחָא דְּגַּן עֵדֶן. פָּגְעַתּ בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן וּבְאִנּוּן אֲבָהָן דְּתַּמָּן. אִי זָכָאתּ אִיהִי - חָדָאן בָּהּ וּפָּתְּחִין לָהּ פִּתְּחִין וְעָאלַתּ. ואִי לָא דַּחְיָין לָהּ לְבַר. (ומה היא אמרה כד דחיין לה לבר ׳מצאוני השומרים וגו'׳ (שיר השירים ג, ג) אזלת. לבתר דאזלת תמן מקמי דאתיא לעלמא דא ויהיבת נר על רישיה שנאמר ׳בהלו נרו עלי ראשי׳ (איוב כט, ג) כל מאן דחזון לה מזדעזעין ואמרי ׳הזאת נעמי׳. אתיבת היא ואמרה ׳אל תקראנה לי נזעמי קראן לי מרה וגו'׳ (רות א, כ) - ׳אני מלאה הלכתי׳ - בההוא אתר ׳וריקם השיבני יהו"ה׳ בלא תורה ובלא מעשים טובים דאעיל לי בגופא בישא ׳למה תקראנה לי נעמי ויהו"ה ענה בי׳). ואִי ז זָכָאתּ עָיְילַתּ לְגִנְתָּא דְעֵדֶן. כֵּיוָן דְּעָיְילַתּ יָתְּבָא תַּמָּן בְּגִנְתָּא (אזדווגת באלימלך דא מחלון דדא רוח אזדווג ברות דדא נפש השכלית) וְאִתְּלַבְּשׁוּ (ד"א ואתלבשת) תַּמָּן בִּלְבוּשָׁא דְּדִיוּקְנָא דְּהַאי עָלְמָא וְאִתְּעַדְּנַתּ תַּמָּן.
תרגום
וּכְשֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, נִכְנֶסֶת לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁשָּׁם הוּא פֶּתַח גַּן הָעֵדֶן. פּוֹגֶשֶׁת בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן וּבְאוֹתָם הָאָבוֹת שֶׁשָּׁם. אִם הִיא זוֹכָה - שְׂמֵחִים בָּהּ וּפוֹתְחִים לָהּ פְּתָחִים וְנִכְנֶסֶת, וְאִם לֹא - דּוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה (וּמַה הִיא אוֹמֶרֶת כשדוחים אוֹתָהּ הַחוּצָה? (שִׁיר ג) מצאוני הַשּׁוֹמְרִים וגו', וְהוֹלֶכֶת, אחר שֶׁהוֹלֶכֶת שם מִלִּפְנֵי שֶׁבָּאָה לָעוֹלָם הַזֶּה ונתון ׳נֵר עַל רֹאשׁוֹ׳, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בהלו נרו עלי רָאשֵׁי׳ (איוב כט) - כָּל מִי שֶׁרוֹאִים אוֹתָהּ מִזְדַּעְזְעִים וְאוֹמְרִים הַזֹּאת נעמי?) (הִיא מְשִׁיבָה וְאוֹמֶרֶת, ׳אל תקראנה לִי נעמי קראן לִי מרא וגו'׳ (רות א) - ׳אֲנִי מלאה הלכתי׳ - ׳בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וריקם השיבני ה' בְּלִי תוֹרָה וּבְלִי מַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁהִכְנִיס אוֹתִי לַגּוּף רע׳, לָמָּה תקראנה לִי נעמי - ׳וה' עֲנֵה בִּי׳ (רות א, כא)). וְאִם זוֹכֶה, נִכְנֶסֶת לְגַן עֵדֶן. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנֶסֶת, יוֹשֶׁבֶת שם בגן (מִזְדַּוֶּגֶת עִם אלימלך, זֶה מחלון, שֶׁזֶּה הָרוּחַ מִזְדַּוֵּג עִם רוּת, שֶׁזּוֹ הַנֶּפֶשׁ השכלית) וְהִתְלַבְּשׁוּ (ד"א וּמִתְלַבֶּשֶׁת) שָׁם בִּלְבוּשׁ שֶׁל הַדְּיוֹקָן שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה ושם מתעדנת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד נשמתא נפקת מהאי עלמא, עאלת במערתא דכפלתא דתמן איהי פתחא דגן עדן. פגעת באדם הראשון ובאנון אבהן דתמן. אי זכאת איהי - חדאן בה ופתחין לה פתחין ועאלת. ואי לא דחיין לה לבר. (ומה היא אמרה כד דחיין לה לבר ׳מצאוני השומרים וגו'׳ (שיר השירים ג, ג) אזלת. לבתר דאזלת תמן מקמי דאתיא לעלמא דא ויהיבת נר על רישיה שנאמר ׳בהלו נרו עלי ראשי׳ (איוב כט, ג) כל מאן דחזון לה מזדעזעין ואמרי ׳הזאת נעמי׳. אתיבת היא ואמרה ׳אל תקראנה לי נזעמי קראן לי מרה וגו'׳ (רות א, כ) - ׳אני מלאה הלכתי׳ - בההוא אתר ׳וריקם השיבני יהו"ה׳ בלא תורה ובלא מעשים טובים דאעיל לי בגופא בישא ׳למה תקראנה לי נעמי ויהו"ה ענה בי׳). ואי ז זכאת עיילת לגנתא דעדן. כיון דעיילת יתבא תמן בגנתא (אזדווגת באלימלך דא מחלון דדא רוח אזדווג ברות דדא נפש השכלית) ואתלבשו (ד"א ואתלבשת) תמן בלבושא דדיוקנא דהאי עלמא ואתעדנת תמן.
התרגום: וכשהנשמה יוצאת מן העולם הזה, נכנסת למערת המכפלה ששם הוא פתח גן העדן. פוגשת באדם הראשון ובאותם האבות ששם. אם היא זוכה - שמחים בה ופותחים לה פתחים ונכנסת, ואם לא - דוחים אותה החוצה (ומה היא אומרת כשדוחים אותה החוצה? (שיר ג) מצאוני השומרים וגו', והולכת, אחר שהולכת שם מלפני שבאה לעולם הזה ונתון ׳נר על ראשו׳, שנאמר ׳בהלו נרו עלי ראשי׳ (איוב כט) - כל מי שרואים אותה מזדעזעים ואומרים הזאת נעמי?) (היא משיבה ואומרת, ׳אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא וגו'׳ (רות א) - ׳אני מלאה הלכתי׳ - ׳באותו מקום, וריקם השיבני ה' בלי תורה ובלי מעשים טובים, שהכניס אותי לגוף רע׳, למה תקראנה לי נעמי - ׳וה' ענה בי׳ (רות א, כא)). ואם זוכה, נכנסת לגן עדן. כיון שנכנסת, יושבת שם בגן (מזדוגת עם אלימלך, זה מחלון, שזה הרוח מזדוג עם רות, שזו הנפש השכלית) והתלבשו (ד"א ומתלבשת) שם בלבוש של הדיוקן של העולם הזה ושם מתעדנת.
מן המפרשים
הסולם: וכד נשמתא נפקת וכו': וכשהנשמה יוצאת מעולם הזה, היא נכנסת תחילה, במערת המכפלה ששם הוא פתח גן עדן. ופוגעת באדם הראשון ובאבות אשר שם. אם זוכה הם שמחים בה ופותחים לה הפתחים ונכנסת, ואם לא הם דוחים אותה לחוץ. ואם זוכה נכנסה בגן עדן…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: